מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן כותב כי יש הנוהגים להחמיר אחרי פסח לרכוש מוצרי חמץ שייצרו מקמח שנטחן לאחר פסח ולא לסמוך על מכירת חמץ,
חשוב לדעת שזהו חומרא יתירה שהחמירו בחשש איסור דרבנן, וכן כתב בשו"ת תשובות והנהגות {ח"א סי' ש"ט}, משום שקמח מחיטים רטובים מעיקר הדין היה אפשר להשתמש בו גם בפסח למצה, כמבואר בשוע"ה {סי' תנ"ג ב סכ"א, במשנ"ב סקכ"ז}, מאחר שאינן מתבקעים ולא רואים בהם סימני חימוץ, אלא שאסרו הגאונים להשתמש בו למצה מאחר שאין אנו בקיאין ללתת יפה בדרך שלא יחמיצו, לכן יש רבים שמקילים.
יתירה מכך, היום לא שורים גרעיני חיטה בתוך המים לפני הטחינה אלא מזלפים על החיטים כמות קטנה מאד של מים כדי להקל על הסרת הקליפה בשעת הטחינה, שאפי' אחרי כמה שעות לא רואים שום סימני חימוץ על החיטים, ולכן קמח רגיל אינו נחשב לחמץ כלל.
אבל את זה לא מגלים בעלי המאפיות ומערכות הכשרות לציבור, שמוסיפים עוד חומרים לבצק שהם חמץ גמור שנמכרו לגוי, אז מה התועלת בנאפה ונטחן כביכול?
החומרים למשל שמערבים בכל הקמחים זה מעט קמח שעורים, וכמו שנכתב על כל שקי הקמח, והוא מה שנקרא מאלצי"ן בלשון הפוסקים, עי' בט"ז {או"ח סי' תנ"ג סק"ג}, שהוא חמץ גמור.
ואופן עשיית המאלצי"ן כהיום, משרים אותם במים פושרים עד שמחמיץ ומתחיל לתסוס (פרמנטציה,) המועיל להתפיח את הבצק, ואח"כ מייבשים את השעורים וטוחנים אותם, וזהו האינזים שאח"כ בעת הלישה יגרום ביחד עם השמרים להתפחת הבצק בצורה הטובה ביותר, ובדרך כלל מערבים מהמאלצי"ן 0.95% בערך כשיעור שהוא בערך.
ומוסיפים גם לתת, וגם גלוטן חיטה, ומשפרי אפייה אחרים, שהם חמץ גמור, (ואינו מתבטל), אם כן, יש לברר האם במוצר אותו אנחנו קונים ישנם חומרי גלם שנמכרו לגוי בפסח או לא. ולא מספיק שרשום נאפה ונטחן לאחר הפסח.
הרב רייכמן מוסיף ומעדכן כי הקוד למוצרי חמץ שיוצרו לאחר הפסח תשפ"ד: 4121
הסבר: 4 המספר הראשון משמאל, מציין את השנה האזרחית 2024. שלשת הספרות הימניות מציינות את מספר הימים באותה שנה מאז הראשון בינואר למניינם. כלומר יום אחרי פסח השנה תשפ"ד, יום שלישי כ"ב ניסן, תאריך 30/4 זה הוא היום ה-121 מתחילת–השנה הלועזית הראשון לינואר למניינם 2024. לכן כל מוצר שתאריך ייצורו מיום 30/4/24 והלאה יוצר אחרי הפסח.





















התועלת היא בעיקר כשקונים בחנויות שלא ברור בכלל שערכו מכירת חמץ
'הנטחן' הוא חומרא יתירא בשונה מה'הנמכר'.
בודאי ידוע לרב שיש הבדל בין תערובת חמץ לחמץ
הפכו את זה לאחד מעיקרי האמונה, מה שנמכר נמכר, זה היה של גוי, למה כשאתה קונה רכב מגוי המכירה מכירה אולי זה גזל?
אין מקור בגדולי האחרונים ובראשונים ובודאי לא בגמרא על חומרא שלא לאכול חמץ שנמכר הרי כל הדין של חמץ שעבר עליו הפסח שאסור הוא קנס שקנסו חכמים ובחמץ שנמכר אין שום קנס בזה והוא מותר לכתחילה חיילא לאורייתא
ראשית, הכתבה מטעם מאפיות מסוימות, וראוי לכתוב גילוי נאות.
וכעת כמה הערות
1 הבעייה הינה שהגוף המפקח על הכשרות (בדרך כלל העדה החרדית), לא איכפת לו אם מכרו או נטחן לאחר הפסח, או נאפה לאחר הפסח ולכן בעלי החנויות והמאפיות משקרים, במודע להכשר, ומי שאיכפת לו, שיפסיק לקנות כשרות זו, דומה הדבר, שישימו אדם להשגיח על דבר שהוא אינו מאמין בזה, ומשכורתו תנתן גם אם לא ישגיח, זה המציאות.
2 יש הבדל גדול בין חמץ, לבין תערובת חמץ, קיויתי שהרב הכותב יודע את זה…
3 רוב המוצרים הנוספים, אינם חמץ, בניגוד לנכתב, למעט בכמה סוגי מאפים.
4 העירוב בין'נטחן לאחר הפסח' שהוא אכן חומרה גדולה, לבין 'נאפה לאחר הפסח' שיש מקום רב להחמיר בזה, מבייש את הרב הכותב, ואלמלי שהינו כותב מטעם, הייתי חושד בו שהוא בור
אם הגוף המפקח על הכשרות לא רואה בזה שום עניין, אז אולי באמת אין בזה עניין?…
כבר אמר ר' יעקב בלוי שהמכירת חמץ הגרועה ביותר -טובה יותר מההיתר עיסקא הטוב ביותר, ובכל זאת משכנתא כולם לוקחים וחמץ כמעט אף אחד לא מוכר…