ברוך דיין האמת: הלך היום (שלישי) לעולמו הרה"ח ר' יששכר בעריש זלוטניק ז"ל, מחשובי חסידי ברסלב, בשנה ה-65 לחייו. ר' בעריש ז"ל חלה לפני מספר שנים, התמודד עם מחלתו בגבורה וקיבל את ייסוריו באהבה. רבים התפללו לרפואתו, אך למרבה הכאב והצער, היום החזיר את נשמתו ליוצרה.
המנוח ז"ל נולד לאביו הרה"ח ר' יחיאל מיכל זלוטניק. בביתו ינק תורה, חכמה וחסידות. בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו, בת הרה"ח ר' משה ראובן אייזנער ז"ל, מחשובי חסידי תולדות אברהם יצחק.
לאחר נישואיו היה מלמד תינוקות בתלמוד תורה רמ"א בירושלים במשך שנים רבות. הוא היה מגדולי מכניסי האורחים בירושלים. אחד ממכריו מספר ל'חדשות JDN': "במשך שנים רבות הכניס לביתו כל שבת עשרות יהודים מכל גווני הקשת, ספרדים ואשכנזים, לסעודות שבת ותמיד האיר פנים לכולם בשמחה ובאהבה".
"הוא היה מסתובב בליל שבת ב'שול' וניגש לכל אורח שלא הכיר, מגיש את ידו ואומר 'גוט שאבעס, יש לך איפה לאכול? אולי אתה בא אלי'. הוא היה מביא כל בוקר אחרי הנץ ב'שול' עוגות (שהיו אוספים לילה לפני במאפיות באזור) לטובת המתפללים והיה קורא לזה בלשונו 'חלביה' וכמובן אי אפשר לשכוח בכל ראש חודש היה עושה סעודת ראש חודש והיה מכריז בקול "כולם מוזמנים לסעודת ראש ח-ד-ש….' אי אפשר לשכוח את החיוך שלו… חבל על דאבדין".
בגיליון 'אבקשה' הובא בעבר סקירה מרתקת על דמותו של ר' בעריש: ר' בעריש למעשה הגיע מפינסק – קרלין לברסלב, סבו היה בכלל ליטאי למדן מן השורה, הרה"ח ר' מרדכי אביגדור זלוטניק קראו לו, הוא היה אחיו של החסיד הנודע ר' יום טוב זלוטניק מאנ"ש בשערי חסד. הסבא שהיה אומר שיעורים על סדר הש"ס זכה לסיימו כמה פעמים ברוב עם.
צילום: משה מרקוביץ – ברסלב live
בעריש, בהגיעו לגיל מצוות נכנס ללמוד בישיבת פינסק שנקראה בשעתו 'קארלין – לעלוב', סבו שהתנגד לדרך החסידות רצה לוודא שר' בעריש לא נמשך לשדות זרים ולכך התנה עמו שלא ייסע לרבי לטישים שערך, אולם חבריו האיצו בו לנסוע 'רק פעם אחת' והוריו שלא עמדו בהפצרות התירו לו 'אבל רק פעם אחת'… ר' בעריש הנער נוסע ומתמוגג מהאווירה החסידית שהוא מגלה לראשונה בחייו. הוא מתרגש ומתחיל לבכות מהתרגשות וקרבת אלוקים בטיש הראשון בחייו, ומבקש מהוריו רשות לנסוע פעמים נוספות. בהמשך זכה להימנות על תלמידיו ושומעי לקחו של הרבי מלעלוב הרה"ק רבי משה מרדכי זצ"ל שהיה רבם של חסידי קארלין באותם ימים. בקארלין נכנסה בליבו התעוררות גדולה לשאוג בכל הכח את כל סדר התפילה כמנהגם, וכך נוהג הוא עד היום. לימים בגר ר' בעריש והיה לאיש ונישא למשפחה חשובה מקהילת 'תולדות אהרן'.
לאחר נישואיו נכונה לו לר' בעריש מסכת חיים לא פשוטה, ר' בעריש היה חשוך בנים שנים רבות, למעלה מעשור. בתחילת נישואיו לא הכיר ר' בעריש את חסידות ברסלב. כעבור מספר שנים יעץ לו הרה"ח רבי גמליאל רבינוביץ להצטרף לחסידות ברסלב, 'שם' אמר לו 'תמצא מרגוע לנפשך'. בשנים אלו זכה ר' בעריש להכיר אט אט את תורת רבינו הקדוש, היה זה עת החל לפקוד את ה'שול' בשבתות, שם היה משומעי לקחו של הגה"ח רבי יעקב מאיר שכטר שהיה מוסר שיעורים בסיפורי מעשיות וליקוטי מוהר"ן מעת לעת, הדברים היו מפעפעים בליבו ונכנסים כאש בעצמותיו.
כאשר אנו מנסים להבין מה לדעתו חולל את המפנה שבעקבותיו זכה לפרי בטן, ר' בעריש לא מהסס וקובע 'השמחה והרננת לב נדכאים והכנסתם כאורחים היא זו שהביאה לי את הישועה'. הוא אומר בפשיטות, 'הייתי בחו"ל תקופה ארוכה כ-5 שנים, ומידי פעם הייתי רואה משולחים מארץ ישראל אשר זקוקים לאכסניה סבירה, התחלתי להזמין אותם לביתי הקטן שם באיזה 'בייסמנט' (-מרתף) בראדני סטריט בוולימסבורג, אמנם לא הייתי משופע בממון אבל אנחנו יודעים שלא עומק הכיס קובע את רוחב הלב…
בחזרתו לארץ ישראל נהג להתפלל מדי יום בבית כנסת מסוים שם היה משתדל לרקוד לאחר התפילה זמן ממושך, פעם אחת שח את ליבו לפני אחד ממכריו שכאשר ממשיך הוא לרקוד תמיד בסוף מוצא הוא את עצמו לבד. ידידו ייעץ לו עצה ההולמת את מידותיו: 'תלך לאסוף כסף עבור יהודים בבתי כנסת, ועל הדרך תפגוש כל הזמן אנשים חדשים, כך תוכל לשמח בכל פעם יהודים רבים'. ר' בעריש שש על הרעיון והחל מחזר אחר מעות לעניים, כשבדרך מפרנס הוא את נשמותיהם של יהודים רבים בשמחתו הפנימית.
הלווייתו יצאה מרחבת בית המדרש ברסלב אנשי הצדיק ברחוב אבא שאול 3 שכונת קנה בושם בבית שמש, דרך בית המדרש הגדול ה'שול' של ברסלב במאה שערים לעבר הר הזיתים.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
יהודי יקר. חבל על דאבדין. ברוך דיין האמת.
יהודי יקר ומתוקקקק, אבידה גדולה לעם ישראל ולברסלב בפרט, היה אוהב, מאיר פנים ומשמח כל אדם ובפרט לבעלי תשובהה