'מרא דכולא תלמודא' פרוייקט חג מיוחד

פרוייקט מיוחד לרגל 'שמחת תורה': מכירים את התלמידי חכמים שנודעו כגאונים הבקיאים בכל הש"ס ישר והפוך? בהיכלי התורה ובבתי המדרשות, ישנם הרבה ראשי ישיבות, מרביצי תורה ויושבי על מדין, אך יש את התלמידי חכמים שידועים כש"ס מהלך, בהיותם בקיאים בכל הש"ס, בדברי ימיה של ההיסטוריה היהודית נשמר תמיד מקום של כבוד, לגאונים והצדיקים שחזרו על ש"ס בבלי מאות פעמים. גם בדורנו זכינו לכמה ענקי תורה מהזן המיוחד הזה. חלקם לא מוכרים, לא מחפשים כבוד, אבל כשפותחים סוגיה – הם שם, עם כל הגמרא על הלשון.

לא מדובר בזיכרון בלבד – אלא בעמל של שנים. לילות ארוכים עשרות שנים של יגיעת התורה, חזרות בלי סוף, ודבקות עצומה בכל אות ותיבה בתורה הק'. בפרויקט חג מיוחד – אנו סוקרים את גדולי הידענים של הש"ס בדורנו. כאלה שיודעים להגיד איפה כל תוספות נמצא, ו'מקריאים' מהרש"א גם בלי לפתוח ספר.

בין הדמויות: גאונים מובהקים מכל המגזרים, ליטאים, ספרדים וחסידים, כאלו שכל בן תורה חולם לגדול כמוהם: 'אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש – לחזות בנועם ה"

הגאון רבי יהושע כהן

אי אפשר לפתוח בכתבה על 'בקיאים בש"ס', ולא לגשת מיד אל הגאון רבי יהושע כהן, ה'בקי' המפורסם בכל העולם היהודי.

ר' יהושע נולד לאביו, הגאון רבי שמעון כהן זצ"ל, בעל מחבר ספר 'עשרת מונים' על הש"ס וביאור הגר"א, ולאמו מרת רבקה ע"ה, בת ראש ישיבת 'תפארת צבי' הגאון הצדיק רבי שלמה צימבליסט זצ"ל.

בית הוריו שהיה ברחוב אשתורי הפרחי בשכונת גאולה, היה סמל ודוגמא לבית שכולו עמל התורה הקדושה ושם גדל הנער יהושע.

רבי יהושע שיודע לצטט כמה פעמים יש בש"ס רבא וכמה אביי, ויודע כל מילה בש"ס כפשוטו ממש, הוא ספר תורה חי, שאלפים קיבלו ממנו מושגים בשאיפות ובחשקת התורה.

רבי יהושע יכול לצטט כל תוס' בש"ס מילה במילה בלי טעות אחת. הוא מרבה לדרוש בישיבות ובכוללים ולחשוף טפח מידיעת התורה העצומה שלו, בכדי לגרום לציבור השומעים לשאוף לעוצמות בתורה.

לימים הוציא את ספרו "כרם יהושע", על דרך הלימוד וכללי הש"ס, שם הוא מרבה לכוון לחזרות כקנין מרכזי בתורה הק'. ספרו זכה להסכמות נלהבות מגדולי ישראל ובראשם: האדמו"ר מגור בעל ה'פני מנחם', הגרש"ז אוירבך, הגרי"ש אלישיב, הגר"ש הלוי וואזנר והגרב"צ אבא שאול זכר צדיקים לברכה.

כאמור, בדרשותיו הרבות בישיבות בקדושות, בכוללים ובהיכלי תורה בעולם כולו, אליהם נקרא לדבר ולעורר את הלב בחשק לימוד וקנין התורה, הוא מפליא את הציבור בשליטה אדירה בכל מכמני התורה, ובעקבות כך שרבים האיצו בו להוציא לאור את דרך הצלחתו בקניין התורה שבע"פ והפיכת התלמוד עד שיהא "כמאן דמנח בכיסיה", נאות להוציא את ספרו 'כרם יהושע'.

בספרו מפורשת דעתו הבוטחת והאחת של המחבר, בעל שנות ניסיון בהדרכת תלמידים ובחורי ישיבות שתחת הנהגתו "תורה לא בשמים היא" וכל אחד יכול. לא רק בעלי כשרון אלא גם תלמידים שנכונו בראש בינוני ואפילו חלש מסוגלים לידע חלקים נרחבים בש"ס מסכתות שלמות.

