בספר יונה קראנו ביום כיפור, שכאשר האניה סוערת, אומר יונה הנביא "בשלי הסער הגדול", כשהוא מאשים רק את עצמו בכך.
היה אומר הרב מבריסק מרן הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק זצ"ל, כי הדברים מפליאים. במדרש מובא כי היו באניה אנשים משבעים לשון, וכל אחד אלוהיו בידו, ומשתחווים ואומרים נקרא איש אל אלוהיו, ולא הועילו להם מאומה.
ואם כך, מדוע מיהר יונה לחרוץ את גורלו? עוונו הוא קל מאוד בהשוואה לכל עובדי העבודות זרות שהיו עמו?
אלא שמכאן אנו למדים, שכשרואה אדם שצרות באות לעולם, לא יתלה את הסיבה בעוונות אחרים, אלא צריך לתלות הדבר בעצמו, לפשפש במעשיו ולעשות חשבון נפשו במה יכול הוא לתקן את עצמו.
מרן הגאון רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן זצ"ל, נשאל בעבר לאחר ארועים טראגיים, במה ניתן להתחזק. הוא השיב: "כל אחד יודע במה הוא טעון תיקון ובמה עליו להתחזק, ועל כן יש לעשות חשבון הנפש ולקבל על עצמו להתחזק בכך ובזכות זה נגיע בקרוב ממש לגאולה האמיתית והשלימה".
