בס"ד
ט"ז תמוז ה'תשפ"ו
לכבוד הגאון רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א מח"ס 'גם אני אודך' ושא"ס
שלום וברכה,
אודות השאלה האם מותר לאכול טשולנט עם בשר במוצאי י"ז בתמוז.
א]. יסוד הדין מתעניות כפרה
ברמ"א (או"ח סימן של"ד) מבואר שהמחלל שבת בשוגג בזמן הזה, מדרבנן יצום מ' תעניות וימנע מבשר ויין. וכתב במשנה ברורה שם שכוונתו היא גם על מוצאי הצום, ובבאר היטב שם כתב שדינו כמוצאי תשעה באב.
וביאור הדברים מדוע בחילול שבת הדין שונה, יש לבאר שכתב ברמ"א (יו"ד סימן קפ"ה) שאדם שעבר בשוגג על איסור נידה יתענה, ובלילה שבמוצאי התענית אסור בבשר ויין. וכתב בפתחי תשובה שם (ס"ק י"ג) בשם התורת השלמים, שהכוונה היא ללילה שלפניו ושלאחריו, וביאר שלפניו – כיוון שהוא ליל התענית, ולאחריו – כיוון שהצום בא לכפרה, הרי הוא כקרבן חטאת שזמן אכילתו ביום ובלילה שלאחריו, ולכן אסור לאכול בשר. ואתי שפיר לפ"ז דעת המשנה ברורה בסימן של"ד, שאין לאכול בשר במוצאי צום של תענית כפרה.
ב]. דעת המהרש"ל
בשו"ת מהרש"ל (סימן צ"ב) כתב וזה לשונו: "לפי שמצאתי בספר חסידים שכתבו שעיקר תענית מעלייתא היינו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין, לא בכניסת התענית ולא במוצאי תענית. אם כן כל שכן בתענית זה שכבר היה ראוי להפסיק מבעוד יום, שראוי למנוע מבשר ויין בלילה שלאחר תענית", עכ"ל. ומדבריו נראה שעיקר דבריו נאמרו דווקא לגבי צום תשעה באב, אך לא לגבי שאר הצומות.
ג]. הדין בשאר תעניות ציבור
וכמו שמוכח מדברי המהרש"'ל שבמוצאי י"ז בתמוז מותר לאכול בשר. וכן יש להוכיח ממה שכתב בבית יוסף (סימן תקנ"ח) בשם המהרי"ל, שאין לאכול בשר במוצאי תענית תשעה באב, וכן נראה מדברי המשנה ברורה (סימן תקנ"ח סק"ה) וזו לשונו: "משמע דרק בזה מפני אבילותו של ט"ב מחמרינן גם בלילה שאחריו דהוא כמו בין המצרים דיש אנשים שמחמירין על עצמן מבשר ויין, אבל בשארי תעניתים אין להחמיר בזה", עכ"ל. ומבואר להדיא שרק במוצאי תשעה באב יש לאסור.
ד]. דעת המחמירים
ואולם, בכנסת הגדולה ובכף החיים (סימן תקס"ד סקי"ב) כתב שראוי למי שיכול שלא יאכל בשר וישתה יין לפני התענית, וגם לאחר התענית, עיין שם. [וכן הובא בספר 'מסורת משה' חלק ג' (עמ' קס"ב) בשם הגר"מ פיינשטיין זצ"ל שיש להקפיד שלא לאכול בשר במוצאי הצום, ושהיה נוהג כן בארבע התעניות, כדברי תשובת המהרש"ל הנ"ל].
אמנם נראה שבמקום בסעודת מצווה יש להתיר. וכן אם מקיים מצווה של "טועמיה" בליל שישי לטעום ממאכלי שבת, נראה כיוון שהוא לצורך מצווה. אך לאכול טשולנט עם בשר ללא צורך זה, לכאורה למחמירים אין היתר. ואף בכל השנה יש שהחמירו משום מאכל שאוכלים בשבת שאין לאוכלו ביום חול, כמ"ש בארוכה בשערי יוסף (שבת, חלק א' סי' רמ"ב).
תנא לדינא:
מעיקר הדין מותר לכתחילה לאכול טשולנט עם בשר במוצאי הצום (של י"ז בתמוז), ויש שהחמירו בזה. אמנם במקום סעודת מצווה או לצורך מצוות "טועמיה" לכבוד שבת – לכולי עלמא יש להתיר.
בברכת התורה
יוסף אביטבול
מח"ס שערי יוסף ושא"ס
למה שמים תמונה/ציור של חסידים אוכלים צ'ולנט ולא של ספרדים וליטאים שגם הם אוכלים ואוכלים