ביתה של משפחת זקבך הומה מרוב אדם, אנשים באים בכל שעות היום כדי לנחם את האבלים, אבל האבלים עצמם מתקשים להתנחם.
עד סוף הזמן עוד מסר הרב זקבך שיעורים במרץ ובשמחה בישיבת 'היכל טוביה' בה הרביץ תורה, אחרי תשעה באב הוא נסע לשהות בביתה הוריו שלושה ימים יחד עם רעייתו ושני הילדים הצעירים. הוא הרגיש מצויין, שקד על תלמודו, כיבד את הוריו, שוחח עם בני המשפחה, הכל היה שגרתי לחלוטין.
כששבו לבני ברק, הוא רק יצא כדי לומר 'מזל טוב' בחתונה שהתקיימה בעיר, אבל בדרך לשם הוא קרס תחתיו והתמוטט.
זה קרה ברח' ישמח משה בעיר, הוא חש בחולשה נוראה והתיישב על גדר סמוכה. בנו, תלמיד כיתה ח' שצעד עמו, ראה שהוא חיוור מאוד, ושאל אם אביו צריך עזרה. בשארית כוחותיו ביקש האב שיזמין אמבולנס, והבן אכן דאג לכך, אבל עוד לפני שהאמבולנס הספיק להגיע, קרס האב ונפל תחתיו. מאמצי החייאה נכשלו, מותו נקבע במקום., והוא בן 54 שנים בלבד.
שלושה מילדיו הספיק הרב זקבך לחתן בחייו, אבל שישה נוספים עדיין בבית, כשהקטנה מביניהם חגגה רק לפני חודש את בת המצווה שלה.
ביתה של משפחת זקבך תמיד היה פתוח לרווחה, היה זה מחזה נפוץ לראות אותו חוזר מבית הכנסת ומביא איתו אורח או שניים. מלא חיוך ואהבה לכל אדם, מלא יראה טהורה ואהבת ישראל מתפרצת.
האם, מורה ומחנכת דגולה, אינה יודעת את נפשה. המשפחה לא הורגלה לבקש טובות, הם תמיד היו מהצד שעוזר לאחרים, אלו שדואגים ליתומים ולאלמנות, אלו שמארגנים קמחא דפסחא או מגייסים מימון לחתותנו של חתן חסר כל.
הציבור מתבקש לעזור לילדיו של אותו צדיק וטהור. כל אחד ייתן נתינה הגונה כפי יכולתו, ובכוח הציבור נוכל בעזרת ה' להעניק למשפחה אור ותקווה, נוכן לתת להם גב כלכלי בסיסי, כדי שכשהילדים היתומים יבואו להתחתן, יהיה להם לפחות מהיכן להתחיל.
ברוך דיין האמת
ת"ח עם לב חם ומכיל דאג לתלמידיו גם אחרי שהותם בישביה מסור בכל מאודו..
חבל על דאבדין..