חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ציידו ישראלים בשעונים חכמים ובאפליקציה ייעודית בזמן מבצע "שומר חומות" במאי 2021. מהמחקר הייחודי עולה כי האזרחים חוו שינויים בכל אחד מהמדדים האובייקטיביים שנוטרו: פרק הזמן מול מסך הטלפון התארך, מספר הצעדים ירד, קצב הלב הממוצע ירד, הזמן ללא תנועה עלה, זמן הערות במהלך השינה עלה ושעת ההירדמות התאחרה.
במקביל, נצפתה הרעה בכל המדדים הסובייקטיביים שדווחו על ידי המשתתפים באמצעות האפליקציה: מצב הרוח הורע, רמת הסטרס (דחק) עלתה, מספר המפגשים החברתיים ירד, פרק הזמן שמוקדש לספורט התקצר, משך השינה התקצר ואיכות השינה הורעה.
המחקר החדשני נערך על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב: פרופ' ארז שמואלי, פרופ' דן ימין, הדוקטורנטית מירב מופז, הדוקטורנט מתן יחזקאל מהפקולטה להנדסה, פרופ' נגה קרונפלד-שור מהפקולטה למדעי החיים, ופרופ' חיים עינת מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו. ממצאי המחקר פורץ הדרך פורסמו בכתב העת Communication Medicine מקבוצת Nature.
פרופ' ארז שמואלי מסביר: "בשנתיים האחרונות אנחנו מריצים מחקר קליני ענק שבמסגרתו ציידנו קרוב ל-5,000 ישראלים מכל הקבוצות באוכלוסייה בשעונים חכמים ובאפליקציה ייעודית שפיתחנו – ובאמצעותם אנחנו בעצם מנטרים את בריאותם ברמה יומיומית. המחקר נקרא PerMed, קיצור של Personalized Medicine, ומטרתו לאבחן טוב יותר ומוקדם יותר הידבקות במחלות מדבקות כמו קורונה. אבל בישראל לא משעמם לרגע, והיא סיפקה לנו הזדמנות ראשונה בהיסטוריה לבדוק את השינויים במדדים הפיזיולוגיים והנפשיים של אזרחים בזמן מלחמה – כי זמן קצר אחרי שהתחלנו את הניסוי ישראל יצאה למבצע 'שומר חומות'".
עד מאי 2021 הספיקו החוקרים לגייס 954 ישראלים לניסוי, ולצייד אותם בשעונים החכמים – שמדדו את השפעת המלחמה על האזרחים בעורף. כך למשל, קצב הלב של אחד הנבדקים, שעמד על 50 פעימות בדקה במצב שגרה, קפץ ל-76 פעימות בדקה ברגע שנשמעה האזעקה, וחזר לקדמותו רק לאחר 20 דקות.
מדד לפגיעה אך גם לקצב ההתאוששות ולחוסן
במהלך הניסוי החוקרים עקבו אחר 12 מדדים שונים, חלקם נאספו מהשעונים ומהטלפון החכם באופן אובייקטיבי, וחלקם דווחו על ידי המשתתפים באמצעות האפליקציה. בכולם נצפתה הרעה משמעותית בזמן המלחמה לעומת מצב השגרה, בשבועיים שלפני המלחמה. מפתיע בהרבה היה לגלות שמיד בסיום המלחמה כל המדדים חזרו בממוצע לקדמותם, נתון שמוכיח את החוסן הנפשי של הישראלים.
עם זאת, החוקרים הבחינו במספר הבדלים משמעותיים בקרב תושבי ישראל: תושבים המתגוררים בסמוך לעזה, אשר היו נתונים למתקפות טילים תכופות ומסוכנות יותר, שילמו מחיר נפשי ופיזיולוגי גדול מאשר אלו המתגוררים במרכז הארץ, ואלו המתגוררים במרכז הארץ שילמו מחיר גדול יותר מאלה המתגוררים בצפונה.
מהממצאים עולה למשל שלמרות שהם מנוסים יותר במצבים כאלה, הדרומיים בילו יותר זמן (6.2 שעות) מול המסך מתושבי המרכז (5.3 שעות), ותושבי המרכז בילו יותר זמן מול המסך מתושבי הצפון (5 שעות). מגמה דומה נצפתה גם במדדים אחרים, כגון מצב רוח (3.24 בדרום לעומת 3.45 במרכז לעומת 3.75 בצפון, בסקאלה של 1 עד 5), סטרס (2.8 בדרום לעומת 2.6 במרכז לעומת 2.3 בצפון, בסקאלה של 1 עד 5), פעילות גופנית (20 דקות בדרום לעומת כ-34 דקות במרכז ובצפון), משך השינה (6.1 שעות בדרום לעומת 6.2 שעות במרכז לעומת 6.5 שעות בצפון) ואיכות השינה (2.9 בדרום לעומת 3.3 במרכז לעומת 3.5 בצפון, בסקאלה של 1 עד 5). הבדלים מובהקים נוספים נמצאו בין נשים לגברים ובין צעירים למבוגרים: הנשים והצעירים חרגו יותר ממצבם הרגיל בזמן הלחימה מאשר הגברים והמבוגרים.
מאז מבצע "שומר חומות" התקיימו סבבי לחימה נוספים בין ישראל לפלגים בעזה, וכמובן רוסיה פלשה לאוקראינה. לדברי פרופ' שמואלי, לטכנולוגיה לבישה כמו שעונים חכמים יש פוטנציאל מהפכני לניטור ההשלכות של המלחמה המודרנית על העורף, לזיהוי מוקדם ולמתן סיוע בזמן לתתי-אוכלוסיות נזקקות. "בעבר, מלחמות נערכו בגבולות. היום הן נערכות בעומק המדינה. לכן ניטור חוסן האזרחים הוא הכרחי, הן כקבוצות והן כפרטים. המדינה צריכה לדעת מה קורה לאזרחיה בזמן מלחמה, וכן להעניק תמיכה מיוחדת לקבוצות שמועדות יותר לפגיעה. במסגרת מחקר המשך, חשוב יהיה לאתר אינדיבידואלים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה ולא חזרו לשגרה בסיומה. אנו משערים כי תמיכה מהירה וממוקדת לאנשים אלו עשויה למנוע התפתחות של תסמונת דחק פוסט טראומטית".
