רבים מתושבי ירושלים עיר הקודש השתתפו השבוע בהלווייתו של הרה"ח רבי משה יהודה שפונד ז"ל, מזקני ופארי חסידי רוז'ין, שנלקח לבית עולמו בשם טוב ובשיבה טובה בשנת הצ"ב לחייו, רבי משה יהודה ז"ל העמיד דור ישרים מבורך בדרך התורה והחסידות, וזכה לראות עולם בבנינו לאחר שעבר את תלאות המלחמה הנוראה בנסי נסים.
המנוח נולד ביום ג' אלול תרצ"ב, בעיר הבירה בוקארשט שברומניה, כבן יחיד להוריו הרה"ח ר' שלמה זלמן שפונד ז"ל שהיה מחסידי טשארטקוב ושטעפינעשט, ולאמו מרת ליבא ע"ה בת הגה"ח רבי משה יהודה ליבער (שילער) זצ"ל רב ושו"ב דבוקארשט ומחסידי מרן אדמוה"ז מבוהוש זיע"א ובניו הק' מרן אדמו"ר הפאר ישראל זיע"א ומרנן האדמורי"ם מפאשקאן ואדז'וד זיע"א.
סיפור הולדתו היתה אודות לברכתו של מרן הרה"ק משטעפינעשט זיע"א, לאחר שבמשך שנים ארוכות הוריו ציפו לזכות לפרי בטן, וכבר נכנסו לעשור החמישי בחייהם, או אז נכנסו אל הקודש למרן הרה"ק משטעפינעשט זיע"א וזכו לקבל את ברכתו שיזכו לבן זכר, ואכן לפקודת השנה זכו ונולד להם בנם היחיד ה"ה רבי משה יהודה ז"ל.
אחד הסיפורים המפורסמים עליו אירע בימי ילדותו כאשר בעודו פעוט נכנסה אמו ע"ה אל מרן הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מאדז'וד זיע"א כשמחזיקה את בנה משה'לה בידה, וביקשה לקבל את ברכת קדשו שיגדל הילד להיות בדומה לאביה שעל שמו נקרא בישראל (-הגה"ח רבי משה יהודה ליבער זצ"ל היה תלמיד חכם מופלג ודמות של חסיד משכמו ומעלה, והיה תלמידו של הגה"ק בעל הייטב לב זיע"א [שכידוע כל תלמידיו שימשו ברבנות], שימש כרב ושו"ב בקהילת בוקארשט אשר צדיקי בית רוז'ין בפרט ושאר הצדיקים בכלל הקפידו לאכול אך ורק מהשחיטה שלו).
האם המאושרת אכן זכתה לקבל את ברכת הקודש שיגדל ויהיה כמו סבו! ברכה זו התקיימה במלואה, ולמרות הרוחות הרעות של פריקת עול שנשבו באותם ימים ל"ע ורבים חללים הפילו. מקורביו מספרים כי למרות שמהעיר בוקארשט דאז לא יצאו שומרי תורה ומצוות למעט בודדים, ואף משארית הפליטה לא רבים הלכו בלבוש חסידי כשהם עטורים בזקן ופאות, בכל זאת היה המנוח שומר על קלה כבחמורה לבוש ב"חסידישער לבוש" ועטור בזקן ופאות.
לימים כאשר נפגש פעם עם הרה"ק התורת מרדכי מויזניץ מאנסי זצ"ל, אותו הכיר עוד משנות בחרותו בבוקארשט, התפלא הרה"ק מאד לראות איך "יהודי שגדל בבוקארשט עטור בזקן ופיאות"! ואמר לסובביו שיביטו ויראו בפלא הגדול שהינו גבורה ותעצומות נפש וממש בודדים נשארו כך.
פרק מיוחד בחייו הייתה התקשרותו למרן הרה"ק מבוהוש זיע"א. עוד בילדותו גדל על ברכיו והיה עבורו כאב לבן ממש, בכל יום כאשר שב מבית תלמודו בשעות הצהרים, היה נכנס לבית הרה"ק מבוהוש זיע"א שהיה קורא לו בחביבות "מיין משה'לי"! ושוהה עד הערב בצל קדושתו לעמוד לימין צדקו, ורק לאחר ארוחת הערב היה שב לבית הוריו למנוחת הלילה.
בני המשפחה מספרים כי אמר שבשנים אלו ספג את עוצמות מסירות הנפש, עת ראה במו עיניו את היהודים הפליטים הרבים שנדדו מחמת המלחמה הנוראה ר"ל, ביניהם כמה מגדולי ישראל, הרה"ק האמרי חיים מויזניץ זיע"א ובעל המנחת יצחק הגאון הגדול רבי יצחק יעקב וייס זצ"ל ועוד, שהשתכנו בבית הרה"ק מבוהוש זיע"א, שם מצאו מקום מקלט.