"אני מכיר אברך ממשפחה הגונה, שבשנות צעירותו היו חבריו מסתכלים עליו בביטול, כאילו אינו מסוגל לדעת ללמוד, כי לא היו לו כישרונות, וממילא לא היה לו שום ערך בעיניהם, והא בא אלי ואמר לי, כי לדעתו כבר אבדה תקוותו להיות ת"ח , אבל אעפ"כ 'נפשו חשקה בתורה' , ואולי יתרחש ניסא, והוא לא התבייש רק סיפר לי א כל החסרונות שלו, ישלו מוח חלש וזיכרון חלש מאד, וכשאמרתי לו את דרך הלימוד שלי, שביסודה מקובלת מגדולי ישראל, ובה למדו מימי קדם, קיבלה ממני, ואחר כמה שבועות כבר היקשה בכולל שלו קושיות עצומות, ושאר האברכים הסתכלו בתימהון פתאום קם ומקשה קושיות כאלו, שאין הלומדים המופלגים יכולים להשיב עליהם"

הגאון רבי חיים פיינשטיין ראש ישיבת עטרת שלמה

כשמדברים על גאוני הדור המפורסמים, השם שעולה אצל כך ת"ח הוא ללא ספק ראש הישיבה הגאון רבי חיים פיינשטיין.

ר' חיים, המכהן בשנים האחרונות כראש ישיבת עטרת שלמה בקרית הישיבה בראשון לציון, הוא קודם כל ייחסן מפואר, בהיותו נכדו של מרן הרב מבריסק.

ר' חיים נולד בתל אביב לאביו הגדול, מרן הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין ראש ישיבת בית יהודה ולרבנית ליפשא, כאמור בתו של הרב יצחק זאב סולובייצ'יק.

בהגיעו לפרקו נישא לבתו של הגאון רבי שמעון ברייש מציריך, בנו של הגאון רבי מרדכי יעקב ברייש, אב"ד ציריך, בעל שו"ת "חלקת יעקב".

לאחר נישואיו התגורר בבני ברק ובשנת תשנ"ב החל למסור שיעורים בכולל האברכים 'ישיבת בית יהודה' בבני ברק שעמדה בראשות אביו. לאחר פטירת אביו בשנת תשס"ג הועמד למלא את מקומו כאחד מראשי הכולל. בתקופה זו הוציא לאור חלק מכתבי אביו על תלמוד בבלי.

לר' חיים שורת שיעורים בחלקי התורה החמורים. אחד השיעורים המפורסמים הוא השיעור הנמשסר עשרות שנים בבית הכנסת זיכרון משה במודיעין עילית, עך החלקים העמומים שבמסכת טהרות, כמו כן כמסורת בית זקנו מוסר שיעורי חומש רש"י, לאברכים בביתו לצד שיעורים קבועים לתלמידיו בעטרת שלמה.

בתשע"ד נתמנה לעמוד בראשות ישיבת עטרת שלמה שבראשון לציון, לצד הגאון רבי חיים מרדכי אוזבנד.

ר' חיים ידוע כמוחזק ליודע ש"ס בעיון. שיעוריו נחשבים ל'טופ' של הלומדע'ס הבריסקאי, אך גם ניתן לשוחח איתו בכל חלקי הש"ס. גם רמי"ם ותיקים 'פוחדים' לדבר איתו בלימוד מרוב עוצם גאונתו המופלאה.

הגאון רבי דוד אברהם ראש ישיבת בנין אב

אחד ומיוחד בין שקדני וגאוני דורנו הוא הגאון האדיר רבי דוד אברהם. לצורך הכנת הכתבה שוחחנו עם תלמידי חכמים שהגדירו לנו "ר' דוד אברהם הוא לא רק תלמיד חכם עצום, הוא ממש ספר תורה חי".

רבי דוד נולד בעיר טנג'יר במרוקו לאביו הגאון הצנוע רבי אברהם אברהם. בגיל שלוש עלה לארה"ק ומשפחתו תקעה יתד בשכונת בית וגן, ולאחר שנים ספורות בשכונת גבעת שאול.

כנער צעיר נכנס ללמוד בישי' קול תורה, אצל מרן הגרש"ז אויערבאך, ולאחר מכן, תקופה קצרה לאחר הקמת ישיבת עטרת ישראל, נכנס ללמוד אצל רבותיו המובהקים, מרן המשגיח רבי מאיר חדש זצ"ל וראש הישיבה הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי, שהשקיע בבחור הצעיר רבות, ולימים אף התבטא "היה שווה לטרוח את כל הקמת הישיבה, רק בשביל תלמיד אחד כמו רבי דוד אברהם".

