מרן פוסק הדור הגר"י זילברשטיין שליט"א דיבר בכינוס שנערך במוצ"ש לחיזוק הקדושה והצניעות בשכונת רמת אלחנן, והתייחס לפיגועים הנוראים שאירען בשבת קודש, מתוך בכי גדול. 'חדשות JDN' עם דבריו המלאים:
"עם ישראל בוכה ואומר: "צדו צעדינו מלכת ברחובותינו" (איכה ד, יח), עם ישראל בוכה שאי אפשר לצעוד וללכת ברחובותינו. אומר הקב"ה (איכה ב, יח) "מה אעידך, מה אדמה לך הבת ירושלים, מה אשווה לך ואנחמך בתולת בת ציון, כי גדול כים שברך, מי ירפא לך". אומרים עם ישראל, נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'.
יש לנו תשובה אחת שאותה אנחנו יכולים להשיב, הבריה כולה כפופה לתורה. נכון שצדו צעדינו, והרחוב לא מוגן בעדינו, אבל הרחוב כפוף לתורה, אם התורה תגיד משהו – אין בריה, אין שום דבר, הכל בטל.
מורי חמי הרב אלישיב זצ"ל מספר בדחילו ורחימו, מה שהיה בדווינסק, שהנהר הלך וגעה, ובעוד רגע שטף את כל העיר, ופנו לראש העיר הגוי, ואמר רק האור שמח יכול פה לעזור. האור שמח הגיע, עם מקל, ואמר לנהר "אוי ואבוי לך אם תעלה בעוד קצת, אגזור עליך שלעולם לא יעברו בתוכך מים", והמים נסוגו. סיפר לי הרב אליישיב בדחילו ורחימו, איזה קידוש השם נורא זה היה, עומד צדיק וגוזר על הים, ואין לים מה לעשות.
האור החיים הק' שואל (בפרשת השבוע, פרשת בשלח), הרי רבי פנחס בן יאיר הוצרך לעבור את הנהר (חולין ז, א) ואמר לו שעוד רגע לא יעברו בו טיפת מים, ונחלק לשניים. וא"כ מדוע משה רבינו הוצרך כל כך לבקש מהקב"ה על קריעת ים סוף, ואילו רבי פנחס בן יאיר עומד וגוזר, וכך נעשה.
ומיישב רבינו האור החיים הקדוש, משה רבינו היה קודם מתן תורה, ולפני מתן תורה הבריאה לא הייתה כפופה לתורה ולצדיקים, ואילו רבי פנחס בן יאיר היה אחרי שניתנה התורה, וכל הבריאה כולה כפופה לתורה, ואם התורה תגיד שהרחוב הזה נקי – יהיה נקי, יתפוצצו מוסדי עולם – ושום דבר לא יעזור, אם תלמיד חכם אומר שהרחוב הזה נקי – אז הוא נקי.
שמעתי שבשעה שהגיע הרכב הראשון לירושלים, בזמן שעוד היה רק סוס ועגלה, כל ירושלים הלכה לראות את הפלא הזה, מי ראה דבר כזה שאוטו נוסע לבד, בלי סוס, בלי חמור. היה אחד שלא רצה ללכת, איך קוראים לו? ר' שלמה זלמן אויערבאך, הוא אמר "אני לא הולך, אני כרתתי ברית עם התורה, אני לא צריך את שאר הדברים, זה אפס בשבילי".
וגם כאן, כשנשפך דם נקיים, יש רק תשובה אחת, להיות "קצת" כמו רבי שלמה זלמן, לכרות ברית עם התורה. וכמו שיוסף אמר למצרים דבר אחד שיעשו "ברית מילה", אם אתם עושים ברית מילה, הזכויות שלי יעמדו לכם. וגם כאן, להיות קצת כמו רבי שלמה זלמן, שכרת ברית עם התורה. לכרות ברית עם התורה – אז אין לנו ממה לפחד, משום דבר. קצת לא לדבר בביהמ"ד ובביהכ"נ, לא להפסיק באמצע הלימודים, בלי טלפונים, בלי כלום, הלימוד הוא לימוד, נדבקים קצת בהנהגתו של רבי שלמה זלמן, ואז זה כריתת ברית עם התורה, ואין לנו ממה לפחד.
שמעתי פעם סיפור מכ"ק האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצוק"ל שזכיתי להיות מקורב אליו קצת, וסיפר לי שפעם אחת היה בן אדם שנפל מקומה רביעית, מי יוצא חי מדבר כזה, אמרו הרופאים הוא לא יחיה. אמר האדמו"ר זצ"ל, בדקתי מה שיש לו, יש לו שבר מסויים, ויש פוסקים שאומרים שדינו טריפה, אבל יש פוסקים שאומרים שאין דינו טריפה, אני פוסק שאינו טריפה, וביקש מהקב"ה שיפסוק ככה! וכך היה, שהתרפא והלך ברחוב כאחד אדם, משום שהאדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל כרת ברית עם התורה!
מה אני רוצה לבקש, כל אחד ואחד קצת ילמד מרבי שלמה זלמן, קצת מהאדמו"ר מקלויזנבורג, קצת מהאור שמח, להדבק בהם ובדרכם, לכרות ברית עם התורה, והשם הטוב יכפר בעדינו, וירחם על המשפחות השכולות, והמקום ינחם אותם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים".
הנהר הלך וגאה.
לא געה.