בשנת תשי"א עת עלה הרה"ק מבוהוש זיע"א לארץ ישראל חשקה נפשו של רבי משה יהודה ז"ל לעלות אחריו לארץ הקודש. הוריו עזבו את כל רכושם מאחוריהם ועלו יחד עם בנם יחידם לחון את עפרה של ארץ האבות. באחת ההזדמנויות סיפר למשפחתו כי באותה העת הורשו ליטול עמם רק מזוודה אחת לכל נפש, והוריו במסירות נפש ויתרו על אחת המזוודות שלהם כדי להעלות עמם ספר תורה שביקש הרה"ק מבוהוש זיע"א להעלות לארץ הקודש.
בהגיעו לפרקו נשא את רעייתו תבדלח"ט בתו של הרה"ג ר' דוד ברגמן ז"ל שנלב"ע בצעירותו, בנו של הגאון רבי שמעון ברגמן זצ"ל מפארי הישוב הישן וממשפחות רמי היחס בעיה"ק ירושלים, כשאמה נישאה בזיוו"ש להרה"ח רבי אליהו בנימין טננהויז ז"ל מחשובי חסידי סלונים ממשפחות רמי היחס בעיה"ק ירושלים-טבריה, נתגדלה ונתחנכה על ידו ועמד מצד הכלה בנישואיהם, יחד הקימו בית נאמן לה' ולתורתו, כשהם מחנכים את הדורות הצעירים בדרך ישראל סבא. את מקום מגוריהם קבעו הזוג הצעיר בפאתי שכונת מאה שערים בעיה"ק ירושלים.
לפרנסתו שימש כסופר סת"ם, מלאכת קודש זו למד אצל הרה"ח רבי מנחם הכהן דוידוביץ ז"ל הסופר מומחה שבירושלים ומח"ס 'מנחת הסופר', והוא אשר סמך ידו עליו והיה שולח רבים שילכו לראות אצל רבי משה שפונד איך לכתוב האותיות!
גם פוסק הדור מרן רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל שהתגורר בשכנותו שולח אליו שאלות שונות בענייני סת"ם, במהלך השנים זכה לכתוב עשרות ספרי תורה, כן זכה לכתוב לכמה מגדולי ישראל זצוק"ל, ביניהם לצדיקי בית רוז'ין זיע"א, וכן להרה"ק הבית ישראל מגור זיע"א שביקש הימנו לתקן ספר תורה שבהיכל ישיבה לצעירים גור בעיה"ק ירושלים.
בשנתיים האחרונות הלך ונחלש ומיעט לצאת מביתו, קיבל כל אחד בסבר פנים יפות ובפרט הילדים זכו אצלו למאור פנים וחביבות נפלאה.
בשבועות האחרונים חש ברע והובהל לבית הרפואה שם קיוו הרופאים לייצב את מצבו אך למגינת לב בני משפחתו ידידיו ורעיו בליל י"ד אדר השני בהאי יומא רבה פורים דפרזים השיב את נשמתו הטהורה לבוראה.
הלוויתו יצאה ביום י"ד אדר ב' פורים דפרזים מביתו רח' סלנט בשכונת מאה שערים בירושלים, שם נפרדו ממנו בני המשפחה בדמע ובבקשת מחילה ולא נשאו הספדים כהלכה מפאת קדושת היום, משם עברה מיטתו דרך בית המדרש טשורטקוב שם קבע את תפילתו למעלה מיובל שנים, דרך בית המדרש דושינסקיא שם עמד בראש המלווים כ"ק אדמו"ר מדושינסקיא שליט"א שאף אמר קדיש אחר מיטתו, משם המשיכה המיטה דרך בית המדרש סאדיגורה ברח' שמואל הנביא בדרכה להר המנוחות שם נטמן סמוך ונראה לקברי אבותיו.
השאיר אחריו את רעייתו תבלחט"א שהשקיעה את כל כוחה ועמדה לימינו עד לימיו האחרונים במסירות ועמדה על כך שישאר בביתו בכבוד הראוי, וזרע ברך ה' דור ישרים מבורך, מרביצי תורה ומעש"ט אשר שמם הולך לפניהם, חתנו הרה"ח ר' אהרן משה גוטמן שליט"א מציריך-שוייץ, ובניו הרבנים הגאונים רבי יצחק דוד שליט"א ר"מ בישיבת פרמישלאן בבני ברק, בנו רבי שלמה זלמן שליט"א ראש כולל 'בני בנים' באשדוד, בנו רבי אליעזר ליבר שליט"א ראש ישיבת 'אהלה של תורה' בבית שמש, ובנו רבי אברהם ברוך דוב שליט"א מחשובי האברכים באלעד, נכדים נינים כן ירבו ההולכים בדרכי התורה והחסידות.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים
הכתבה חסרה
היה קשור בלו"נ לאדמו"ר הכנסת מרדכי מסדיגורה, שלימדו לכתוב קמיע עם כוונות מהרה"ק האוהב ישראל מאפטא, שעברו מדור לדור מפה לאוזן, כך גם לאדמו"ר ה'עקבי אבירים', וזכה לקירבה מיוחדת מהם.
ההלוויה עברה בירושלים בביהמ"ד סדיגורה ברח' שמואל הנביא, שם כבו"ק האדמו"ר מסדיגורה אמר קדיש, ואף ליוה את המיטה עד להר המנוחות שם אמר קדיש מיד לאחר הקבורה.