זמן ודיני תענית בכורות
שאלה: מתי זמן התענית בכורות בשנה זו.
תשובה: נהגו שהבכורות מתענים בערב פסח, בין בכור מאב, בין בכור מאם, זכר לנס שניצולו ממכת בכורות. ובזמנינו נהגו להקל לעשות סיום מסכת, ולהפטר מהצום. [וכן אם משתתף בסעודת ברית מילה אף שלא בזמנה או פדיון הבן, אינו צריך לצום]. ואף בשנה זו שאין את הקולא שנהגו שלא לצום כדי שלא יכנס לליל הסדר כשהוא מעונה נהגו להקל כן.
ובשנה זו שחל ערב פסח בשבת, נהגו להתענות ביום חמישי. [יש מדקדקים שנהגו לעשות סיום מסכת גם ביום שישי, כיון שיש אומרים שיש חיוב להתענות ביום חמישי, או לשייר מעט פת מהסיום לאוכלו ביום שישי, אך להלכה אין צריך להחמיר בזה] ומ"מ גדר החיוב התענית בכורות בשנה זו, לבני ספרד: הוא רק מנהג, אבל אינה חיוב, ורבים מחמירים לשמוע סיום מסכת. ולבני אשכנז: נהגו בתורת חיוב, אך מ"מ במקום צורך מקילים שאין חיוב להתענות.
וישנם כמה הבדלים בין שנה זו לשנה אחרת.
א). בכל שנה מי שכואב ראשו או בעיניו אינו צריך לצום. ואף אינו צריך לשמוע סיום מסכת, ויכול לשתות שתיה כגון קפה או תה לפני התפילה. ובשנה זו אף מי שהתענית קשה לו [בלא מיחוש] לא יתענה ומ"מ בזמנינו שמצוי סיום מסכת טוב שישמע סיום מסכת או שיפדה את התענית בממון.
ב). אב שמתענה עבור בנו, לבני ספרד: ראוי שישמע סיום מסכת, ואם לא, אינו חייב ואין צריך להחמיר על עצמו לצום, ולבני אשכנז: חייב להתענות או לשמוע סיום או להשתתף בסעודת מצוה ואם לא יתענה עבור בנו, ובשעת הצורך כנ"ל אינו צריך לצום.
ג). אב בכור שיש לו בן בכור, לבני אשכנז: שנהגו שהאמא מתענה עבור בנה, בשנה זו אפשר להקל, ומ"מ אם אפשר טוב שתשמע סיום מסכת, או עכ"פ תאכל משהו מהסיום, ולבני ספרד: אף אין חייבת לשמוע סיום מסכת.
ד). נקבות בכורות אשר שנהגו [ואינו מצוי, כיון שהמנהג שאינם מתענות ואינם שומעות סיום] להתענות כל שנה, או לשמוע סיום מסכת, אף אינם צריכות לשמוע סיום מסכת.
שכח ואכל ביום חמישי
שאלה: מה הדין במי ששכח ואכל ביום חמישי.
תשובה: בכור שנוהג לצום, ושכח ואכל ביום חמישי, לבני ספרד: יכול להמשיך לאכול, ומ"מ טוב שישמע סיום מסכת, ולבני אשכנז: ישמע סיום מסכת ביום חמישי או בשישי.
זמן בדיקת חמץ
שאלה: מתי זמן בדיקת חמץ בשנה זו.
תשובה: בשנה זו חיוב בדיקת החמץ בליל י"ג בברכה, ["על ביעור חמץ"]. וראוי שיכוון בברכה שמברך על בדיקת חמץ, על מה ששורף את החמץ מחר, ומה שמבער לאחר סעודת שבת.
ויש לבדוק לכתחילה בתחילת הלילה, כמו בכל שנה. ולא יאחר את הבדיקה כדי שלא יתרשל או ישכח לבדוק. ושיעור זמן זה הוא 18 דקות לאחר השקיעה, אף לנוהגים כר"ת. ודיני איסור אכילה/מלאכה/לימוד לפני בדיקת חמץ כמו בכל שנה.
