הבטחתי אבל לא הבטחתי לקיים – מגזין חג על מפץ השידוכים

החברה החרדית מתמודדת בעשור האחרון עם משבר כלכלי חריף בשוק הדיור שמטלטל את עולם השידוכים. אם בעבר משפחות יכלו להסתדר עם 200 אלף ש"ח ולרכוש דירה צנועה במודיעין עילית או בביתר עילית, הרי שכיום גם סכומים של חצי מיליון, 600 ואף 700 אלף ש"ח אינם מספיקים ואם נוסיף לכך את הריביות העצומות אז המשימה הופכת יותר ויותר ונעשית בלתי ישימה.

בציבור הספרדי והחסידי, החיים קלים. עיקר הבעיה הכלכלית היא בציבור הליטאי שם הורי הכלה מתבקשים לחסוך במשך שנים את הכסף שברשותם ולהקים קופת חיסכון, אחרים לוקחים הלוואות דרך הגמ"ח המרכזי, יש כאלו שאף מצמצמים הוצאות למינימום וחיים בפשטות כדי שבבוא היום יהיה להם את הסכום הנקוב. אבל גם אם הורים באים ורוצים לתת לבת אחת דירה או סכום גדול צריך לחשוב גם על השניה והשלישית והמשימה כבר הולכת ונעשית בלתי אפשרית.

ישיבות "נחשקות" – הדרישות בשמיים

בקרב ישיבות מובילות מתפתחת מדרג ברור של ציפיות כלכליות:

חברון – הביקוש של בחורים של חברון זה כמו של אתרוג מהודר א' א', הם  מבוקשים במיוחד, ושם ניתן לשמוע דרישות של בין 600 800 אלף ש"ח ואף יותר

.אור אלחנן – נחשבת לישיבה טובה אך גם מעט "מעשית" יותר; שם פגשנו בחור שציין כי "400 אלף ש"ח מספיקים אם הכלה מביאה מקצוע כמו היי-טק".

פוניבז' – חלק מהבחורים דורשים סכומים גדולים מאוד, בדומה לחברון, אך יש גם מי שמוכן להתפשר על סכום מופחת תמורת הבטחות תעסוקה עתידיות.

עטרת שלמה  – רבים מהבחורים שם מצפים ל־500 אלף ש"ח לפחות, כאשר המו"מ מתנהל סביב אזורים כמו אלעד או בית שמש.

אורחות תורה – ידועה גם היא בדרישות גבוהות יחסית; שם מדברים לרוב על חצי מיליון ש"ח ומעלה, אחרת השידוך נחשב "פחות ריאלי".

חדרה – לפחות 600 אלף לבחור מבוקש

בין חלום למציאות

שדכנים מספרים על פער עצום בין הדרישות בשוק לבין היכולת הכלכלית של ההורים. משפחות מרובות ילדים מתקשות לעמוד בהתחייבויות – וכאשר מגיע רגע האמת, לא פעם הכסף לא הועבר. "יש הורים שמבטיחים, אבל אחרי החתונה מתברר שלא עמדו בהבטחות", מספרת שושנה, שדכנית ותיקה מבני ברק. "זה גורם למשברים קשים בין הזוגות, ולמריבות עם ההורים". בעשור האחרון, יותר ויותר בחורים מוכנים לוותר על דרישת הדירה, אם הכלה נושאת עמה עתיד כלכלי או תואר אקדמי. פגשתי במעיין ליד מבוא חורון קבוצה של בחורים מאור אלחנן שמשמיעים קולות חדשים.

בחור מאור אלחנן סיפר: "אם הכלה לומדת היי-טק ותוכל לשאת את המשכנתא בעתיד – זה לא פחות טוב מדירה עכשיו".גם השדכנים מזהים את השינוי:  שושנה מספרת "בחורים היום מתפשרים יותר מפעם. אם יש הצעה טובה, עם עתיד כלכלי מבטיח, הם לא יתעקשו על דירה".

 "הבטחתי אבל לא הבטחתי לקיים"

התופעה של הבטחות שווא הולכת ומתרחבת. לא מעט זוגות נכנסו לנישואין עם התחייבויות על מאות אלפי שקלים – וגילו מאוחר יותר שהכסף כלל לא קיים. "זה שבר לא רק כלכלי, אלא גם רגשי," מספרת לנו דיצה שהתחתנה לפני שנתיים. "במקום להתחיל את החיים בשקט, אתה מתחיל אותם בריב ובחוסר אמון".

אחת התופעות המדאיגות היא תרבות ההבטחות הלא ממומשות. הבטחות לדירה או סכומים גבוהים שניתנים בקלות רבה מדי – אך לא מגובות בתכנון פיננסי אמיתי."לא שמעתי זוגות שהתגרשו, אבל כן זה גורם לבעיות בשלום בית", מספרת לנו שדכנית מבני ברק. "הבעל מדבר עם האשה ומצפה ממנה שישכנע את ההורים שלה להעביר את הכסף, בתחילה היא בצד שלו, אבל אחר כך היא מתחילה לשמוע זמירות חדשות מההורים שלה על "התכשיט" שלה ואחר כך זה נמשך באי הגעה להורים לשבתות, והסנקציות הולכות ומחריפות את האווירה.

