באולם 'בנות ירושלים' מתחתנים בדרך כלל רק ירושלמים שורשיים מדורי דורות, אנשי היישוב הישן חובשי הכובע הכובע התיתורא ולובשי הבגד המפוספס הנצחי.
היום תתקיים שם חתונה יוצאת דופן, של חתן פולני וכלה ברזילאית, שניהם נולדו למשפחות נוצריות וחונכו להיות 'נוצרים טובים', אבל לאחר שבגרו הם נחשפו לעולמה של היהדות והחליטו להתגייר.
מאיר יואל לייכטאג, נולד כ'לכווי' לפני 42 שנה בעיירה קטנה בפולין, ותמיד הרגיש משיכה לעולמות רוחניים יותר. הסבתא שלו תמיד היתה מצהירה בפניו: "אתה עוד תהיה הכומר הראשי של וורשא הבירה".
אנטוניה פרנסיסקה לעומתו, נולדה לפני 37 שנה בברזיל, כיום היא עונה לשם שרה בתיה פאצער, לאחר שהתגיירה כדת וכדין והפכה ליהודייה כשרה לכל דבר. החל מהערב ישתנה שם משפחתה ל'ללייכטאג', לאחר שתקים את ביתה יחד עם החתן המאושר, שמרגיש שכל המסלול שעבר היה שווה כדי להגיע לרגע הזה.
לתרומה וסיוע לגר והגיורת המתחתנים הערב
"היתה פה התגייסות מיוחדת במינה למענינו", הוא אומר, "כשהחלטנו להתחתן, לא חשבנו שתהיה כזאת חתונה. אבל אנשים טובים, אחים יהודים, קמו לעזרתנו וארגנו את הכל מתרומות של יהודים נפלאים. אנחנו שמחים מאוד שתהיה לנו חתונה צנועה ומכובדת, אבל יותר מזה אנחנו שמחים על כך שהפכנו להיות חלק ממשפחת עם ישראל, פתאום אנחנו מרגישים אהובים ורצויים, כולם מסביב עוטפים אותנו באהבה ובדאגה, מנסים לוודא של יחסר לנו כלום. זה פשוט מדהים!".
החתן רבי מאיר יואל ידוע כתלמיד חכם מובהק בקרב מכריו. בשנים שחלפו מאז התגייר הוא שקע בלימוד הש"ס והפוסקים, וזכה להגיע למעלות גבוהות בידיעת התורה. שרה בתיה מתרגשת מאוד ומספרת שאחרי כל התהליך שהיא עברה, היא לא חלמה שתזכה להינשא לתלמיד חכם אמיתי, והיא מרגיש שהערב היא הופכת להיות מלכה, הנשואה למלך, כמו שכתוב בגמרא שתלמיד החכמים הם המלכים האמתיים בעולם הזה…".
יצוין כי בני הזוג העתידיים נאלצים להיעזר בתרומות עבור כל הוצאות החתונה מהבסיס הפשוט ביותר. נמצאה עבורם יחידת דיור קטנה ופשוטה, אבל אין להם עדיין מכונת כביסה, מיקרוגל, תנור, או כיריים.
היא תמשיך לעבוד במלאכת הניקיון, והוא ימשיך לשקוע בתורה ובעבודת ה'. ייתכן שיפנה לכתוב תפילין ומזוזות.
הציבור מתבקש לסייע לבני הזוג החתן והכלה, ולקיים בתרומה אחת מצוות רבות, ובראשן מצוות "ואהבת את הגר", מצוות הכנסת כלה ומצוות צדקה.
ובזכות המצווה יקוים בתורמים מה שהבטיח הקב"ה למסייעים לגר ליתום ולאלמנה: "אם אתה משמח את שלי – אני משמח את שלך!".
זכות עצומה לסייע לגרי צדק. מעלתם של הגרים היא גדולה בעיני ה' יתברך.