אף שבדקו בליל י"ג, מ"מ יש חיוב בדיקה נוסף על החדר שאוכלים ביום שישי ובשבת, [אך אם נזהר לאכול רק על השולחן אין חיוב].
לאחר סיום הבדיקה יאמר "כל חמירא דאיכא ברשותי דלא חזיתיה ודלא ביערתיה ליבטיל ולהוי כעפרא דארעא", ולא יוסיף "וליהוי הפקר" ורק בנוסח שיאמר בשבת יאמר הפקר, [וכמו שיתבאר להלן].
ישמור את כל החמץ הנותר בצד, במקום שמשתמר מהילדים. [וגם שיהיה במקום מרוכז, שלא ישכח חלק מהחמץ במקום אחד, וחלק במקום אחר].
זמן בדיקת חמץ במכולת
שאלה: מתי יעשו בדיקת חמץ במכולת.
תשובה: במכולות שממשיכים למכור חמץ, אף לאחר זמן שריפת חמץ, וסומכים על המכירה שעושים ביום שישי ותחול בשבת, [וכמו שיתבאר להלן] יעשו בדיקת חמץ בזמן סגירת החנות ביום ו', [אלא א"כ סוגרים את החנות למשך כל חג הפסח].
זמן הבדיקה למי שנוסע בי"ב בניסן
שאלה: מי שנוסע מביתו ביום חמישי מתי יעשה בדיקת חמץ.
תשובה: אף שהשנה הוקדם זמן בדיקת חמץ בברכה בי"ג ניסן, מ"מ מי שנוסע מביתו לפני י"ג בניסן [כגון שנוסע להוריו או חמיו או לבית מלון או לכל מקום אחר] אלא בי"ב בניסן, אינו יכול לברך על הבדיקה, [אך אינו לכתחילה כיון שמפסיד את הברכה של בדיקת חמץ], ואינו צריך להניח עשרה פתיתים, ואחרי הבדיקה אומר בנוסח הביטול "כל חמירא וחמיעא דאיכא בביתא הדין". ואם מוכר את ביתו לגוי אינו צריך בדיקה, אך כדי שלא להפסיד מצות ביעור ובדיקת חמץ, ימכור את כל הביץ חוץ מההול בכניסה לבית, ואותו יבדוק כנ"ל בליל היציאה מביתו, או שיקיים מצות בדיקת חמץ בבית מלון בברכה, או בחדר שנמצא בבית הוריו [וטוב שישכור אותו מהם ע"י אחר] שיכול לבדוק שם אם הכניס לשם חמץ לפני פסח.
זמן שריפת חמץ
שאלה: מתי זמן שריפת החמץ בשנה זו.
תשובה: בשנה זו שורפים את החמץ ביום שישי, ונהגו לשרוף בתחילת שעה שישית עד סוף זמן ביעור חמץ, כדי שלא יבואו לטעות שבשנה אחרת אפשר לשרוף בשעה יותר מאוחרת. [בשנה זו בבני ברק לשו"ע הרב 11:37 ולמג"א 11:22]. ואם לא שרף את החמץ עד שישית, ישרוף בכל יום שישי עד קבלת שבת. [ואף אם נאנס וקם מאוחר, יתפלל קודם חצות, וישרוף את החמץ לאחר חצות].
לאחר השריפה בשנה זו אין אומרים ביטול חמץ, אלא לאחר סעודת שחרית בשבת [בסוף זמן אכילת חמץ] בבוקר. ומ"מ הנמצאים במקום שלא אוכלים לאחר מכן חמץ כלל כגון בבתי מלון וכדו', יאמר הנוסח הביטול ביום שישי.
אכילת חמץ ביום שישי לאחר השריפת חמץ
שאלה: האם מותר לאכול חמץ ביום שישי לאחר השריפת חמץ.
תשובה: מותר לשייר לחם וחלות לסעודות שבת או מזונות ליום שישי או שבת בלילה, בשיעור שיודע שיאכלו ולא ישאר לו כמות גדולה, אבל יזהר שישאר לו חלות לכבוד שבת כראוי, ואין בזה חשש בל תשחית. [ואין בזה גזירה אטו בשאר שנים יבוא לאכול חמץ לאחר הביעור], אך יש מדקדקים שלא להשאיר רק חמץ לשבת. ופשט המנהג לאכול חמץ גם ביום שישי, ולא רק בשבת.
