אין מצווה גדולה יותר ממצוות הכנסת כלה יתומה וחסר כל, אל תחת החופה. בתקופה שבה עם ישראל מתמודד עם איומים ביטחוניים לא פשוטים, זיכה אותנו הקב"ה בזכות מיוחדת של מצוות צדקה נעלה, שבכוחה להגן עלינו ועל הקרובים לנו – הכנסת כלה יתומה וענייה, חסרת כל, כפשוטו!
אודליה התייתמה כבר לפני כחמש שנים, כשהיתה כבת 16 בלבד. מאז כל הבית שלהם שינה צורה, העוני והמחסור שלטו בכל פינה, חמישה אחים גדולים ממנה התחתנו בזה אחר זה, והחתונות היו שמחות מצד אחד, אבל גם עצובות, כי לא היתה להם אפשרות לקנות בגדים סבירים לאחים והאחיות, לא היתה להם אפשרות לממן את המינימום ההכרחי.
היום החלום שלה עומד להתגשם. אודליה מתחתנת הערב בעז"ה, אבל האמת שעד לפני ימים אחדים היא בכלל לא היתה בטוחה שהחתונה תתקיים במועדה, וזאת, בגלל מחסור באפשרויות מימון.
אין לה כלום! לאמא שלה אין אפשרות לתת לה אפילו שקל אחד בודד, והיא… נערת סמינר שלמדה בפנימיה, בוודאי שאינה יכולה לכסות אפילו את הוצאות הצלם והמאפרת, שלא לדבר על החתונה עצמה, האולם, הקייטרינג, התזמורת, כסא הכלה, זר הפרחים, המינימום הבסיסי ביותר שבלעדיו אי אפשר לקיים חתונה בצורה סבירה.
היא לא התרגלה לבקש נדבות. כבר חמש שנים שהיא יתומה וחסרת כל, ומעולם לא ביקשה נדבה. תמיד הסתדרה עם המעט שהיה לה. שמרה על גו זקוף.
אבל עכשיו אין לה ברירה. היא רוצה רק דבר אחד, שנעזור לה לקבל את ההזדמנות להקים בית משלה. היא רוצה לצאת מחיי היתמות והמחסור, להקים משפחה בריאה עם אבא ואמא, משפחה עם בנים ובנות בעז"ה, וכדי לעשות את זה, היא חייבת שניתן לה דחיפה קטנה, שניתן לה את התנופה לצאת אל הדרך הלא פשוטה, היא צריכה שנעזור לה להתחתן בכבוד!
נותרו שעות אחרונות עד לחתונה. אודליה יושבת ובוכה, היא מתפללת בדמעות, מתחננת לעתיד טוב יותר עבורה, עבור החתן שלה, עבור אמה האלמנה ואחיה ואחיותיה היתומים.
בואו נעזור לה, כל אחד כפי יכולתו, כדי שנוכל לחסוך לה לפחות חלק מהדמעות של הצער והכאב.
