בבני ברק, בלב שכונת רמת אלחנן, נפרדו בשבוע שעבר מאות מתושבי העיר ומבני עולם התורה מהרה"ג ישעיה אריה טוויטו זצ"ל, אשר נשא במשך ארבע־עשרה שנים מחלה קשה ומייסרת, עבר לא פחות מתשע־עשרה ניתוחי ראש ומוח, ועמד בכל אלו באמונה תמימה ובשמחה נעלית. השיב את נשמתו הטהורה בי' באב תשפ"ה, כשהוא מותיר אחריו אלמנה ושני יתומים שאינם נשואים, הגדול בן שמונה־עשרה והקטן בן חמש־עשרה.
דמותו של הרב טוויטו נחרתה בלב כל מי שפגש בו. במסירות נפש הגיע ללמוד בישיבת בית שמעיה, שם דבק ברבותיו, ראש הישיבה הגאון רבי שלמה אנגלנדר שליט"א והמשגיח הגה"צ רבי אליהו רוט זצ"ל. בהמשך נעשה מתלמידיו הקרובים של הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצוק"ל, ויחד עם קבוצת "עובדי ה'" מיוחדת זכה לשמוע ממנו עצות והדרכות בעבודת ה'. כל חייו הודה כי בזכות מה שקיבל מפי רבו הגדול, עמד בניסיונות המחלה והייסורים.
לעזרה ליתומי משפחת טויטו הקליקו כאן>>>
לצד גדלותו בתורה ועבודת ה', נודע הרב טוויטו כאיש חינוך מסור ונערץ. במשך שנים רבות כיהן כמחנך בכיתה ח' בחיידר ברעננה, שם החדיר בתלמידיו אהבת תורה וחיי קדושה. עדויות רבות מספרות על משפחות שלא עזבו את העיר כדי שבניהם יזכו להמשיך ללמוד אצלו. שיעוריו שנמסרו גם להורי התלמידים הפכו למוקד חיזוק והשפעה, ואף בשעותיו הקשות ביותר לא ויתר עליהם. בחודשים האחרונים, כאשר כבר לא יכול היה להגיע, הקליט מביתו דברי חיזוק שנשלחו בקביעות למשתתפים.
סיפורים רבים מתארים את עמידתו המופלאה בייסורים. כך, כאשר התבשר על הצורך בניתוח ה־17, אמר כי הוא רואה בכך הוכחה כי נבחר במיוחד לעמוד בניסיון. גם בבית החולים, כאשר סטודנטים לרפואה שנכנסו לחדרו שאלוהו "עד מתי תחייך?", השיב בפשטות: "מה הקשר בין הסבל לחיוך? ודאי שצריך לחייך, כי הקב"ה עושה לי רק טוב".
אחרית ימיו הייתה מצמררת ומאירה כאחת. בחודשים האחרונים מצא חיזוק מיוחד בשירו של כ"ק האדמו"ר מזוטשקא שליט"א: "והנה ד' ניצב עליו ובוחן כליות ולב עם עבדו כראוי". הוא ביקש במפורש כי בטרם יוצא גופו מהבית ישירו הנוכחים את השיר, ואכן, מחזה נורא הוד היה כאשר ההמונים פרצו בבכי מר, מזמרים סביב מיטתו את הניגון ששימש לו משענת אחרונה טרם צאתם אל ההלוויה מלאת היגון והכאב.
עתה, לאחר שנרו המאיר כבה באחת, נותרה משפחתו להתמודד לבדה עם מציאות קשה. האלמנה, העובדת במעון, נותרה ללא כל משען כלכלי, והיתומים הלא נשואים – שני נערים צעירים בשיא גילם – ניצבים מול חיים חדשים ומורכבים. דאגתו האחרונה של האב הייתה: "אין כסף בבית, תעזרו להם".
האבל בבני ברק כבד, והלבבות נחמצים מול היתמות המרה והצער הגדול. רבים רואים חובה קדושה לעמוד לימין המשפחה ולהקל במעט את כאבם, כפי שביקש המנוח בעצמו.
לעזרה ליתומי משפחת טויטו הקליקו כאן>>>
זכיתי להתחנך לאורו במשך שנים. דמותו נערצת בעיני עד היום. מכיסו היה מממן פרסים למסיימי משניות. ובהחלטה משותפת עם הגר"י גלינסקי התחייב לנו שמי שיסיים ש"ס משניות לפני בר מצווה. הגרי"ג ישתתף בסיום.
בכאב ניתן לציין. כי אמרו אז שעזב את אותו מוסד [בקרית הרצוג] עקב חששו מלצער יתומים שנוספו אז למוסד…