ומ"מ צריך להזהר בד' דברים, א' ירכזו כל החמץ במקום אחד, ולא להשאיר חמץ כגון פיתות לשבת בבוקר, כיון שהוא בדוק לפסח, וגם שאין לחמם את הלחם, אלא א"כ משתמשים בפלטה ומקפיא של חמץ, ב' יזהרו שלא לתת חמץ לילדים קטנים ממש בלא השגחה, [א' מחשש דלמא אתי למיסרך, ב' שלא יפוררו בכל המקומות הבדוקים], ואפשר לתת להם מצות לאכול לכתחילה [וכמו שיתבאר להלן]. ג' יזהר שלא יחמם את החלות על הפלטה. [ואף שמן הדין אינו נאסר אם יכסה את הפלטה היטב מער"ש, אך מ"מ יש בזה מיגדר מילתא, ויכולים לבוא לכמה תקלות וחששות]. ד', יזהרו שלא לשים חמץ במקפיא, או במקרר, כיון שיכולים לשכוח אותו שם, ויכולים בטעות לאוכלו, [וממילא אפשר שמתחייבים שוב בבדיקת חמץ, ואף שאפשר שאינו מעיקר הדין, מ"מ ראוי למיגדר מילתא].
הגעלת כלים בערב שבת
שאלה: האם מותר להגעיל כלים השנה בערב שבת.
תשובה: מותר להגעיל בערב שבת לאחר ביעור חמץ, ואין חשש שמא יבואו לטעות, בשנה הבאה, כיון שאף בכל ערב פסח מותר להגעיל כלים, באופן המותר, וגם אין לנו אלא מה שחששו חז"ל בשריפת חמץ שמא יבואו לטעות ולא בשאר דברים, [ויש מקפידים שעכ"פ ראוי להגעיל קודם שעה חמישית].
עשיית מלאכה בערב שבת
שאלה: האם בשנה זו נוהגים דיני עשיית מלאכה בערב שבת כמו בערב פסח.
תשובה: בשנה זו אין דיני איסור עשיית מלאכה מחצות, ומותר לעשות מלאכה כרגיל, ולכן מותר להסתפר ולכבס [במקום הצורך, וכן במקום שאם לא יכבס בערב שבת יכבס בחול המועד, כיון שבזמנינו מעיקר הדין מותר לכבס במכונת כביסה חשמלית בערב שבת] ושאר כל המלאכות, וכדיני עשיית מלאכה בערב שבת.
הכנת האוכל לשבת
שאלה: באיזה כלים מכינים את האוכל לשבת.
תשובה: מבשלים את האוכל לשבת, בסירים של פסח, [אם אוכלים את החמץ במרפסת או בחדר צדדי, וכדלהלן], אבל אם מבשלים חמץ או קטניות, יבשלו בכלי חד פעמי וכמו שיתבאר להלן.
אך אסור לבשל דייסא או מאכלי חמץ [כגון חיטה או גריסים] שנדבקים לסירים לשבת, כיון שלא יוכל לנקותם משבת מהחמץ. [ומ"מ אם עבר והכין ידיחו מתחת הברז היטב, ואין בזה איסור הכנה, כיון שהוא רוצה כעת בנקיונו כדי שלא לעבור על איסור חמץ]. אך אם מבשל בסירים חד פעמים חמץ, אין איסור זה. [כיון שיכול לזורקם אח"כ לפח אשפה ציבורי ואינו צריך לשוטפם]. אך יזהרו שלא להכין כמות מרובה ולאכול את כלי החמץ, וכן יזהר שלא יכינם במטבח הכשר לפסח אלא בכירה חשמלית בחדר צדדי, וכן יזהר שלא יגע הסיר בכלי הפסח, [ויכין כפות ומזלגות וסכינים של חמץ, שלא יבוא להשתמש בטעות בכלי הפסח מחמת ההרגל]. וכן יזהר שלא לערות מכלי הפסח לכלי החמץ, אך בדיעבד אינו נאסר.
