גדולי הדור במכתב חריף: "אב שמרשה לילדיו להשתמש בנפצים, מה יענה ליום הדין"

מרן ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין והגאון רבי יצחק זילברשטיין, חבר מועצת גדולי התורה, פרסמו מכתב מיוחד, בו קוראים להיזהר מהשימוש בנפצים ביום הפורים, ובתקופת חודש אדר.

את המכתב פותח הגר"י זילברשטיין וכותב: "בס"ד יום ב' כ"ב שבט תשפ"ג, את אחי אנוכי מבקש. אחים יקרים, באתי להתריע על שפיכות דמים של דם נקי, ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה (במדבר לה לג), הקב"ה נתן לנו יום קדוש יום הפורים שהוא ככיפורים. ולצערנו זה הפך להיום של שפיכות דמים, ידוע לי על ילדים שזרקו נפץ ויש נשים שהגיעו לפיקוח נפש ממש, יש ילדים שנקטעו להם אצבעות הידיים, וגם אנשים שהתעוורו בעיניהם".

הרב זילברשטיין כותב בחריפות: "מוכר נפצים או אבא שמרשה לילדיו להשתמש בנפצים, מה הוא יענה ליום הדין, שהפך את יום הקדוש ליום של שפיכות דמים".

בהמשך מצטט את דבריו של הגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל בספר "מועד לכל חי" (בפתיחה) שהשימוש באבק שריפה נובע מאומות העולם, ואין נכון לאומה ישראלית בשום מקום ובשום זמן לעשות כך, והעושהו עובר על 'לא תעשה כמעשיהם'. וכתב שבראשונה היו בית דין מודיעים לבני הגולה מתי קבעו ראש חודש על ידי הרמת משואות, והיו מאירים את כל הגולה כמדורת אש, אבל לא היו מודיעים על ידי קנה שריפה וכדומה, שהם כלי מת וכלי זיין המוכנים לפורענות, כי מועדי ה' ניתנו לחיים ולא למות.

"ואפילו לא יהיה בתוכו דבר הממית, עם כל זה בקול הברה לבד, כשהוא שולחו בפתע פתאום מביא רעדה וחלחלה על האדם ומתפחד. ובוודאי אינו נכון לאומה ישראלית בשום מקום ובשום זמן. ואפילו בפורים ובחתונות להשתמש בכלי מוות כאלו, לא מיניה ולא מקצתיה, ואיכא בזה משום 'לא תעשה כמעשיהם', ולכן לא נכון לעם בני ישראל להתנהג כמוהם.

"ולא מבעיא להשתמש בקנה שריפה, אלא אפילו מה שמשימים בתוך ניירות כרוכים וקשורים מעפר שריפה, אינו נכון לאומה ישראלית לעשות, ואפילו בפורים, וכבר יש בעירנו איזמיר יע"א, הסכמה מרבותינו הקדושים שאין להטיל בפורים שום דבר הבא מחמת עפר שריפה, וגם המנהג להכריז בשבת זכור להזהיר על כך, ואפילו בפורים דאיכא שמחה רבה.

"כי לכאורה בדברים קטנים וקלים כאלו לית בהו סכנת מוות, מכל מקום לא ייבצר מצער ונזק, וכן אירע בעירנו איזמיר, שהיתה שריפה גדולה ונשרפו כל בתי העיר", עכ"ד הגר"ח פלאג'י זצ"ל בספרו מועד לכל חי.

הגר"י מסיים את המכתב: "ומי שעשה לנו נסים ונפלאות בימי הפורים, יעשה לנו חסד ורחמים שלא ישמע שוד ושבר בגבולינו, אחיכם, יצחק זילברשטיין". ולמכתב זה הצטרף מרן ראש הישיבה שליט"א בחתימת כתב יד קדשו, וכתב "ג"א מצטרף, י. גרשון אדלשטיין".

מקורבי ותלמידי הגרי"י זילברשטיין מציינים כי דרכו להתרות על תופעה זו וחומרתה כבר עשרות שנים, ובעבר נשאל כשיש לילד נפצים מסוכנים, האם מותר לחבר שלו לקחת לו ולהעלים לו את הנפצים מבלי ידיעתו ולהשמידם, והשיב שבאופן שבעל הנפצים לא ידע מי גנב ולא יהיה מחלוקת ומריבה, בוודאי שמוטב שיקח ויעלים לו את הנפצים, שהרי זה סכנה גדולה גם לציבור הרחב, ובפרט לנשים (ובפרט מעוברות) וילדים, וגם לילד עצמו.

וכמו כן דעתו זה עידן ועידנים, שחובה למסור לשלטונות ולמשטרה אדם המוכר נפצים מסוכנים וכיוצא בזה, ואמר עמוד ההוראה שהרי חז"ל אסרו (ב"ק דף פג) לגדל כלב רע בתוך ביתו משום מעוברת שתפיל עוברה מנביחתו, ואם כן כל שכן בנפצים שגורמים לכולם פחדים ובהלות, והעיד עמוד ההוראה שהוא עצמו מכיר נשים רבות שהפילו עוברם לא עלינו מפיצוצי הנפצים.

עוד מוסרים מקורביו ל'חדשות JDN' שדרכו לספר על משפחה שילדיה היו מצוינים ממש בתורה ובמידות וביראת שמים, אך לא זכו לזיווגים, והתבגרו מיום ליום אך שידוכים עבורם לא נמצאו, והתברר שאבי המשפחה היה מוכר תקופה נפצים בפורים לנערים וילדים, והייתה זקנה אלמנה שגרה בסמיכות מקום, והייתה סובלת מאד מהפיצוצים העזים, וביקשה כמה פעמים מאבי המשפחה שמכר את הנפצים שיפסיק ולא ימכור עוד, אך הוא סירב ואמר שזו פרנסתו, עד שעמדה וקיללה אותו ואת משפחתו, ומאז החלו לסבול ולא מצאו שידוכים לילדיהם.