בצעירותו חי הרה”ק רבי משה לייב מסאסוב (נלב”ע ד’ שבט תקס”ז) עם אשתו ובניו בדחקות גדולה. אחד משכניו, הלווה לו סכום כסף כדי שייסע ליריד ויקנה סחורה, ויעסוק אחר-כך במסחר בעירו.
נסע רבי משה לייב עם שאר הסוחרים אל היריד. כשבאו לשם הלכו כולם לעסקיהם, ואילו הוא הלך לבית המדרש ולמד שם. כשבא לשוק, הסוחרים כבר הכינו עצמם לחזור הביתה, ולא נותר לו אלא לשוב עמהם.
כשהגיע לביתו קיבלוהו ילדיו בקריאות: “אבא, מה הבאת לנו?” מיד נפל מתעלף. כששבה נפשו אליו, בא אותו שכן וראה כי ידיו ריקות ורוחו שבורה. שיער השכן כי רבי משה לייב איבד את הכסף, וניסה להרגיעו “רבי, אבד לך הכסף? אלווה לך שוב”.
“לא מכך התעלפתי”, נאנח רבי משה לייב: “רק חשבתי באותו רגע, כאשר אבוא לעולם הבא, ויקדמו אותי שם בשאלה “מה הבאת לנו?” – מה אז אענה?”!