בשנות בחרותו בעטרת ישראל למד בחברותא עם הגאון רבי דוד כהן ראש ישיבת חברון, שכיהן אז כ'מיישיב' בעטר'ס, ולימים הגר"ד כהן אף היה השדכן שלו, כשהוא הציע לגאון רבי אליהו בקשי דורון, את העילוי ר' דוד אברהם כחתן לבתו.

הגר"ד אברהם ידוע כאחד מהבקיאים בספרי הראשונים כשלאורך השנים סייע רבות למכון ירושלים ולעוז והדר, בפרוייקטים החשובים של עולם הספר התורני.

למעשה, לצד תפקידו כראש ישיבת בנין אב, בשנים האחרונות הוא מכהן כנשיא 'מפעלות החינוך לקהילות האברכים' – המוסדות הספרדיים הגדולים בארץ המונים כ2500 תלמידים.

תלמידיו מעידים כי מדובר בראש ובראשונה בשקדן עצום, השקוע בד' אמות של הלכה בכל שעות היממה. שום נושא בעולם לא באמת מעניין אותו חוץ מלימוד.

את ש"ס בבלי הוא לומד ללא הרף שוב ושוב ושוב. הגר"ד היה בקשר תורני עמוק עם מורו ורבו מרן הגרב"מ אזרחי ממנו ינק את דרך הלימוד ואת השאיפות לגדלות אמיתית בתורה.

הגאון רבי יחיאל מיכל הלוי דז'ימיטרובסקי בעל 'מילואי חושן'

ר' יחיאל הוא בנו של הגאון רבי יצחק דז'ימיטרובסקי זצ"ל – מראשי ישיבת קול יעקב.

חיבוריו על האחרונים הפכו נכס צאן ברזל בעולם התורה, וה'קצות החושן' ה'שב שמעתתא' וה'אבני מילואים' הם חלק בלתי נפרד מארון הספרים התורני.

ר' יחיאל – כפי שהוא מכונה, מחלק את זמנו בין ביתו ברמת שלמה בירושלים, לבין ישיבת פוניבז' בבני ברק שם הוא מרביץ תורה.

אחד המחזות המופלאים שהפכו לשגרה אצל תושבי רמת שלמה לראות את ר' יחיאל עומד בבית הכנסת חזון איש הוא מתפלפל בלימוד עם גאב"ד רמת שלמה הגאון רבי מתתיהו דייטש, שעות ארוכות בעומקה של תורה.

הוא נחשב לבקיא בכל לשונות הראשונים והאחרונים, דבר דבור על אופניו.

רבי יחיאל אוהב את התורה כמו שיכור המכור ליין. הוא מונח בלימוד ואינו יודע דבר מהמתרחש בעולם. הוא יכול לשמוע חודשים ארוכים אחרי על מאורעות גדולים שקרו.

הגאון רבי יעקב חיים סופר

הגרי"ח סופר נולד בירושלים לר' יצחק שלום סופר, נכדו של בעל הכף החיים, הגה"ק רבי יעקב חיים סופר זצ"ל, כשהוא נקרא על שמו של הסבא רבא הגדול. מצד אמו מרת שולמית, הוא נכד המקובל רבי יעקב מונסא.

הוא גם בן משפחתם של ה'בן איש חי' והגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל ראש ישיבת פורת יוסף.

כילד למד בתלמוד תורה חורב בירושלים, אך לימים גלה למקום תורה, והדרים לישיבת תפרח שהיתה אז ישיבה חדשה ואנונימית, ושם היה "שבע השנים הטובות", כשהוא פורש לחלוטין מכל עניני העולם הזה, ולן בעומקה של הלכה כפשוטו, בצל רבותיו רבי נחום לסמן זצ"ל ויבדלחט"א הגאון רבי יעקב פרידמן.

הגרי"ח סופר נחשב כ'מרא דכולא תלמודא' הבקיא בצורה פלאית בכל חלקי התורה. ספריו מלאים בקיאות וחריפות עצומה שקשה למצוא דומה לה.

הרב סופר חיבר כ-80 ספרים במגוון נושאים תורניים. בספריו כותב רבות על כללי הפסיקה הספרדית, היקף קבלת הוראת מרן, תוקפו של מנהג ועוד.

לרב סופר שיעור קבוע עשרות שנים בבית הכנסת 'בורוכוב', ובשנים האחרונות תלמידיו מוציאים את שיעוריו במסגרת קונטרסי 'מגיד דבריו ליעקב' הזוכים לתהודה רבה בעולם התורה.

