היום מלאו 80 שנה להסתלקותו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ”ל בעל ‘אבן האזל’ על הרמב”ם, וראש ישיבת עץ חיים (נלב”ע י’ כסלו תשי”ד).
הוא נודע מאוד בענוותנותו ובפשטותו, כשבא לפניו תלמיד ישיבה, אפילו מישיבה קטנה, היה משוחח ומדבר איתו בלימוד כאילו עומד בפניו תלמיד חכם בא בימים. כשהתלמיד הקשה קושיה טובה או עלה בידו לתרץ תירוץ, היה רבי איסר זלמן מביע התפעלות עצומה מדבריו.
סיפר הגאון רבי ישראל גרוסמן זצ”ל: בבחרותי, עליתי פעם לביתו של רבי איסר זלמן, ואמרתי לו שבאתי כדי לשוחח בלימוד. הרב נענה ברצון ובשמחה והטה אוזן לשמוע מה בפי.
על השולחן היתה מוכנה פרוסת לחם וכוס קפה. קרוב לשעתיים ארכה השיחה. הרב השיב לי על השאלות שהרציתי בפניו, סתר ובנה.
קרוב לחצות היום חזרה הרבנית. כשראתה שהצלחת והכוס מונחות כמו שהניחה אותן בבוקר, שאלה את הרב למה לא טעם כלום.
רבי איסר זלמן ענה לה: הרי נכנס כאן בן תורה ובא לדבר אתי בלימוד, איך יכולתי להפסיק באמצע?
שאלה הרבנית: ומדוע לא אמרת לו שימתין כמה דקות עד שתגמור לאכול?
תמה רבי איסר זלמן: וכי אני פרופסור שצריכים להמתין לי?…
70 שנה