גם האנשים החזקים ביותר לא יוכלו לעצור את דמעותיהם אל מול המכתב הקצר ומלא הטוהר והתמימות שכתבה הילדה בת התשע לאמה המנוחה הגב' חני ברוק ע"ה, בתוך ימי השבעה.
"אמי היקרה זצ"ל", כותבת הילדה, "אי אפשר לתאר את רמת החריצות שהיתה לך, כל יום בכל חייך, ואני אוהבת אותך.
"לעולם לא אשכח איך שהשקעת, טיפחת דאגת, רצית שיהיה לנו רק טוב ומתוק בלב, תודה על הכל".
כותבת המכתב היא הבת הצעירה של הגב' חני ברוק ע"ה, הקטנה מבין שבעה האחים והאחיות. שתי האחיות הגדולות כבר התחתנו, שלושה בחורים שכבר הגיעו לפרקם, ואחריהם שתי בנות נוספות, אחת בת 13 ואחת בת תשע שנים בלבד.
המכתב שנכתב בכתב עגול וילדותי, עם שגיאות כתיב אופייניות לגיל, כבר סחט דמעות של כאב מעיניהם של מבוגרים רבים שנחשפו אליו וקראו אותו. מילות פרידה מרגשות ומטלטלות של ילדה בת תשע, ילדה שבקושי יכולה לזכור את אמה בתקופה בה היתה בריאה. כל מה שהיא זוכרת זה שאמא טיפחה, ודאגה ורצתה שיהיה לה מתוק בלב.
אל המכתב מלא הטוהר, מצטרף מכתב חריג נוסף שכתב עמוד הישועות מרן הגרמ"ש אדלשטיין שליט"א, לאחר פטירתה של הגב' ברוק ע"ה.
במכתב הארוך שכתוב כולו בכתב ידו של מרן שליט"א, הוא סופד ממושכות למנוחה ע"ה, ומשבח מאוד את בעלה הגאון רבי דב שליט"א, ובסיומו מבקש מהציבור בכל לשון של בקשה לתמוך ולסייע למשפחה בשעתה הקשה.
"על דבר האסון הגדול שאירע בפטירתה בדמי ימיה של האשה הצדקנית מרת חנה ברוק ע"ה, לאחר מחלה וייסורים קשים שנמשכו כארבע שנים, בהותירה אחריה את בעלה הגדול, הגאון רבי דב שליט"א, מגדולי התלמידי חכמים בשכונת גני הדר בפתח תקוה, ועובד ה' באמת, וחמישה יתומים שבורים ורצוצים", כותב מרן.
הגרמ"ש אדלשטיין מדגיש בתוך המכתב כי "כל מגמתה ועמלה היו שיוכל בעלה הגאון שליט"א לישב ולשקוד על התורה והעבודה מתוך מנוחת הנפש, ולקחה על עצמה את כל העול של הבית, ועוד עסקה הרבה בזיכוי הרבים בחיזוק שמירת הלשון בשיעורים שהיתה מוסרת תמידין כסדרן עד ימיה האחרונים כאשר כבר בקושי יכלה לנשום, ובגבורה עילאית מסרה את שיעוריה במסירות נפש".
בנוסף הוא מעיד כי "היות והיא היתה המפרנסת העיקרית של הבית, ועתה לדאבון לב נותרה המשפחה ללא כל משענת כלכלית, ועוד הצטברו חובות רבים מימי מחלתה".
לסיום פונה עמוד הישועות אל הציבור ומבקש את עזרתו: "על כן הנני פונה בזאת לכל אשר לב יהודי בקרבו לבל נעמוד מנגד ולא ניתן למשפחה ליפול, ונבקש מאת אחינו בני ישראל לבא ולעמוד לימין המשפחה השבורה, לתמוך בהם בתמיכות הגונות שיש בהם ממש בעין יפה ובנפש חפיצה".