אף הנוהגים שלא לאכול קטניות בפסח, [כגון אורז וכדו'] מ"מ בשבת זו, לבני ספרד: יכולים לבשל קטניות לפסח בכלי הפסח, ולבני אשכנז: מותר לבשלם רק בכלי חמץ או בכלי חד פעמי, ויש מחמירים שלא לבשל קטניות בשבת זו, אף שמבשלם בכלי חמץ. [אך נראה שאין בכלל מנהג זה שלא לאכול קטניות שאינם מבושלים כגון במבה].
מקום וסדר אכילת סעודות שבת שאוכלים חמץ
שאלה: היכן יש לאכול את סעודת הבוקר והערב אם אוכלים חמץ.
תשובה: יאכלו את הלחם בחדר צדדי או במרפסת, [וכנ"ל, ויזהרו שלא לאכול חמץ על גבי שטיח או ע"ג כסאות שיש בהם חריצים, אלא בכסאות פלסטיק, ויש שנזהרים אף שלא לאכול בחולצה עם כיסים] ויזהרו שלא יתפזרו הפירורים בבית, ולאחר מכן ינערו את הבגדים וישטפו את הידים, וינקו את הפה [ולגבי צחצוח שינים יתבאר להלן] ויעבור לאכול את הסעודה והתבשילין בשלחן בסלון שהוא כשר לפסח, [ולא יברכו ברכת המזון].
אך מ"מ צריכים להזהר ב8 דינים, א). שלא יהיה חסרון בכבוד סעודת/שולחן שבת. ב). יש שמחמירים בזה משום סילוק שולחן כיון שאוכלים את החמץ ואח"כ מסלקים את השולחן והנילון ומביאים את שאר המאכלים בכלים של פסח, ולכן מברכים לפני הסעודה בורא פרי האדמה ושהכל מזונות על מאכלים אחרים, ולכיון לפטור בהם את המאכלים שיאכל בתוך הסעודה, אך להלכה נראה שאינו נחשב סילוק שולחן, כיון שהוא רק משום חמץ, ועדיין לא אכל את כל הסעודה, אין דינו כסילוק שולחן. ג). ראוי לכתחילה לחזור ולברך ברכת המזון במקום שאכלו, אם אפשר לו בלא הרבה טירחא. ד). יזהרו בשינוי מקום אף שלכתחילה לא ישנה ממקום למקום, באמצע אכילת פת, ומ"מ אף אם מכוונים בדעתם בשעת הברכה לשנות מקום, מ"מ עתה שלא ממשיכים לאכול פת, יש בזה שינוי מקום, ולכן אם אוכלים במרפסת או בחצר, [ולא רואים את מקום האכילה או שיצאו לכיפת השמים] ואח"כ חוזרים הביתה לאכול את שאר הסעודה, יש בזה משום שינוי מקום, כיון שאין ממשיכים לאכול בבית פת, ולא מועיל מה שדעתם להמשיך לאכול בבית, ויברכו ברכת המזון ואח"כ יגמרו שם את כל הסעודה. ה). אם בירך על מיני מתיקה, ועל שאר דברים שאינם באים מחמת הסעודה, צריך לחזור ולברך עליהם שם. ו). אף שצריך להדליק נרות במקום סעודה. ומ"מ די במה שיש אור החשמל, ז). יזהרו בדיני קידוש במקום סעודה. [כגון שאוכלים את החמץ בחדר מדרגות, ואח"כ נכנסים לאכול בבית]. ח). יזהר לייחד מעט מלח לטבל בו את הפת. [ובודאי שלא להשתמש במלח המיוחד לפסח].
אכילת מצות מבושלות
שאלה: האם במקום לאכול חמץ, ויש חשש שיתפזר החמץ כיון שיש הרבה ילדים אפשר לאכול מצות מבושלות.
