טרגדיה נוראה שכזו ממאנת להישכח, מסרבת לצאת מהראש. הוא היה בשיא כוחותיו, אברך משכמו ומעלה אשר השקיע את כל כוחותיו בעסק התורה. הוא הקים משפחה לתפארת כאשר יחד עם רעייתו שתחי' הוא זכה לחמישה עשר ילדים בהם הוא השקיע את מיטב כוחותיו בכדי שיעלו ויתעלו בסולם העולה בית השם.
הרה"ג רבי שבתי סלבוטיצקי חי את חייו בצמצום ובדוחק נורא, אך מעולם חיוכו לא מש מפניו. למרות הקושי והדוחק הוא היה משכים קום מידי יום לעבודת בוראו. את יומו כולו הוא הקדיש לעבודת השם וללימוד בהתמדה מופלגת.
חייו היו יכולים להימשך כסדרן אלא שלפני מספר שנים הוא חלה במחלה קשה. מפאת כך הוא עבר טיפולים קשים ומורכבים כאשר למרות הקושי והכאב הוא המשיך לשקוד על דלתי התורה והיראה במסירות נפש של ממש.
בחסדי שמים מצבו התייצב והוא חזר לחיק משפחתו שדאגה כל העת. הם סוף סוף נשמו לרווחה והאמינו שהם יזכו עוד שנים רבות לחיות יחד עם אבא שהם כל כך אוהבים, אבא שהקדיש את על חייו למען ילדיו.
הקליקו כאן וכעת וסייעו למשפחה בשעתם הקשה>>>
אך מחשבות לחוד ומציאות לחוד. לפני מספר שבועות הוא חש ברע, במהירות הוא פונה לבית החולים. הרופאים חמורי הסבר ערכו בדיקה מהירה והודיעו למשפחה כי ימיו של האבא ספורים. בני המשפחה מיהרו לחדרו שבבית החולים, החזיקו חזק חזק בידיו והתחננו שלא יילך מאיתם. חיוכו החלוש של האב כמו הבטיח להם שהוא כאן בכדי להישאר, שהוא לא הולך לאף מקום.
לפני כשלושה שבועות הוא שהה יחד עם בנו הצעיר וביתו הנשואה, הכל היה נראה כבשגרה אך אז לפתע פתאום הוא הסתלק לשמי מעלה. ההלל היה נורא, הצער היה קשה והדמעות עדיין לא מפסיקות לזלוג. המנוח הותיר אחריו שני יתומים שעדיין לא נישאו, שני ילדים שלא יזכו שאבא ילווה אותם לחופה.
עמוד התפילה מרן הגה"צ רבי שמעון גלאי שהכיר את הנפטר יצא מגדרו למען המשפחה האומללה ואמר כי הוא הכיר היטב את הנפטר שהיה תלמיד חכם גדול. בדבריו הוא מבקש ממש בתחינה לבוא לעזרתם של המשפחה השבורה והרצוצה שנותרו כעת ללא משען ומשענת ועם חובות כבדים שמאיימים להטביע אותם בתהומות הייאוש.
קול זעקתם צריך לזעזע אותנו, נהרות הדמעות של המשפחה והיתומים צריכים להרטיט אותנו. אנו חייבים לסייע כעת למשפחה השבורה ולהוריד מעליה את הקושי של חיתון הילדים והחובות הכבדים שנותרו על צווארי האלמנה בעקבות שנות מחלתו.
