הידעתם שיש פער בשיעור הפרשת חלה בין קמח לבן לקמח מלא?

מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן בידיעה הלכתית נחוצה לגבי שיעור הפרשת חלה מקמח מלא, וכך כתבו רבני בית מדרשו של הרב אפרתי במענה לשאלה בנושא זה.

שאלה:
שמעתי שיש שטוענים שהשיעור להפרשת חלה מקמח מלא גבוה במעט מהשיעור להפרשת חלה מקמח רגיל, משום שהוא מכיל רכיבים מקליפת החיטה שמופרדים במהלך הניפוי ומוחזרים שוב לקמח. האם הדבר נכון?

תשובה:
קמח מלא מחיטים שנטחנו בשלמותם, עם הסובין והקליפה, מצטרף כולו, עם הסובין והקליפות, לשיעור הפרשת חלה. ובקמח כזה, השיעור להפרשת חלה (במשקל) אף נמוך במעט מן השיעור של קמח לבן. (מכיון שהשיעור להפרשת חלה נקבע לפי הנפח, וקמח זה נטחן בטחינה גסה יותר, ונפחו רב משל קמח לבן הטחון דק).

אמנם יש טחנות שמפרידים את הסובין והקליפות לפני הטחינה, וטוחנים אותן בנפרד, ומוסיפים אותם לקמח אחר הטחינה. בקמח כזה יש לחוש שהסובין והקליפות אינן מצטרפות לשיעור חלה, ולכן יש להוסיף מעט בשיעור הקמח, תוספת של כ-12% עד 18%, ורק אז ניתן להפריש בברכה. ע״כ.

ובספר משפטי ארץ – הלכות חלה מסתפק, דייתכן שחיוב הפרשת חלה מקמח מלא הוא רק אחרי האפיה.

וכן פרסמו רבני בד״ץ של העדה החרדית במדריך הכשרות.

היות וברור לכל שמיעוט ממש אוכלים קמח מלא והדבר מוכח שאין מגישים בשום אירוע או שמחה מוצרי המוציא או מזונות שהם מקמח מלא, היות והציבור סולד ממאכל זה, ורובא דמיעוטא שאוכלים קמח מלא הוא משום בעיות בריאות, יוצא איפוא שהמוצר בהגדרתו הינו מאכל לחולים ולא מאכל בריאים.

לכן הדבר פשוט שהמורסן והסובין אינם מצטרפים לשיעור, וכדי לברך על ההפרשה צריך להוסיף בין 15-18%, והמברך בשיעור 1.660 להגראח״נ ברכתו לבטלה.

יש לציין שישנם רבנים שאין סוברים כך.