הגאון רבי מיכל זילבר

הגאון האדיר רבי מיכל זילבר, נולד בטבריה למשפחה של חסידי סלונים, ששהו בטבריה מעליית רבי מנחם מנדל מוויטבסק. בצעירותו למד בישיבת סלונים שם היה לתלמידו של הנתיבות שלום, ובהמשך עלה לישיבת סלבודקה, שם יצק מים ע"י הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל, אותו הוא מרבה לצטט בשיעוריו, והוא מחשיב ל'מורו ורבו'.

לאחר נישואיו עבר להתגורר בירושלים. שימש כראש ישיבה בישיבות איתרי פרשבורג וזויעהל. חתנו הוא הגאון רי"מ דרוק ראש ישיבות תפארת ישראל.

הרב זילבר נוהג לסיים בכל שנה בחג הסוכות את התלמוד הבבלי, התלמוד הירושלמי ואת ששת סדרי המשנה. לשם כך הוא לומד מדי יום שבעה דפי גמרא בתלמוד הבבלי, ארבעה דפים בתלמוד הירושלמי ושמונה עשר פרקי משניות.

רבי מיכל התפרסם בעולם התורה בזכות שיעוריו ב'קול הדף'. עם פתיחת קול הדף בתחילת שנות ה-80 החל להקליט את שיעוריו דף אחר דף בתלמוד בבלי, שיעוריו מאופיינים בחיתוך דיבור ובבהירות והם נמסרים בעברית וגם ביידיש, כל שיעור הוא 60 דקות בדיוק והוא כולל את פירוש הגמרא והסוגיא ומפרשי הגמרא לפי הצורך. בנוסף הוא מוסר שעורים בפרשת שבוע המופיעים בקול הלשון והוציא מספר ספרים בשם "לב ים".

רבי מיכל עוסק גם בתורת הקבלה, ובימים נוראים הוא משמש בעל תוקע בכוונות מיוחדות על פי הסוד.

רבי מיכל ידוע כמי שיודע שס ישר והפוך. אפשר לשאול אותו פשט בכל "ואם תאמר" בתוספות בכל מסכתות הש"ס, אותם הוא יודע על בורים.

רבי דוב וויס – אב"ד קרית צאנז

רבי דוב וויס, אחי הגאונים לבית וויס (רבי אשר אב"ד דרכי תורה, רבי חיים אב"ד ביתר, רבי יהונתן אב"ד מונטריאול) נולד בארצות הברית לניצול השואה המפורסם ר' משה וייס, סוחר נדל"ן ונצר למשפחת רבנים. למד במוסדות צאנז בארצות הברית. בשנת תשכ"ו עלה אביו עם משפחתו לישראל והתגוררו בקריית צאנז בנתניה. בשנת תשכ"ט נשא לאישה את חיה מינדל, בת קדוש ישראל הגה"ק השפע חיים מצאנז קלויזנבורג זיע"א

רבו הדגיש שלקחו לחתן בזכות מעלותיו האישיות על אף שאינו בעל ייחוס. לאחר נישואיו התגורר בקריית צאנז בנתניה ושימש ר"מ בישיבת צאנז. אשתו ניהלה מוסד ליתומים בקריית צאנז.

בשנת תשל"ב (1972) עבר חמיו האדמו"ר לארצות הברית והתגורר בעיר יוניון סיטי, ניו ג'רזי, ופתח שם ישיבה ומוסדות. בסוף שנת תשל"ג היגר הרב וייס בעקבות חמיו ליוניון סיטי וכיהן בתפקידים שונים בישיבה ולאחר מכן כראש כולל של חסידי צאנז. חמיו העריכו והיה מבקש ממנו חוות דעת על פסיקותיו ושאלותיו לגדולי הדור.

כעבור מספר שנים עבר להתגורר בירושלים ועמד בראשות כולל בקריית צאנז. בד בבד עם תפקידו כראש כולל, שימש כמורה הוראה ובאופן לא רשמי נחשב כרב השכונה, לצדו של הרב שלום אייזנברגר. באלול תש"מ מינהו חמיו האדמו"ר לרבה של קריית צאנז בירושלים על דעת כלל התושבים שחתמו על כתב מינוי. הרב וייס פתח כולל אברכים בשכונה ומספר שנים עמד בראשותו.

לאחר פטירת חמיו הרבי מצאנז קלויזנבורג בט' בתמוז ה'תשנ"ד (יוני 1994) התקבל בקרב תושבי השכונה כממלא מקומו כפי שציווה בצוואתו.