תשובה: יש מבני ספרד: שנהגו לאכול בסעודות שבת מצות מבושלות, ויקיימו בהם ג' סעודות שבת, אך לבני אשכנז: נהגו שלא לאכול אף מצות מבושלת. ואף לבני ספרד ראוי לכתחילה לקיים את מצות סעודת שבת בפת. ומ"מ במקומות גדולים שלא מכניסים לשם חמץ, כגון בבתי חולים ובתי מלון וכדו', [או במקום שישנם ילדים קטנים שיכולים לפזר את החמץ] מביאים מצות מבושלות, ולכן אף בני אשכנז שנמצאים במקום כזה, יאכלו מצות מבושלת. [וכמו שיתבאר להלן לגבי סעודה שלישית, שאף לבני אשכנז מן הדין מותרים לאכול בער"פ, אך שלא נהגו כן, וכנ"ל].
אכילת פיתות או חלות
שאלה: האם יש חיוב לאכול בדוקא פיתות בשבת זו.
תשובה: רבים נהגו לאכול דוקא פיתות/פרנות וכדו', ולא חלות, [א' כיון שאין בהם פירורים, ב' אין בהם שומשום, ג' אין צריכים הקפאה]. אך אין חיוב דוקא לאוכלם, ואפשר אף לאכול חלות ולחמניות, ורק יזהרו אח"כ בפירורים. ומ"מ אם מקפיד לקנות פיתות, וחושש שיגמרו לפני התפילה, יכול לקנותם אף לפני התפילה.
אכילת חמץ בשבת בבוקר למי שקם מאוחר
שאלה: עד מתי לאכול חמץ בשבת בבוקר.
תשובה: א). משכימים בבוקר להתפלל מוקדם, כדי להספיק לאכול סעודת הבוקר לפני סוף זמן אכילת חמץ. ואם יקום מאוחר נמצא שמבטל סעודת שבת, ויש שנהגו לקום בנץ, אך אין חיוב בזה. ומ"מ אם אינו אוכל מאכלי חמץ, אלא רק מצה מבושלת, אין עליו חובת השכמה.
ב). אם קם מאוחר יתפלל שחרית, ויעשו סעודת שבת, ואח"כ ישמעו קריאת התורה ומוסף.
ג). אם קם מאוחר [באונס] ולא יספיק גם להתפלל וגם לאכול סעודה, לא יאכל לפני התפילה, אלא לאחר מכן יעשה קידוש על יין, ויקיים סעודת שבת וכאופנים שיתבארו להלן בקיום סעודה שלישית.
כיצד מבערים את החמץ שנשאר בשבת
שאלה: כיצד מבערים את החמץ שנשאר בשבת.
תשובה: חמץ הנשאר בשבת, צריך לבערו לאחר סוף זמן אכילת חמץ, ומצינו כמה סדרי עדיפויות בביעור החמץ בשבת, וכדלהלן.
א). אם נשאר כזית לחם, [בכמות גדולה] יחתוך מעט ויזרקם לבית הכסא ויוריד עליהם את המים, אבל אם נשאר פחות מכזית כגון פירורי לחם בתוך הצלחות וכדו', מותר לשים אותם בתוך הפח אשפה שבבית, ואי"צ לבערם, והרי הם כמטונפים, [ואם נשאר לו יותר מכזית, נחלקו הפוסקים אם יכול לפררם, או דלמא כיון שהם ביחד יותר מכזית, הרי הם מצטרפים ביחד, אלא א"כ מניחם בשקיות נפרדות, ויש מקילים שאף אם נשאר לו מעט יותר מכזית יכול לחותכם לפחות מכזית וישליכם לאשפה]. אך מ"מ אסור לזרוק לפח אשפה של הבניין את הלחם.
ב). אם נשאר לו הרבה חמץ שיש בו כזית, ישים אותם בתוך אקנומיקה בתוך הדלי. ואם יש לו פת פירורים שאין בהם כזית, די לשים עליהם חומר פוגם. [כיון שמעיקר הדין פירורים בטלי וכנ"ל].
ג). יכול להביא את החמץ לגוי במתנה [ויזהר שהגוי יעשה קנין הגבהה או משיכה, ואם הוא הרבה חמץ יעשה קנין במסירת המפתח] או יביא לכלב, לפני זמן האיסור [עד שעה שישית, ועד אז לכאורה אינו מוקצה ואף שאסור באכילה, מ"מ יכול להביאו לגוי, וכמצוי גויים בזמנינו]. [ואם שכח למכור את החמץ לגוי, והוא חמץ מרובה, בדיעבד אפשר לסמוך על המכירה של רב העיר או השכונה מדין זכין].
