בשנת תשל"ט (1979), מאחורי מסך הברזל הסובייטי, ריחפה סכנה מוחשית מעל קברו של רבי נחמן מברסלב באומן. השלטונות המקומיים תכננו להרוס את כל הבתים בסביבות הציון הקדוש על מנת לבנות במקום בניינים רבי קומות למגורים. הידיעה המטרידה הגיעה אל הרב מיכל דרופמן באמצעות גויה בשם זובידה, תושבת מקומית שבחצרה שכן הציון הקדוש. הגויה שלא רצתה לעזוב את ביתה עדכנה את הרב דרופמן בתקווה כי יפעל לביטול רוע הגזירה.
בחסידות ברסלב הוכו בהלם מהבשורה הקשה והתכנסו לדיונים דחופים בכדי לדון כיצד יש לפעול על מנת לבטל את רוע הגזירה. ההבנה בחסידות הייתה כי דרך הפעולה הראויה היא הפעלת לחץ דיפלומטי מארה"ב על השלטונות בברית המועצות דאז.
הרב דרופמן יצא מיד לנסיעה דחופה לארה"ב שם נפגש עם האדמו"ר מסטמאר והגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל. בהמשך נפגש הרב דרופמן עם ר' משה שרר נשיא אגודת ישראל באמריקה באותם ימים. ר' משה שרר יזם פגישה של הרב דרופמן עם גורמים במשרד החוץ האמריקני. בפגישה הקשיבו האמריקנים לבקשה החשובה אולם לא היו אנשי בשורה.
לאחר שהבינו כי לא משם תבוא הישועה נסעו הרב דרופמן והרב מיימון שהתלווה אליו לפגישה עם הרבי מלובאוויטש על מנת לבקש את עזרתו. על פי דיווח של חיים ברוק, הרבי באותם ימים היה חלש לאחר שחווה תקף לב כשנה וחצי קודם לכן. קבלת קהל לא התקיימה בבית הרבי. השניים ניצלו את ההזדמנות במוצאי חג השבועות עת עברו להתברך לפני הרבי. מכתב ובו כל פרטי הפרשה הועבר לרבי והשניים המתינו בציפייה.
לאחר שלושה ימים התקבלה תשובה מבית הרבי ובה נכתב: "פנו אל הרב פנחס טייץ. הוא, בעזרת ה', יעזור לכם". מעודדים מעט פנו הרב דרופמן והרב מיימון לפגישה עם הרב טייץ בניו ג'רזי. לאחר שבירר את נכונות ההחלטה בברית המועצות נזכר הרב טייץ בעובדה מופלאה.
מתברר כי שנים קודם לכן, בעת שג'ימי קרטר היה מועמד כמעט אלמוני לנשיאות ארה"ב, הורה הרבי באופן בלתי צפוי לרב פנחס טייץ ליצור קשר עם קרטר. הרב טייץ, שהיה דמות מוכרת בקרב יהדות ארה"ב ובעל קשרים ענפים בממשל, קיים את ההוראה וארגן מסיבה מפוארת לכבודו של קרטר. המסיבה חיממה את ליבו של קרטר שלבסוף נבחר לנשיא ברוב זעום. הוא שלח מכתב מיוחד לרב טייץ ובו הודה לו על פועלו.
כעת לאחר שסכנה ריחפה מעל הציון הקדוש, התכוון הרב טייץ לנצל את קשריו עם הנשיא ולבקש ממנו להירתם לסייע בסוגיה. מסתבר שבאותו מכתב שקיבל הרב טייץ מהנשיא קרטר ועליו היה חתום גם יועצו לענייני יהודים רוברט ליפשיץ, נכתב כי הרב טייץ מוזמן לפנות אליהם בכל זמן שירצה על מנת לקבל עזרה וסיוע בכל נושא.
כשבוע וחצי לאחר אותה פגישה עם הרב טייץ היה אמור הנשיא קרטר להיפגש עם נשיא ברית המועצות ליאוניד ברז'נייב בווינה. לצורך שכנוע הנשיא בחשיבות הסוגיה גויס הרב אריה משה אליהו קפלן שהיה נחשב שם לאקדמי נודע בארה"ב. הרב קפלן הכין מכתב מיוחד על חשיבות הציון הקדוש של רבי נחמן והעביר אותו לידי הרב דרופמן. המכתב יחד עם תוספת של מספר שורות מהרב טייץ נשלח לעוזרו של הנשיא לענייני יהודים רוברט ליפשיץ.
יומיים מתוחים חלפו ומכתב תשובה מליפשיץ הגיע. במכתב נאמר: "הכל מסודר. הנשיא קרטר ישוחח עם הרוסים בעת הוועידה והנושא יסודר. אל דאגה".
ואכן מאחורי הקלעים של פגישת נשיא ארה"ב ונשיא ברית המועצות נחתמה עסקה חשאית בנוגע לציון הקדוש באומן. כמה ימים לאחר מכן עדכן שגריר רוסיה בארה"ב כי "בקרמלין קיבלו החלטה שהם מתחייבים שהתוכנית תמשיך כפי שתוכננה, מלבד רחוב בילנסקי. בחצר הזאת לא יגעו". בכל ריכוזי חסידי ברסלב בארץ ובעולם פרצו בריקודי שמחה עם היוודע הבשורה המשמחת כי לא ייגרם לציון כל נזק.
מה שמדהים לציין כי מספר ימים לאחר מכן פוטר יועצו של קרטר ליפשיץ מתפקידו בבית הלבן, חלון הזמנים שיכל לסייע בנושא, התברר בדיעבד כמצומצם ביותר.
איני בקי בפרטים, אך מסופר גם, שבכל הפגישה של קרטר עם הרוסים, הדבר היחיד שהצליח לפעול, זה ציונו של רבי נחמן. שאר בקשותיו נדחו.
זה לא ניה עם רונלד רייגן?
ראוי לכתוב על הרבי מליובאויטש: זֵכר צדיק לברכה. אתם הרי לא משיחיסטים..