לאחר הסתלקותו של הגאון הצדיק רבי יהודה (יוד'ל) בויאר זצ"ל, נחשף סיפור דרמטי על פעילותו להצלת הציבור ממכשול הלכתי חמור בעקבות שנת השמיטה האחרונה.
הגה"צ רבי יוד'ל בויאר זצ"ל משרידי תלמידיו של מרן החזון איש זצ"ל ומראשי ישיבת בית שמעיה, סופרו סיפורים רבים על הגאון ועל פעליו, אך ביניהם גם סיפורים שהיו חתומים ולא יודעים בציבור, כמו חלקו של הגר"י זצ"ל בהצלת עם ישראל מאכילת טבל לאחר השמיטה האחרונה.
בשנת תשפ"ג, לאחר שנת השמיטה, נרשמה עלייה משמעותית ביבול החיטה במדינה – תופעה שהעידה על "וציוותי את ברכתי". העודף החריג יצר בעיה: מחסני החירום של המדינה לא יכלו להכיל את כל היבול, מה שעלול היה להוביל להפצת חיטה שלא הופרשו ממנה תרומות ומעשרות לשוק הפתוח.
כששמע הרב בויאר, תלמידו של מרן החזון איש זצ"ל, על החשש כי מאות אלפי יהודים עלולים להיכשל באיסורים חמורים, פעל במהירות. באמצעות תלמידו, הרב מרדכי כהן שליט"א, יצר קשר עם סגן שר החקלאות דאז, ח"כ משה אבוטבול, שהיה אז בתחילת דרכו במשרד.
אבוטבול קיבל את הפנייה והחליט לכנס ישיבה דחופה עם גורמי המקצוע וגופי הכשרות. בפגישה שכונסה נכחו מצד אחד נציגי גופי הכשרות ורבני בני ברק כמו הרה"ג רבי יהודה כהן, מועד הכשרות של בד"ץ העדה החרדית, הרה"ג רבי מרדכי קרליץ, הרה"ג רבי אליהו שאג, ומצד שני מנכ"ל משרד החקלאות ובכירים נוספים מהנהלת המשרד.
בעקבות הפגישה, שארכה כשעתיים, הוחלט על הגדלת המחסנים כדי לקלוט את כל היבול המבורך ולמנוע את הפצתו ללא פיקוח הלכתי.
סגן השר אבוטבול אישר את פרטי המעשה ואמר: "הייתה לי הזכות להיכנס לעובי הקורה לפתרון הבעיה שיכלה חלילה להכשיל רבים, זאת לאור בקשתו האישית של הגה"צ רבי יוד'ל בויאר זצ"ל. הרבה למדתי מכך על ההסתכלות של גדולי ישראל היושבים בהיכלה של תורה אך מצודתם פרושה על כלל ישראל מתוך ערבות אמיתית".
הסיפור, שנחשף רק לאחר פטירתו של הרב בויאר, ממחיש כיצד דאג הרב מביתו בבני ברק לכלל ישראל, ופעל למנוע מכשול מאכילת טבל מאות אלפי יהודים.
וציוויתי את ברכתי נאמר בשנה השישית ולא בשמינית כדי לפתור את בעיית הטבל לא צריך לעשות בלאגן ולהגדיל מחסנים אלא פשוט להפריש תרומות ומעשרות במקרה הצורך אפילו לקחת חיטה חייבת במקום אחד ולהפריש ממנה לחיטה חייבת שבמקום אחר כדי להציל את מי שעלול להיכשל בה כתבה משעשעת בהחלט