ד"ר אפרים רוזנבאום רופא ילדים מומחה בלאומית שירותי בריאות, מבקש להתריע: למרות תחושת הרוגע וההנאה שמביאים עמם הים, הבריכות והנחלים – מדובר באחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר לילדים ובני נוער. "דווקא המקומות שבהם אנחנו מרגישים הכי בנוח – שם טמונה הסכנה הגדולה ביותר", הוא מדגיש.
לדבריו, טביעה אינה דומה למה שרבים מדמיינים. "זה לא אירוע דרמטי עם צעקות לעזרה", הוא מסביר. "להיפך – זו סכנה שקטה ומהירה. ילד שנמצא במצוקה בתוך מים לא מסוגל לצעוק. בתוך דקות ספורות הוא עלול לאבד הכרה, וללא התערבות – הנזק עלול להיות בלתי הפיך".
הנתונים מחזקים את האזהרה: טביעה היא אחת הסיבות המרכזיות לתמותה בקרב ילדים, ובמקרים רבים – מדובר באירועים שניתן היה למנוע. לא פעם, כך מתברר, די בהיסח דעת של רגעים ספורים כדי להוביל לאסון. עיסוק בטלפון, התרחקות קצרה להביא מגבת או השארת ילד "רק לשנייה" ליד מים – אלו מצבים שחוזרים על עצמם שוב ושוב בדוחות הבטיחות.
ד"ר רוזנבאום מדגיש כי האחריות אינה מסתכמת בנוכחות ליד המים, אלא מחייבת השגחה פעילה וממוקדת: "כאשר ילד נמצא ליד מים – אפילו באמבטיה או ליד דלי – המבוגר האחראי צריך להיות במרחק הושטת יד, עם מלוא תשומת הלב. אין מקום להסחת דעת. אין 'רק רגע'".
עוד הוא מדגיש כי גם אמצעי עזר – מצופים, גלגלי ים או מתקני ציפה – אינם תחליף להשגחה. "הם יכולים להעניק תחושת ביטחון שגויה. בפועל, הם אינם מונעים טביעה ללא השגחה צמודה".
אחת הנקודות הקריטיות שעליהן הוא עומד היא ההבנה שטביעה יכולה להתרחש גם במים רדודים מאוד. "ילדים יכולים לטבוע גם בעומק של סנטימטרים בודדים. לכן חשוב להקפיד גם על ריקון בריכות מתנפחות, דליים ומכלי מים, ולמנוע גישה חופשית אליהם".
ביחס לרחצה בים ובמקורות טבע, ההנחיה חד-משמעית: להיכנס למים רק בחופים מוכרזים ובנוכחות מציל, ולהימנע לחלוטין מכניסה למקורות מים בלתי מפוקחים. "בנחלים ובמעיינות ישנם סיכונים נוספים – עומק משתנה, זרמים ותנאי שטח לא צפויים. אין להקל בכך ראש", הוא אומר.
לצד זאת, מדגיש ד"ר רוזנבאום את החשיבות הקריטית של ידע בסיסי בהחייאה ועזרה ראשונה. "במקרי טביעה – כל שנייה קובעת. היכולת לפעול מיד יכולה להיות ההבדל בין חיים למוות".
המסר שלו ברור ונוקב: "ברוב המקרים ניתן למנוע את האסון. האחריות היא של כולנו – הורים, מחנכים, מדריכים. הקפדה על כללי הבטיחות אינה המלצה – היא חובה מצילת חיים".
דווקא בימים של בין הזמנים ובימי הקיץ, כאשר רבים יוצאים לנפוש ולהתרענן, הקריאה הזו מקבלת משנה תוקף. רגע אחד של תשומת לב – יכול להציל חיים שלמים.