ד). יקח שקית וישים בה אקנומיקה וישים בה את החמץ שנשאר.
ה). יזרוק את החמץ בפח אשפה ציבורי/עירוני כגון פח טמון או צפרדע [במקום שיש עירוב] אף בלא לפורר.ואף אינו חייב לפגום את החמץ כיון שמפקיר את החמץ.
ו). אם אין לו אפשרות אחרת, כיצד לבטל את החמץ לבטל את החמץ יכפה על החמץ כלי עד מוצאי יו"ט, ובמוצאי יו"ט יבערנו.
לאחר מכן אף אם ביטל את החמץ בבדיקת חמץ, [בליל שישי] חוזר ומבטל את החמץ בשבת. ויאמר את הנוסח הרגיל, ואף שאומר את המילים "וליבטיל ולהוי כהפקר", אין בזה חשש. ומותר אף לומר את היהי רצון שאומרים לאחר שריפת חמץ כיון שהוא טופס ברכות.
לאחר שגמר לאכול את החמץ יטאטא את הבית במטאטא, אם אוכלים במקום שהרצפה מרוצפת. ומותר לנקות את הרצפה אף אם יש שם מעט או הרבה פירורים, ואין בזה איסור טלטול מוקצה כיון שדינו כטלטול מן הצד.
לאחר אכילת החמץ, יזהר לצחצח את השינים, [ובפרט מי שיש לו חורים בשינים או פלטות, גשרים, קוביות וכדו'] ואף בערב פסח שחל בשבת, יצחצחו השינים באופן המותר. לבני ספרד: א' אפשר עם משחה ואין בזה איסור ממרח, ב' אין צריך שיהיה מסליקון, ורק נכון להדר. ג' צריך שע"פ רוב בדרך כלל לפי הרגילות לא יוצא דם, אבל אם יודע במאה אחוז שתמיד יוצא לו דם בצחצוח שיינים הרי הוא פסיק רישא ואסור לצחצח את שיניו בשבת. ד' שהמשחת שינים אינה מיוחדת לשם רפואת החניכים, ואם לא אסור משום רפואה. [ואין חשש משום איסור עובדין דחול], לבני אשכנז: א' רבים מחמירים בלי משחה, ב' מברשת מיוחדת לשבת, ג' בלא חשש סחיטה מסילקון אבל אם אינה מסליקון אסור לשטוף אותה אף לפני השימוש. ד' יש להזהר משום איסור ממרח. ומ"מ לכו"ע אף שבכל השנה יש להזהר שלא לשטוף אותה אח"כ, משום מכין משבת לחול, אלא א"כ מצחצח שיניו כמה פעמים ביום. מ"מ בשנה שערב פסח חל בשבת מותר להדיחם משום איסור חמץ, ואין בזה איסור מכין משבת ליו"ט, כיון שהוא עכשוי לשבת. [או שיזרקנה לפח האשפה].
אך אם יש לו חשש שנתקע חמץ בין שיניו, ולא יכול לצחצח שיניו כיון שיורד לו בודאות דם, [או שלא מתקיימים כל האופנים וכנ"ל] יגרגר את הפה במי פה וכדו'.
זמן סעודה שלישית
שאלה: מתי זמן סעודה שלישית בשבת זו.
תשובה: לכתחילה יש לעשות את הסעודה לאחר זמן מנחה גדולה [בבני ברק 1:13].
ולכתחילה יש להתפלל מנחה קודם סעודה שלישית, אף אם אוכל רק בשר או דגים או פירות.
ויש להזהר לאכול את הסעודה עד סוף שעה תשיעית. [בבני ברק 3:54] כדי שיאכל את מצות מצווה לתאבון. ואם שכח לאכול סעודה שלישית, ונזכר לאחר שעה תשיעית, אף סמוך לשקיעה, לבני ספרד: יאכל אף מצה מבושלת בשיעור כביצה, ולא יותר. ולבני אשכנז: אסור לאכול אף עוגה מזונות, בשיעור כביצה.
