האם צריך לשלם את כל השכר למעונות ומשפחתונים פרטיים?
תשובה: יש חילוק בין מעון ביתי למעון ציבורי. במעונות ובמשפחתונים תלוי בהוראות התמ"ת, והעירייה, [ואי אפשר לקזז, ואף שיש להם ממ"ד לכל הילדים, כיון שאדעתא דהכי נרשמו ושלמו למעון].
אך במעון פרטי -ביתי, אף אם יש לגננת ממ"ד בביתה. מ"מ כיון שאין רגילות בשבוע זה לשלוח, ומה שלא שולחים את הילדים, לא בגלל פחד, צריך לשלם חצי מחיר, לפי פער ימים. ומ"מ אם עשו הוראת קבע והתשלום עדיין לא ירד לא נחשב ששלמו. ואם שלמו בצ'ק מראש ועדיין לא גבו את הצ'ק נראה שהצ'ק הוא רק כהוראה לתשלום, ויש לשלם רק חצי. אבל אם כבר שלמו, הגננת נחשבת כמוחזקת, וראה עוד במקור פרטים בדינים אלו.
מקור: איתא בגמ' בב"מ (דף קה ע"ב) "המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או נשדפה, אם מכת מדינה היא מנכה לו מן חכורו, אם אינה מכת מדינה אין מנכה לו מן חכורו", וכן פסק בשו"ע (חו"מ סי' שכ"א ס"א) שבמכת מדינה אינו משלם דמי שכירות לבעל הקרקע, כיון שמזלו גרם.
ומצינו סתירה ברמ"א, מה הגדר במכת מדינה, שכיון שאפשר שדוקא שדה שנשדפה, אינו צריך להביא לבעל הבית את התבואה, או שדין זה נאמר שאף צריך לחייב את בעל הבית בתשלום. שברמ"א (חו"מ סי' שכ"א ס"א) כתב "וכן פסק מהר"ם על מלמד שגזר המושל שלא ילמוד דהוי מכת מדינה וכל ההפסד על בעל הבית. עכ"ל, ומבואר שאם יש גזירה שלא ללמוד הבעל הבית חייב לשלם את כל השכר, וא"כ ה"ה בנ"ד כיון שע"פ החוק וע"פ דין תורה, מחמת הסכנה, אי אפשר ללמד, א"כ הוי מכת מדינה שההפסד הוא על בעל הבית. אבל ברמ"א (סי' של"ד ס"א) כתב "כל אונס שאירע לפועל, בין ששניהם היו יודעין שדרך האונס לבוא, או ששניהן אינן יודעים, הוי פסידא דפועל". ומבואר שכל אונס שהבעל הבית לא העלה על דעתו שיארע ההפסד לפועל, ואין צריך לשלם לו.
ובישוב הסתירה, [ובהבנת דברי המרדכי], מצינו ג' דעות בפוסקים. א]. דעת הט"ז (סי' שכ"א סק"א) שיש חילוק בין אונס יחיד לאונס מכת מדינה, שבאונס יחיד בעל הבית פטור לשלם לפועל, כיון שלא התנה עמו, אבל באונס מכת מדינה כיון שהוא אונס רחוק חייב בעל הבית לשלם, כיון שלא היה אמור להתנות כן.
ב]. בנתיבות המשפט (סי' של"ד סק"א) כתב שדעת הרמ"א שאין מחייבים לשלם לפועל אף במכת מדינה, כיון שהוא אונס, אבל במש"כ המדרכי שגזר המושל על המלמדים לא ללמד, כיון שאסור ללמד תורה בשכר, והמלמד מקבל שכר על השימור ולא על הלימדו וגזרו רק על הלימוד, וע"כ מקבל המלמד שכר כיון שלשמור הוא יכול, וכתב כשהמלמד חלה למשל אינו מקבל שכר. וכ"כ בביאור הגר"א (סי' שכ"א סק"ז). [ומ"מ בפת"ש (שם) הביא מש"כ בשו"ת חת"ס (חו"מ סי' קס"א) שכיון שלשמור הוא יכול א"כ סגי בזוזא, ולכן כתב בחת"ס שכיון שבמלמד הוא כשדה שמתחילת השנה הוא לשעבר, וידוע ששכירות מלמד הוא כך וכך לשנה, ואין שווי השכר והפעולה שווה, ובתחילה יותר קשה לחנכו, ולבסוף יותר טוב, ולכן מקבל כל שכרו, כיון שהוא יכול ללמד את הילדים. עכת"ד].
