היום היא הייתה אמורה להתחתן – וכעת הכלה האבלה זועקת לעזרתנו

לקול מנגינת החופה המרגשת, אמורה הייתה לצעוד הערב הכלה אסתר רבקה גלבשטיין אל מתחת לחופה, לזכות להקים בית נאמן בישראל.

על כסא נמוך, באבל כבד, תשב הערב הכלה היתומה אסתר רבקה גלבשטיין בבית האבלים, בוכיה על מות אימה, מרת חווה פריידל גלבשטיין ע"ה.

האם אנחנו יכולים לתאר בכלל את עוצמת הכאב והיגון?

לפני חודש וחצי היא התארסה למזל טוב. בהוראת האדמו"ר מלעלוב, קבעו את מועד החתונה בהקדם האפשרי כדי שהאמא – אצלה גילו את המחלה הקשה לפני כשנה – תספיק להשתתף בשמחת החתונה.

תורמים עכשיו לכלה שהתייתמה ערב חתונתה >>>

אך הגזירה נגזרה. האמא נפטרה ימים ספורים לפני החתונה, מה שהוביל לפסק ההלכה כי יש לדחות את החתונה. הכלה, שהייתה צריכה להתארגן לבד, במהירות שיא, כדי להכין את צרכי החתונה – נקלעה לסיטואציה בלתי אפשרית.

שנה שלמה שאבי המשפחה, שהחזיק במשרה ניהולית מכובדת, נאלץ לעזוב את מקום עבודתו כדי לסייע לאשתו ולהחזיק את המשפחה מתפקדת, ככל הניתן. שנה שלמה בלי פרנסה, בלי כסף – עם חובות המשתרכים על צווארו משמחת נישואי 2 הילדים הגדולים.

הכלה מתחננת ובוכה: 'מאין יבוא עזרי'?

תורמים עכשיו לכלה שהתייתמה ערב חתונתה >>>

אנחנו לא יכולים להשלים את המקום של אמא, שלא תזכה להוביל את הבת שלה לחופה.

אנחנו כן יכולים למלאות את המקום של אמא, לדאוג שלפחות מבחינה כלכלית היא תצעד לחופה כמו כל חברותיה.

רגע לפני שהבית קורס, רגע לפני שהכלה מקימה בית חדש, יש לנו את הזכות ואת החובה לתרום למשפחה האבלה, לאבי המשפחה שלא יודע איך לצאת מהבור הכלכלי, לכלה שהייתה אמורה להתחתן היום, וכעת זועקת ומתחננת לעזרתנו.

תורמים עכשיו לכלה שהתייתמה ערב חתונתה >>>