הדור הבא של הטיפול בסוכרת סוג 1 כבר כאן. ארגון הבריאות הבריטי NICE פרסם לאחרונה הנחיות חדשות המגדירות מערכות הכוללות משאבת אינסולין היברידית בלולאה סגורה בתור קו ראשון בטיפול לחולים הסובלים מאיזון לא מיטבי של ערכי הסוכר, כך פורסם ב-ynet. ד"ר רועי שליט, מומחה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת, מנהל מכון סוכרת, אמר כי "אין ספק שההחלטה הנוכחית היא צעד חשוב בדרך להפיכת המערכות ההיברידיות לסטנדרט אצל כלל המטופלים. זה העתיד של הטיפול בסוכרת סוג 1".
כיצד עובדות מערכות משאבת אינסולין היברידיות במעגל סגור, אשר קיבלו את הכינוי "לבלב מלאכותי"? ומדוע המשמעות שלהן כה גדולה? לשם כך יש להבין קודם כל את ההשלכות עבור חולי סוכרת שאינם מאוזנים. "כשהחולים נמצאים במצב כרוני ומתמשך של ערכי סוכר גבוהים, מתחילה פגיעה בכלי הדם, מהקטנים ביותר ועד לגדולים ביותר", מסביר ד"ר שליט, "בשלב הראשון זה קורה בעיניים, בכליות, בקצות העצבים שברגליים. בהמשך נפגעים כלי הדם היותר גדולים הגורמים לאוטם לבבי, שבץ מוחי, ופגיעה רב-מערכתית כוללת בכלי הדם".
ד"ר שליט מבהיר כי מי שרוצה להתאזן בימינו בישראל יכול להשיג זאת באמצעות ניטור, הזרקת אינסולין, תזונה נכונה ופעילות גופנית, ולא צפויות לו בעיות באיברי מטרה כמו בכליות והעיניים. לדבריו, "סל הבריאות וקופות החולים מספקים לכלל המטופלים את היכולת לקבל ניטור סוכר רציף ואת האינסולין המודרני ביותר. לשם השוואה, בארה"ב אנשים לא יכולים להרשות לעצמם אינסולין אם אין להם את הביטוח המתאים".
מדוע אם כן לא כולם מאוזנים? "איזון סוכרת היא מטלה מורכבת שמצריכה התמדה, משמעת וניהול אורח חיים קפדני, ידע ופעולות רבות הקשורות כמעט לכל פעולה יומית שלאדם ללא סוכרת נראית מובנת מאליה, לפעמים חוסר האיזון נובע מהקושי להכיר בכך שסוכרת סוג 1 היא מחלה כרונית שלא תעלם ועשויה להיות עם השלכות עתידיות. אנשים רבים שחיים עם סוכרת סוג 1 הם צעירים, חלקם מדחיקים את הצורך בטיפול וניטור רציף, גם מפני שאינם רוצים לקבל תווית של 'חולים' וגם משום שהשלכות הסוכרת אינן מיידיות, קצת כמו במקרים של לחץ דם גבוה".
התופעה של חולים אשר אינם מטפלים בעצמם בצורה נאותה מוכרת בכל עולם הרפואה. זה דבר שקורה אפילו כשמדובר בנטילת כדור פעם ביום. זה נכון שבעתיים כשמדובר במחלה כמו סוכרת סוג 1, שמצריכה מדידות והזרקות כל כמה שעות.
לכן, ניתן לראות מטופלים שכלל לא מודדים סוכר, ומזריקים אינסולין כמה פעמים ביום כדי לשרוד – אך לא בהתאם לרמות הסוכר בגופם ותוך התעלמות מקפיצות דרסטיות מסוכנות. "הבעיה היא שיש השלכות לטווח הרחוק. הגוף זוכר, והנזק הולך ומצטבר", מסביר ד"ר שליט, "ישנם הרבה מחקרים, לרבות מחקר שנמשך 30 שנה, שמראים כי ככל שהמדדים של הסוכר קרובים יותר לרמה של אנשים בלי סוכרת, כך הפגיעה באיברי הגוף פוחתת. המטרה היא כמובן למנוע או להפחית משמעותית סיבוכים".