צורת קיום סעודה שלישית
שאלה: כיצד אפשר לקיים סעודה שלישית בשבת זו.
ישנם כ13 אופנים בקיום סעודה שלישית, לפי סדר העדיפויות, וכדלהלן. [אך אין היתר שלא קיים סעודה שלישית כלל, וכדלהלן]. לבני ספרד יש שנהגו האופציה הא', ובני אשכנז נהגו האופציה הב'.
א). לבני ספרד: יאכלו מצה מבושלת או מטוגנת, ולבני אשכנז: בקניידלך וכדו', אבל לא במצה מבושלת. ומ"מ אף לבני ספרד יש אופנים שאין חיוב לנהוג לכתחילה לאכול מצה מבושלת, א' אם היא יבשה, ואינו תאב לאוכלה, ב' שאם ע"י שיאכל מצה מבושלת בסעודה שלישית, ישבע ממנה, לא יאכלנה, אלא יכול לקיים הסעודה שלישית, ג' שכח ולא הכין מצה מבושלת מער"ש וכנ"ל, [ואינו צריך לחפש אצל השכנים]. באופנים דלהלן.
ב). לבני אשכנז: נהגו לחלק את הסעודה בבוקר לשניים לברך ברכת המזון ולצאת לחוץ. או לחכות חצי שעה. וחצי שעה לאו דוקא, אלא שיעור זמן מה. ומ"מ יחזרו ויאכלו בשר או דגים או פירות, לאחר זמן מנחה גדולה. אך לבני ספרד: יש לנהוג את עדיפות מס' א'. [ואף לא בשעת הדחק, כיון שסעודה שלישית קודם זמנה לדעת השו"ע לא יצא יד"ח, וכנ"ל].
ג). לבני אשכנז: אפשר לצאת ידי חובה בסעודת פת הבאה בכיסנין בקידוש בבוקר, ליטול ידים ולאכול פת כביצה. ומ"מ יחזרו ויאכלו בשר או דגים או פירות, לאחר זמן מנחה גדולה. אך לבני ספרד: אין לנהוג כן, וכנ"ל שלא יוצאים בסעודה שלישית קודם זמן המנחה. ועדיף את האפשרויות הבאות.
ד). לבני ספרד: יעשו במצה עשירה, [לנוהגים היתר] וברכתה מזונות ועל המחיה. [ואף שיש נוהגים לברך עליה המוציא, מ"מ בזמנינו לכו"ע בודאי ברכתה מזונות]. ומ"מ יזכור לעשות עליה לחם משנה.
ה). עוגה שעשויה מקמח מצה, שברכתה מזונות [כיון שאין בה טעם מצה]. אך רבים מחמירים שלא לאכול בערב פסח עוגה שעשויה מקמח מצה.
ו). כביצה בשר או דגים או ביצים, [וראה לעיל שיש שנהגו שלא לאכול ביצים בער"פ].
ז). במיני פירות, ובכה"ג מותר לעשותה אף לאחר שעה עשירית, אך יאכל רק כזית, ועדיף א' פירות משבעת המינים, כיון שמברכים עליהם ברכת מעין שלש. ב' עדיפות במיני פירות שמשביעים כגון תמרים.
ח). אורז, לנוהגים לאכול קטניות, או לחולים וקטנים עד גיל בר מצוה, כיון שהוא ער"פ.
ט). סלט ירקות.
י). מיני תרגימא, כגון חטיפים, ציפס, עוגיות קוקוס וכדו'.
יא). בשעת הדחק ישתה יין או במיץ ענבים. [וכדמצינו בדיני קידוש במקום סעודה], אבל בשאר משקאות לא יוצאים יד"ח.
ואם אין אפשרות אחרת, יעסוק בדברי תורה, ומ"מ טוב שעם אכילת הפירות ילמד גם דברי תורה.
לשאלות בהלכה הערות והוספות – ולקבלת גליון דיני ערב פסח שחל בשבת
באימייל: [email protected]
לא לזרוק לחם בשירותים!!!
אפשר להתווכח על זלזול בלחם, אבל על סתימות בביוב אין ויכוח.