פרשייה חדשה של אב מעגן, הפעם במהדורה של מניעת חליצה, נחשפה בבית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה. חברי בית הדין הרב אברהם מייזלס, הרב בנימין לסרי והרב נחמיה נשר הפעילו את כל האמצעים המשפטיים וההלכתיים האפשריים כדי לגאול מעגינותה אישה צעירה שהתאלמנה מבעלה ללא ילדים. בית הדין הטיל על האב קנסות גבוהים ואזהרה במאסר אף שאינו צד ישיר בנושא.
סיפור המעשה מורכב. צעיר נשוי טרי חלה במחלה קשה והלך לעולמו בטרם נולדו לו מנישואיו ילדים. בנסיבות אלה מאחר שלמנוח לא היו ילדים ויש לו אח צעיר ורווק – על פי ההלכה על האח לאפשר לה "חליצה" כדי לשחרר את האלמנה שתוכל להינשא לאחר. לקראת ביצוע הליך החליצה התברר כי אביו של המנוח, שלא היה עמו בקשר שנים רבות, מונע מבנו הצעיר לחלוץ.
תחילה דרש האב לקבל את מלוא ירושת המנוח כדי שיואיל להרשות לבנו הצעיר להשתתף בחליצה ולהתיר את אשת אחיו. האלמנה העשוקה והאומללה הסכימה לוותר על מלוא הירושה אך האב עדיין לא נתרצה. התברר לבית הדין כי המניע לכך הוא נקמה אישית של האב בבנו המנוח שלא שמר עמו על קשר במשך השנים, מאז התגרש מאמו.
בעקבות כך הגישה האלמנה תביעה 'לכפיית ציות' כנגד חותנה בטענה שהוא מונע מבנו הצעיר, אחיו הרווק של המנוח, לאפשר את חליצתה. בכך הוא מפר החלטות שיפוטיות של בית הדין ופוגע בחירותה ובזכותה היסודית להינשא ולשקם את חייה בפתיחת פרק נישואין חדש והקמת משפחה לאחר פטירת בעלה ללא ילדים.
התביעה לקיום החליצה הופנתה כלפי היבם, אך עקב גילו הצעיר של הבן הסמוך על שולחן אביו ותלוי בחסדיו, הוא לא העז להפר את רצונו של האב. בית הדין ניסה באמצעות גורם שלישי לשכנע את הבן לחלוץ אבל האב הצליח לטרפד זאת שוב ושוב.
בית הדין הרבני החליט כי בנסיבות אלה כאשר לאב קיימת שליטה מלאה והשפעה בלתי מוגבלת על בנו שנתבע לקיים את החליצה, הרי שנסיבות אלה מחייבות את בית הדין להפעיל את סמכותו לפי סעיף 7 א' לחוק בתי הדין – כפיה וציות ודרכי דיון, להוציא צו לביזיון בית המשפט כלפי מי שאינו צד ישיר להליך אך מונע מהצד בהליך לקיים את החלטותיו השיפוטיות. לביסוס ההחלטה בדבר סמכותם מביאים הדיינים שורה של פסקי דין של בית המשפט העליון ובהם של נשיא בית המשפט לשעבר אהרון ברק, של שופט בית המשפט העליון המכהן דוד מינץ ועוד.
לאחר אין ספור דיונים והתחמקויות מצד האב המעגן בתואנות שונות ומשונות הוציא השבוע בית הדין החלטה בה הוא מטיל עליו קנס לטובת אוצר המדינה בסך 1,000 שקלים על כל יום עבודה של בית הדין (חמישה ימים בשבוע) שבו האב מונע מבנו להשתתף בהליך החליצה. בית הדין הוסיף והתרה באב, כי אם יתברר שגם סנקציות כספיות אלה לא יועילו, הוא "ישקול לעבור לשלב הבא של הטלת מאסר על הנתבע".





















זה שהאבא לא מתנהג יפה, זה דבר אחד. ועדיין צריך לשמוע את הצד שלו.
אך מעניין מה ההיתר הלכתי של הבית דין להוציא ממנו 1000 ש"ח ליום.
לא הבנתי את הפלפול שלך. לפי מה שכתוב האב מנסה לנקום באלמנה בגלל סכסוך שהיה לו עם בנו ז"ל.
זה עושק וגזל ואין על זה מחילה. מה ההיתר ההלכתי והמוסרי של האב למנוע את החליצה ולדרוש תשלום עבור החליצה?
אתה צודק. צריך להלקות אותו עד שיאמר רוצה אני, או שהיא תפתר מחליצה במות הבן הקטן.
המדינה מאפשרת במקום זה מאסר או קנס כספי גבוה
אני מציע לך להפסיק לחשוב שכל צייצן מקלדת רשאי להביע דעתו דעת הכרס בדברי תורה , אתה מבזה את תורתינו הקדושה משל כל אדיוט יכול לה להביע את דעתו. כלך לך אצל מני ממטרה שם כל בור יביע דעתו חופשי.
אידיוט, יש כאן אלמנה מסכנה שלא עשתה רע לאיש, וכי נגזר עליה להיות עגונה לעולם, במקום להושיב את האב בכלא על נסיון סחיטה, נותנים לו קנס מגוחך של 1000 שקלים ליום??
יש חיוב על הבן או ליבם או לחלוץ וזה חיוב דאורייתא, ואם האב לא מסכים לבן לחלוץ צריך הבן להמרות את פיו ולא להתאכזר על האלמנה.
למה אתה חושב שיש היתר הלכתי אתה לא יודע מה זה רבנות……
איני פוסק. אך נראה שלמרות שגט כפוי הוא בעייתי. אין בעיה כזו בחליצה. אז התהליך תקין.
חליצה מעושת פסולה. ראה אבן העזר סימן קסט סעיפים יג ונג
אבל כן החולץ מעונייין לחלוץ רק שאביו מונע ממנו ואין כאן רק הסרת מונע
עצוב שדיין צריך להתמצא בפסקי אהרון ברק
זה שהדיין הסתמך על ברק זה כדי למנוע הגשת בג"ץ ע"י האב
הפכתם להיות צהובון רכילותי?!
איך קטין לפי דברי הדיין יכול לחלוץ?
השאלה הקשה היא על הדיין לפי דבריו החולץ הוא קטין . איך קטין יכול לחלוץ?
צודק מי ששואל איך קטין יכול לחלוץ??
הוא לא קטין,
הוא בן 13 שסמוך על שולחן אביו, והוא אומר לו מה לעשות.