הרב אברהם סתיו, פרסם בחשבון שלו ברשתות החברתיות סיפור על שעבר עליו במהלך השבת האחרונה בבית כנסת חרדי בשכונת הר נוף בירושלים, לשם הגיע חמוש בנשק – ובתמורה קיבל עליה לתורה.
הפוסט המלא:
"אני יודע שאפשר להיות ציני ביחס לסיפור הזה. אני עצמי יכולתי להיות ציני למדי כלפיו, לולא היה הרעד שבגוף. והגוף לא משקר.
התפללתי השבת לראשונה מזה זמן רב בבית הכנסת החרדי הסמוך לבית חותני שבהרנוף. שבע עשרה שנים שאני מתפלל שם, אחת לכמה חודשים. אף אחד כמעט לא מדבר איתי, וגם אני לא מדבר כמעט עם אף אחד. לא בקטע רע. פשוט אני נמשך בטבעיות להתיישב בספרייה התורנית המרתקת בפינה, ובין גברא לגברא מתעדכן בפלפולים הלמדניים החדשים ובחומרות העדכניות.
הרגשתי קצת מוזר להגיע השבת, היחיד בבניין שנושא נשק, טרף לעיני גדודים של ילדים בוהים בטבעיות שרק במחוזות הללו עדיין לא אבדה. רפרפתי קצת בעלוני השבת שעסקו בחידוש של ר' דב לנדו בעניין מזיק תרומה של אבי-אמו כהן, הטיתי חצי אוזן לדרשה שעסקה בגדרי מלאכת מעמר, ותהיתי קצת ביני לביני אם אנחנו חיים על אותה פלנטה.
ואז התחילה קריאת התורה. ובעוד אני מעיין בהקדמה של שו"ת אדני-נחושת, ניגש אליי הגבאי, ושאל לשמי ולשם אבי. וכך, בפעם הראשונה מזה שבע עשרה שנה, עליתי לתורה בבית כנסת חניכי הישיבות.
אני יודע. זו לא קסדה טקטית וגם לא אפוד מגן. רק עליית 'רביעי' של פרשת שמות. אך כשאסע מחר בבוקר בחזרה לשטח מול חאן יונס, אזכור ששולחים אותי לשם, בתוך שאר ישראל, גם מתפללי בית כנסת חניכי-הישיבות הר-נוף".
יפה מאוד האהבתי עם את הפוסט המפרגן לציבור החרדי יפה שמתמקדים במחבר ולא במפלג
ונכון המקום שלא רגילים לראות נשק בשבת זה קצת נראה מוזר
אהבתי..
כל הכבוד לו שהוא מפרגן …… ולא מתלונן שלא קיבל עליה אף פעם בשבע עשרה שנה
לפעמים יש דברים שאנחנו צריכים ללמוד מהם וד’ל
"זו לא קסדה טקטית וגם לא אפוד מגן. רק עליית 'רביעי' של פרשת שמות".
חוש הומור דתילוני.
גם לי זה צרם
זה לא קשור לדתי או חרדי בכלל
גם אני בתור חרדי התפללתי שנים בבית הכנסת חניכי הישיבות בעיר מסוימת ומעולם לא קיבלתי עליה ובקושי דיברו איתי…
זה הסגנון במקומות הליטאיים השורשיים.
לא אוהב את זה ומשתדל בעצמי כיום להאיר פנים לכל אחד שבא לבית הכנסת …
כגבאי בית כנסת חניכי הישיבות – מה שלא מכבדים אורחים – הרגשתי זאת גם אני כשהתארחתי בבתי כנסת אחרים
חשוב מאד לכבד אורחים – וזה המדד מבחינתי לתיקון של בין אדם לחברו אמיתי
לא הבנתי מה הבן אדם רוצה להגיד? כתבה לא ברורה בכלל.