בעוד יומיים היא מתחתנת. שמלת כלה כבר יש לה, גם זר פרחים היא כבר הזמינה, יש זמר, יש תזמורת, וקייטרינג שמכין את האוכל עבור הסועדים…
אבל הלב שלה לא רגוע. כי אפילו את הדברים הבסיסיים ביותר היא לא יודעת כיצד תצליח לשלם.
נעמי גיאת התייתמה מאמה לפני פחות משנה. אמא שלה היתה מורה, אשת חינוך דגולה, אבא שלה אברך תלמיד חכם, יושב ולומד מהבוקר ועד הלילה. רעייתו המנוחה היתה אומרת לו: אתה תלמד, אני אעבוד. רק תשב ותלמד!". והוא שמע בקולה.
כשהיא נפטרה, הוא כבר היה מבוגר מכדי להיכנס לשוק העבודה, אין לו שום דבר בעולם חוץ מד' אמות של הלכה ולימוד התורה הקדושה.
נעמי מעריכה את אביה, היא לא מבקשת ממנו כסף לחתונה שלה, כי היא פשוט יודעת שאין לו שום דרך לעזור לה: "זה יצער אותו", היא אומרת, "והדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה לצער את אבא ולהפריע לו ללמוד".
היא נאלצת לפנות בעצמה ולבקש עזרה, והיא מבקשת מכל מי שיכול לעזור, פנתה לגמ"חים, לקרנות, ועשתה עבודה סיזיפית, לא פשוטה בכלל בניסיון לכסות את הוצאות החתונה. ואכן, היא הצליחה, השיגה מעט עזרה מפה ומעט עזרה משם, אבל כל אלו לא מספיקים באמת כדי לכסות את כל הוצאות החתונה.
ועכשיו, רגע האמת מתקרב. החתונה בעוד יומיים, ונעמי חייבת עזרה. היא פונה לציבור בשמה המלא, לא מסתירה כלום. זה לא נעים לה, כמו שזה לא נעים לאף אחד, אבל היא לא שמה את עצמה במקום הזה. היא לא ביקשה להיות כלה יתומה שמתחתנת ללא אמצעים. היא היתה שמחה מאוד להיות במקום אחר, עם אמא בריאה ושלמה שתלווה אותה אל החופה, ותדאג לקנות לה את הטוב ביותר…
עכשיו היא יתומה, עכשיו היא כלה דואגת וקצת לחוצה, אנחנו צריכים לבוא לעזרתה, להושיט לה יד לעזרה, כדי שחתונה שלה היא תהיה מסוחררת מאושר, ולא תצטרך לחשוב, אפילו לא לרגע אחד קטן, מהיכן תוכל לכסות את ההוצאות.