ג]. בסמ"ע (סי' שכ"א סק"ו) שבמכת מדינה כיון שהפועל יכול לעשות מלאכתו והבעל הבית רוצה אלא שאינו יכול לשלם ישלם חצי, [ואמנם בש"ך (שם סק"ג) כתב בדעת המרדכי כדעת הרמ"א שמשלם בעל הבית למלמד את כל השכר].
ואמנם יש לדון האם בנ"ד נחשב מכת מדינה, ומצינו שנחלקו בגמ' בב"מ (שם), מהו נחשב אישדוף הקרקע, דעת רב יהודה שאשתדוף רובא דבאגא, אבל דעת עולא שמיירי שנשתדפה השדה מד' הרוחות, ודעת הראב"ד כדעת עולא, אבל הרי"ף והרמב"ם פסקו כרבי יהודה, וכ"כ לדינא בשו"ע (חו"מ סי' שכ"ב שם), וכ"כ בש"ך (סי' של"ד סק"ג) שבתלמידים צריך שהושבתו רוב העיר, [וכ"כ בערוך השולחן (סי' של"ד סק"י)], ולכן אף אם היה כמה גננות פרטיים שפתחו את הגנים, מ"מ כיון שהרוב לא פתחו אין צריך לשלם, ואף שהחיידרים התחילו כבר ללמוד ביום א', [וחכ"א הוכיח שמזה שפתחו את החיידרים, א"כ ה"ה למכת מדינה] מ"מ אינו ראיה, א' כי דוקא שם הורו גדולי ישראל שליט"א לפתוח, כיון שהוא ת"ת דרבים, ב' כיון שהוא לצורך התלמידים, ופיקוח נפש עדיף, ג' כי הורו דוקא במקום שיש מקלטים וממדי"ם כיון שעתה במלחמה עם איראן יש התרעה כעשר דקות קודם, אפשר ללכת למקום המוגן, משא"כ בתינוקים קטנים.
ומכת מדינה היינו דוקא אם כולם לא מלמדים, וכמ"ש בספר הזכרון לחת"ס (עמ' נ"ב) כתב בזמן מלחמת נופליון במה שאירע אז שהמלמדים והתלמידים נתבטלו מלימודם מחמת המלחמה, ולכן שילם למלמדים כל שכרם, אך לגבי הקהל כתב שמכיון שמכת מדינה היא מזל שניהם גרם, אע"פ שמעיקר הדין נראין דברי הפוסקים שכל ההפסד על בעה"ב, קשה להוציא ממון, ולכן עשו פשרה לשלם חצי מהשכר. עכ"ד, [וכעי"ז בשו"ת חת"ס (ח"ה סי' קס"א), וכן הו"ד החת"ס באורחות המשפטים (כלל ז' סימן י') ושכ"כ בתשובות מהר"ם (ב"ב סימן שפח) ובספר פתחי חושן (שכירות פועלים פ"ו ס"י)], וכן הורו גדולי הפוסקים בזמן הקורונה שיש לשלם חצי, [וכנתבאר בארוכה גם בשערי יוסף הלכות מלחמה מהדו"ק].
ומ"מ בגנים לכו"ע, כיון שאינו יכולים ללמד, ואך בנ"ד ישנם גנים פרטים שיש להם ממ"ד, וא"כ אפשר לחייב אותם לעשות גן, עכ"פ בכמות קטנה לעשרה ילדים, כיון כה"ג שאין בהם סכנה, כיון שע"פ החוק הוא רמה של סכנה, ממילא אף בפרטי, יש לומר ששייך בזה דינא דמלכותא דינא.
