הם היו משפחה מאושרת ושמחה, עד לפני שמונה שנים כשאבא סבל מחולשה קיצונית שהלכה והחמירה. אחרי אבחון בעיה ביצור כדוריות הדם ושנתיים בהן קיבל מנות דם בכמות הזויה, הוא הוכנס להשתלת מח עצם. גם הוא וגם משפחתו לא ידעו שהמתח והפחד סביב ההשתלה הם רק הקדמה להמשך האיום.
עברה תקופה קצרה והילדים הבחינו שאבא מתנהג מוזר. "הוא נאחז בקירות כשהלך, מישש את הצלחת לפני שאכל… נבהלנו מאד וגם אבא נבהל. הוא פנה לרופא משפחה, שאבחן קטרקט בקלות ושלח אותו לניתוח."
זו היתה טעות קריטית. אבא עבר את הניתוח אבל הראייה רק המשיכה להידרדר. גם הדיבור שלו נעשה כבד. הפעם הוא הופנה לבדיקות מקיפות יותר.
"בסעודת ליל שבועות עם הילדים והנשואים הטלפון צלצל עשרות פעמים. הבנו שזה כנראה פיקוח נפש, ואכן מעבר לקו היתה מזכירה מתל השומר שאמרה: "תבואו לכאן עם אבא שלכם מיד, הרגע!"
הם הגיעו למחלקה נוירולוגית היסטריים בעיצומו של החג, שם התבשרו בנורא מכל: אבא לוקה במחלה נדירה חשוכת מרפא שגורמת למערכת החיסונית לתקוף את הגוף. מהר מאד הוא התעוור לגמרי, ואחר כך הפסיק ללכת, להניע יד, לדבר, לתקשר…
החזירו אותו הביתה מחובר למכשירים וחדרו הוסב למעין בית חולים קטן. רעייתו וילדיו טיפלו בו במסירות כשהם חסרי אונים מול ההידרדרות המהירה.
כל יום היה גרוע יותר מקודמו. הילד הקטן חזר מהלימודים וישר רץ לאבא, בודק מה קרה לו מאז שעזב אותו בבוקר. הוא ישב לידו, התחנן שיגיב לו. אבא, אולי תסמן לי עם העיניים? אולי תזיז את האצבע?
לפני כשבועיים השיב רבי משה את נשמתו לבוראה כשהוא ממורק בייסורים. הותיר אחריו את רעייתו החשובה ו2 יתומים בבית שאחד מהם עתיד להינשא ממש בשבועות הקרובים.
בועד הרבנים הוקמה קרן לטובת המשפחה ולנישואי החתן היתום. "עברו עליהם שנים טראומטיות כשראו את אבא מת מיתה איטית ומייסרת, ועכשיו נותרו יתומים ועם חובות עצומים משנות המחלה." אומר ידיד המשפחה. "אנחנו מקווים שעם ישראל יעזור והחתן יכנס לחופה בשמחה למרות הטרגדיה."
עוד לא הסתיימו ה'שלושים' וכבר צריך להתארגן לחתונה. תרמו כדי שיכנס לחופה בשמחה >>>
