חבר מועצת גדולי התורה הגאון רבי יצחק זילברשטיין התייחס לשאלות שהתעוררו במהלך עבודת אנשי רפואה והצלה במסגרת הטיפול בנפגעי הטבח הנורא שביצעו מרצחי ארגון הטרור חמאס.
בשיעורו השבועי של הרב, שנמסר מדי יום חמישי בבית הכנסת שבביה"ח 'מעייני הישועה', בו משתתפים רבנים, מורי הוראה, רופאים ועסקני רפואה – נשאל הרב, בין היתר, על יד אחד מכונני ההצלה שנתקל בפצוע בשמחת תורה, במהלך הלחימה מול המחבלים בעוטף עזה, כאשר לא ניתן היה להבחין האם מדובר ביהודי או להבדיל במחבל.
אותו מתנדב הצלה שאל האם היה מותר לחלל שבת כדי לטפל בו ולהצילו. מסקנתו של הרב זילברשטיין הייתה כי בוודאי שמספק צריכים לרפאותו ולהצילו, וזאת בהסתמך על כמה נימוקים אותם פירט בתשובתו שבכתב.
הרב נשאל גם מה היחס לגבי כלב שנלחם במחבלים והציל כמה וכמה חיילים ונהרג. הרב השיב כי בוודאי שיש מושג של הכרת הטוב לכלב, וכמו שמצאנו בירושלמי במסכת תרומות שאחד מהאמוראים הושיב כלב במזרח השולחן, משום שהציל את אשתו, אולם לאחר שמת הכלב לא שייך הכרת הטוב. והתבטא כי יתכן שאותו כלב שהציל חיי אדם הוא גלגול של נשמה שחטאה בחטא מסוים, וכעת באה על תיקונה.
לסיום הדגיש הרב בפני אנשי ההצלה והרפואה: "בלי ספק שהמצילים הכי גדולים אלה בני הישיבות הלומדים את התורה הקדושה, משום ש'התורה מגנא ומצלא', ולבני הישיבות יש רק גמרא, אסור לעשות שום דבר אחר, אך דעו לכם שהקב"ה זימן לכם את העבודה הזו של הצלת הנפשות, שכרכם גדול מאד".
עצם הספק משונה ביותר. ברור שקודם כל צריך להציל , וכשברור אם זה יהודי או מחבל ערבי , דואגים שזה שהצילו אותו יהיה במצב הראוי , שהיהודי יהיה חי , ושגם יהודים אלמונים שהמחבל עלול לרצוח בעתיד יהיו חיים .!
ובכדי שהיהודים האלמונים האלה יהיו חיים צריך לודא שהמחבל הערבי יהיה מת לגמרי.