הנה גדר התשלום במכת במדינה, אין לומר כגדר שכר פועל בטל, [ע"פ המבואר בגמ' בב"מ (דף עז ע"א) לגבי פועל שחוזר בו ממלאכתו], ושכר פועל בטל הוא חצי, וכיון שיש הרבה ילדים הרי הוא פחות, והרי הוא רק רבע או שליש, ולפי"ז יש שדנו שנשות אברכים שרוצות את הכסף, א"כ צריך לשלם יותר, ואמנם מדברי החת"ס, שהוא פשרה, [וכמה אחרונים נעלם מעיניהם דברי החת"ס הנ"ל], ואף שישנם הוצאות של שכירות ועוד, מ"מ ע"ז אין חיוב לשלם, אלא לשלם חצי על השמירה, כשכר פועל בטל, [וע"י שכל ההורים ישלמו חצי, גם יכוסה סכום השכירות, וגם נהנית מהחופש, וגם מקבלת כסף כשכר פועל בטל]. וכן השיב לי הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א במח"ס שו"ת שביבי אש, וגאב"ד שערי הוראה, "מקובל לפסוק לשלם חצי חצי". [וכן הבאנו בשם כמה פוסקים בתחילת המלחמה, לאחר שמחת תורה ה'תשפ"ד].
ולגבי צ'ק כן נראה כיון שהוא רק הוראה לתשלום, [ובמק"א הארכתי בגדר הצ'ק] ולכן אינו מוגדר כמוחזק, וכן הסכימו הפוסקים. [ובחוט שני (שבת ח"ב עמ' שלב) ובמנחת אשר (קורונה) ועוד]. ולגבי הוראת קבע בודאי שהרי הוא רק הוראה לתשלום. ויש לעיין שמה שבטלו הגנים בדרום הרי הוא מכת מדינה, אבל במרכז הארץ שמידי פעם יש אזעקה אף שלפי פיקוד העורף אין התקהלות יתירה וכו' מ"מ לדוגמא בעיר התורה בני ברק שיש הבטחת הגרח"ק שלא יפלו טילים ואנשים מקיימים אירועים כרגיל שלא כהנחיות, א"כ לכאורה אין דין מכת מדינה חל עליה, שוב י"ל שכיון שלפי החוק אסור לפתוח הרי הוא מכת מדינה, אך אנן דהולכים לפי התורה ואין דינא דמלכותא דינא באר"י, וצ"ע בכ"ז.
ואמנם אם יהיה מצב שהרשויות לא אוסרים לשלוח את הילד למטפלת פרטית, ורק מפחד מחמת הפחד או שיש לה הרבה ילדים, ולכן אינו חייב לשלם. אך אם המטפלת מוכנה לקבל ויש לה ממ"ד וההורים לא שולחים מחמת פחד, אי אפשר לנכות את השכר. אבל אם אין לה ממ"ד, אפשר לנכות מהשכר. [וכן נראה שמטפלת פרטית שהתחילה לטפל בתינוק חדש רק ליומים, צריך לשלם רק לה ליומים]. ומ"מ לגבי חופשת סוף שנה, כיון שהיה רק מצב של שבועיים, ובודאי שמחשבים את התשלום, כפי כל השנה. ובחיידרים כיון שלומדים באופן חלקי, [ועכ"פ הרבה זמן מהיום] נראה שאי אפשר להוריד מעט מהכסף.
בפועל ההלכה שהולכים אחר מנהג המדינה כדאיתא בשו"ע סי' שלא, ועוד. והרי גם בגנים הפרטיים נוהגים בכל הענינים כמו הבתי ספר וגני הערייה, לענין חופשים וכדו'… ולכן כיון שמנהג המדינה שמשלמים משכורות לגננות ולמורות וכן בכל תלמודי התורה, וגם הילדים משלמים שכר לימוד מלא, אין שום סיבה שבגן פרטי לא ישלמו מלא.