צריך להבין שגם אם זוג חי טוב ויש הערכה הדדית ואף מעלות גדולות של הכלה זה לא ימתן את הבעיה כי הבטחה כספית יכולה לשמש כטריגר לפיצוץ ולהעמקת הקרע בין בני הזוג.אנשי חינוך שעימם שוחחנו מצביעים על בעיה הלכתית: מה גרוע יותר – לשקר בשם "שלום בית", או לדרוש דרישות בלתי אפשריות מההורים שאין להם? השאלה הזו מלווה את השוק החרדי כולו. מצד אחד – הלחץ החברתי לשמור על "סטנדרט" גבוה; מצד שני – הבנה הולכת וגוברת שהמודל הישן פשוט לא בר קיימא." יש בעיה הלכתית לשקר ולא לקיים",  אומר לנו אחד המשגיחים בעולם הישיבות.

ולאן פני השוק?

מי שיש לו – ייתן. עדיין יש משפחות שמעניקות לילדיהן דירות מלאות, ולעיתים אף יותר מזה מי שאין לו – מחפש כלה עם מקצוע. יותר ויותר זוגות בוחרים בהשכלה ותעסוקה כתחליף לנדל"ן.המציאות משתנה, גם אם לאט. השדכנים מדווחים: יותר הצעות שמבוססות על מקצוע והשכלה, פחות דרישות מופרכות."עשיתי 100 שידוכים אפילו קצת יותר, ורק 10 בחורים קיבלו סכומי עתק, כל השאר או שלא נתנו או שהביאו מעט", מגלה לנו ציפורה, שדכנית בבני ברק. "מה שהיה כבר לא יהיה", אומרת ומסבירה: "לציבור נמאס לשלם על דירות, במיוחד שהיום בנות מלומדות יותר, פעם למדו הוראה או גננות אז היה מקובל לתת כי גם במחיר הדירות היו זולים, אך כיום שבחורה לומדת הייטק או ראיית חשבון ומביאה משכורת גבוהה יותר –  ומפרנסת את הבעל – למה שהיא תתן גם דירה וגם משכורת חודשית גבוהה? איזה הגיון יש בזה שהכל מוטל על הורי הכלה?".

י. ק, שדכנית פעילה בירושלים, מספרת: "פגשתי בחורה מקסימה, בוגרת סמינר איכותי, לומדת הייטק, חכמה, חרוצה, עם לב רגיש. יש לה גם יתרון כלכלי – המשפחה מציעה דירה בירושלים. זה תמיד מוסיף.

הצעתי אותה לבחור שפיץ מחברון ממש 'חתן שווה'. הוא התעניין, התרשם – וקבעו פגישה.

הפגישה הראשונה עברה מצוין. היה חיבור, שיחה זורמת. עד כאן – נשמע כמו התחלה של סיפור הצלחה.

קבענו פגישה שנייה. ואז – יום לפני הפגישה – הבחור התקשר אליי. היה שקט, ואז הוא אמר: "תגידי… זה נכון שאמא שלה עם בעיה נפשית?"

הוא הסביר שבמהלך בירור שעשה (כפי שרבים עושים), מישהו סיפר לו על רקע משפחתי מורכב, ושמאחורי הצעת הדירה עומד גם רצון 'לפצות'.

מה שהיה פעם 'יתרון' – פתאום הפך אצלו ל'סימן אזהרה'. רציתי לומר לו שהוא לא הראשון ששומע, ושיש הרבה בחורים שלא התרשמו מהעובדה – אבל הבנתי שהוא כבר לא רגוע.

ואז הוא הוסיף משפט שלא אשכח: "אני לא רוצה לפגוע בה. אלך לפגישה השנייה – רק בשביל הכבוד שלה. אבל אני יודע שלא אמשיך."

וכך היה. הם נפגשו, הוא היה נעים, אפילו החמיא לה. אבל יום למחרת, סיים.

היא לא הבינה למה. חשבה אולי משהו בהתנהגות שלה לא מצא חן בעיניו. וכשסיפרתי לה בעדינות מה קרה, היא שתקה. ואז אמרה לי: "זה שלא סיפרו לו מראש – זה מה שפגע בי יותר מהסיום עצמו."

עם זאת, המגמה של שקיפות וכנות מתחזקת, כדי למנוע אכזבות קשות לאחר הנישואין. משבר הדיור בחברה החרדית יוצר מציאות חדשה בשוק השידוכים. הדרישות הגבוהות עדיין קיימות – במיוחד בישיבות הנחשבות – אך יותר ויותר בחורים ומשפחות מבינים שהעתיד הכלכלי של הבית טמון לא רק בדירה, אלא גם בהשכלה ובפרנסה. מומחה כלכלי אומר לנו כי בציבור הליטאי חסרה הבנה בסיסית שמתן דירה חתן תעלה לו ביוקר אחרי 20 נה והוא יצטרך לתת 5 דירות (או סכום גדול), זה פשוט מודל כושל שלא הוכיח את עצמו.

"יש עניין להעריך תלמידי חכמים, וזה השתרש מאירופה שם יחיד סגולה נתנו קורת גג לחתן המובחר, אבל היו אלו מעטי מעט והרוב לא חילקו שלל חוץ מנדודיה בסיסית", מסביר לנו איש חינוך ותיק, "זה הלך וגדל, והשתרש אחרי השואה, וכיום כל בחור שקצת עושה פוזה שלומד מתיימר לקבל סכום עתק". כך או אחרת מציע איש החינוך, "אם אתם כבר הבטחתם תעמדו בהבטחה, ואם אין ברשותכם, עדיף להיות כנים ולומר שתעשו מאמצים לסייע לבני הזוג ככל יכולתכם ובכך למנוע עוגמת נפש מיותרת.