מדדי הסוכר הרציפים הקיימים, אשר מגיעים לחולי סוכרת סוג 1 כחלק מסל הבריאות, פטרו את המטופלים מדקירות שבע פעמים ביום, אך הם לא מאזנים את רמת הסוכר לערכי היעד. הם מונעים בהצלחה אירועי היפוגליקמיה (נפילות סוכר) כי מד הסוכר הרציף מצפצף כשהסוכר יורד מתחת לגבול שנקבע, דבר שיכול להציל חיים ולמנוע תאונות, מאחר שאפשר לאכול מיד משהו מתוק שהוא הטיפול ולהעלות את רמות הסוכר. אבל זה לא נותן מענה מספק לאיזון הרמות הגבוהות של הסוכר".
המערכת שמשנה את כללי המשחק
הפיתוח העדכני ביותר בתחום, אותו הגדיר כאמור ארגון NICE הבריטי בתור טיפול קו ראשון מומלץ למי שלא מגיע לאיזון, הוא מערכת משאבת אינסולין היברידית בלולאה סגורה. המערכת כוללת חיישן ניטור סוכר רציף שמחובר לגוף ועוקב באופן רציף אחרי ערכי הסוכר, אשר מעביר אלחוטית את הנתונים למשאבת אינסולין, "שם יש 'מוח', אלגוריתם שמחשב את הנתונים ויודע להגביר או לעצור את הזלפת האינסולין", מסביר ד"ר שליט.
מדובר במערכת שמנסה לחקות את פעילות הגוף באיזון הסוכר, עם סייג אחד: "מדובר עדיין ב'לבלב חצי-מלאכותי' משום שהוא לא יודע מתי המטופל אוכל ואיך לאזן את העלייה החדה בסוכר שעומדת לקרות בשל כך. לכן, המטופל צריך "להודיע" למשאבה על כוונתו לצרוך פחמימות כדי שהיא תזריק לו אינסולין בהתאם עוד לפני הארוחה".
ועם זאת, מדובר במהפכה גם ברמה הרפואית וגם מבחינת איכות החיים של החולים. "היתרון המשמעותי של המערכות המשלבות חיישן ומשאבה עם אלגוריתם חכם הוא שהכל נעשה בלחיצת כפתור", אומר ד"ר שליט, "המשאבה מתחברת לגוף דרך התקן שאותו מחליפים פעם בשלושה ימים – במקום ארבע זריקות ביום. ואת מד הסוכר הרציף צריכים להחליף כל שבוע עד עשרה ימים".
מדובר במערכות שרופאי הסוכרת והחולים חיכו להן במשך שנים רבות. לכולם היה ברור שזה הפתרון האולטימטיבי. מדי סוכר רציפים כבר היו. משאבות שמתחברות לגוף ומזליפות אינסולין לפי הכמות שקובעים להן – היו. אבל האתגר הגדול היה לייצר "מוח" שיחבר בין המערכות בצורה בטוחה ואמינה, בלי ניתוקים, בלי טעויות. בסוף זה קרה.
נכון להיום, המכשיר נמצא בסל התרופות לחולים מתחת גיל 18, וחלק מקופות החולים מממנות אותו למי שיש לו אישור למד סוכר רציף. "אין ספק כי זה השלב הבא של הטיפול עבור כלל החולים", אומר ד"ר שליט, "המכשיר הזה מעביר את רוב העיסוק הקשה סביב ניהול המחלה – מהמטופל לאלגוריתם".
ד"ר שליט מוסיף כי "עד עכשיו, אנשים החיים עם סוכרת שרוצים להיות מאוזנים נדרשו לתהליך מייגע של מדידת סוכר, תיקון היפוגליקמיות, תיקון ערכי סוכר גבוהים, התייחסות לפעילות הגופנית – וחוזר חלילה – יום יום ושעה שעה. איכות החיים שלהם נפגעה משמעותית. עם המכשיר החדש הם משתחררים מהשעבוד ויכולים 'לחיות את החיים' הרבה יותר בחופשיות".
