פטירתה של הגננת המסורה משכונת בית וגן בירושלים, הגב' עדנה חסן ע"ה, הותירה חלל עצום בליבם של תושבי השכונה. עדנה היתה מוכרת מאוד בשכונה, רוב המשפחות השתדלו לשלוח את הילדות דווקא לגן שלה, והמעורבות שלה בחיי הקהילה היתה גבוהה מאוד וחצתה את גבולות הגן.
הגב' חסן היתה אם לשישה ילדים, מתוכם שניים שכבר נישאו והקימו בית בישראל, ועוד ארבעה יתומים לא נשואים, שהצעירה מביניהם תלמידת כיתה ז' בבית הספר היסודי. הותירה אחריה את בעלה הגאון ריב יעקב חסן, השוקד על תלמודו בהתמדה מיוחדת במינה, הודות לכך שהיא דאגה לכל עול הפרנסה וניהול הבית, ומעודדת אותו להוסיף ולהתמיד בלימוד התורה להצלחת המשפחה ולהצלחת עם ישראל.
בשנתיים האחרונות התמודדה עם המחלה הקשה רח"ל, וסבלה ייסורים קשים ומרים. למרות הטיפולים הקשים והמתישים, השתדלה בכל מאודה להמשיך ולהיות אם בישראל, לחזק את לבבות הילדים ולהכין אותם לקראת הבאות.
את השבועות האחרונים בילתה בבית, בחיק המשפחה, תוך קבלת טיפול רפואי תומך להקלת הכאב.
כשהודיע לה הרופא שימיה ספורים ושאפס הסיכוי שתצליח להחלים מהמחלה, הוא שאל אותה אם היא חוששת ופוחדת למות.
הגב' חסן הישירה מבא ואמרה באומץ רב: "אני לא פוחדת למות, אבל אני כל הזמן חוששת ודואגת, מי ידאג לילדים???".
מסייעים עכשיו ליתומיה של הגננת האהובה>>>
עם זאת, כששוחחה עם הילדים עצמם והכינה אותם לכך שהיא תיאלץ להיפרד מהם בקרוב, אמרה להם: "אל תחששו ילדיי, הקב"ה הוא אבי יתומים והוא ידאג לכם טוב יותר ממה שאני מסוגלת לדאוג לכם".
הסיפורים שמגיעים לבית המשפחה, מדהימים. אחת מתושבות השכונה מספרת שכשהיא עלתה לארץ ממדינה דרום אמריקאית, סירבו כל הגנים באזור לקבל את בתה הפעוטה, בשל העובדה שהיא דיברה אך ורק בספרדית.
כששמעה על כך הגב' חסן פנתה מיוזמתה והציעה להכניס את הילדה לגן שלה, בהסבירה שהיא דוברת מעט את שפת הלאדינו הדומה לשפה הספרדית, וכך תוכל לתקשר עם הילדה, ואכן בתוך זמן קצר מאוד השתלבה הילדה בגן, למדה לדבר בעברית, והצליחה מאוד בלימודים.
"הגב' חסן לא הסתפקה בכך, וליוותה אותנו לאורך תקופה ארוכה עד שכל המשפחה השתלבה היטב בארץ, היא ממש היתה קרן אורה בתקופה בה סבלנו מקשיי קליטה מורכבים מאוד", מספרת האם.
תושבת אחרת בשכונה סיפרה שפעם פנתה אליה הגב' חסן ושאלה מדוע פניה אינם כתמול שלשום. התשובה היתה שיש להם קושי גדול עם אחד הילדים שמדווח על תחושה של רדיפה מצד המחנך בכיתה, והם לא מצליחים להגיע ללבו של המחנך ולהביא לשינוי ביחס לילד.
הגב' עדנה התערבה, החלה לברר והגיעה למסקנה המתבקשת כי הילד נמצא במוסד שאינו מתאים בכלל לסגנונו, בהמלצה הוא הועבר לתלמוד תורה אחר, והחל לפרוח בלימודים. זאת, בזמן שהיא בכלל היתה הגננת של אחותו הקטנה ולא היתה אמורה בכלל להיות מודעת למצבו של הילד המבוגר יותר.
כששמעה אימו על כך שהגנת המסורה חולה מאוד, הגיעה לבקר אותה, בימים האחרונים לחייה, והגב' חסן שהייתה מלופפת בייסורים מיד ביקשה לברר מה שלום הילד, שכבר נמצא היום בישיבה, והתמלאה בסיפוק כששמעה שהוא ממשיך לעשות חיל בלימודיו בסייעתא דשמיא.
כשניסתה אימו לשאול את הגננת לשלומה, היא אמרה לה בפשטות: "מה זה משנה איך אני מרגישה, מה שחשוב זה שהילד שלך מצליח ולומד תורה בשקידה ובהנאה! צריכים להתמקד בדברים החשובים…".
ידידי המשפחה מדווחים על קושי כלכלי רב בבית המשפחה, ארבעה ילדים שעדיין לא נישאו גדלים בבית, והאב האברך לא יוכל לכלכל אותם ולהשיא אותם, לאחר שרעייתו המסורה והמיוחדת עברה לעולם שכולו טוב: "הם שבורים ורצוצים, לא נוכל להחזיר להם את אימם האהובה, אבל אנחנו כן יכולים לסייע להם כלכלית". הציבור נקרא להתגייס למען המשפחה, ולתרום כל אחד כפי יכולתו.
מסייעים עכשיו ליתומיה של הגננת האהובה>>>