רבי דוב המכונה ר'בערל, נחשב לגאון מופלג הבקיא בכל חדרי תורה. תלמידי חכמים ידועים טוענים כי גם לפני מאה שנה הוא היה נחשב לאחד מגדולי הדור. את ש"ס בבלי וירושלמי הוא יודע כמו 'אשרי יושבי ביתך'.

אחד ממראות האלוקים הנאדרים בקודש, לראות את ר' בערל חושב בלימוד ומעביר מסכתות שלימות בראש. "בברכות אין לזה ראיה, גם לא משבת. הלאה עירובין… גם לא", הוא אומר כשמשוחחים איתו בלימוד וממש רואים איך הוא מעיף במוחו דף אחרי דף כסדר.

למעשה, שנים רבות למד יחד עם אחיו הגאון ר' חיים אב"ד ביתר, ולראות שני גאוני קמאי השוקדים שעות ארוכות יום ולילה לא ישבותו היה כמו לראות את הסנה הבוער באש והסנה איננו אוכל.

ר' בערל מתגורר בביתו ההיסטורי של חמיו ה'שפע חיים' בקרית צאנז, שם קירות הבית הקדוש ממשיכות לספוג 24 שעות של עמל התורה בשקידה מופלאה.

הגאון רבי חיים צבי שפירא ראב"ד 'מחזיקי הדת'

נולד בבוכרה בעיר טשקנט, להוריו, רבי יוסף ומרת שיינדל גולדה שפירא, שהתגלגלו לבוכרה עם תום מלחמת העולם.

כעבור תקופה קצרה עלו הוריו לארץ ישראל, וקבעו את מושבם בבני ברק הקטנה. בילדותו למד בתלמוד תורה ויז'ניץ בבני ברק. אבל למעשה, עיקר גידולו ועלייתו במעלות התורה הייתה בישיבת צאנז בנתניה. לימים העיד על עצמו כי מרוב שקיעותו בלימוד בימי בחרותו בצאנז, מעולם לא היה בים בנתניה. (להבנת עוצמת הסיפור, יש לציין כי כידוע ישיבת צאנז שוכנת ממש בכניסה לחוף הנפרד בנתניה). בישיבה היה חלק מקבוצה מצומצמת של 15 בחורים שלמדו ב'מתיבתא' תחת פיקוחו האישי של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, שלימים זכה הגרח"צ להיות מחותנו, כשבנו – הרה"צ רבי אליעזר דוד, הוא חתן האדמו"ר. בתשכ"ה הגיע לפרק האיש מקדש ונשא את הרבנית החסודה מרת בת שבע תחי' בת רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר.

במשך 18 שנים למד בכולל של כ"ק האדמו"ר מקאליב זצ"ל, שם שימש כראש הכולל, וכיהן כרב ומו"ץ של קריית קאליב בראשון לציון.

בתשל"ד החל הקשר שלו עם חצר הקודש בעלזא, כשמונה לכהן כר"מ בישיבה קטנה של חסידות בעלזא בבני ברק. לימים המתנה לראש הישיבה הגדולה בבני ברק, ולראב"ד בד"צ מחזיקי הדת של החסידות. בתשל"ט הוציא לאור את ספרו הראשון 'מערכות חיים' על ענייני שליחות, ספר עמוק המקיף ענינים חמורים אלו. בתשמ"ד נבחר לכהן כרב בית המדרש קהל חסידים של צעירי אגודת ישראל ברמת אהרן בבני ברק, בעידודו של רב השכונה דאז, מרן רבי ניסים קרליץ.

בתשמ"ט הוכתר לכהן כחבר בד"ץ קהל מחזיקי הדת של חסידות בעלזא. ובסיון תש"פ מונה כאמור, לראב"ד במקום רבי שמואל רוזנגרטן שנפטר באותה עת.

מעניין לציין, כי למרות היותו תלמידו המובהק של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, דרכו בלימוד היא כדרכם של ראשי הישיבות הליטאים כמו מרנן רבי שמואל רוזובסקי ורבי אלעזר מנחם מן שך.

ר' חיים צבי הוא 'סדר גודל' של תלמיד חכם ולמדן מופלא, אפשר לדבר איתו בכל חלק מחלקי התורה והדברים ערוכים בפיו כאילו עסק עכשיו בסוגייא זו כמה חודשים. מרגישים כאילו יש לו 'מחשב' בראש, כשהוא מדייק בכל לשונות הגמ' בצורה פלאית.

הגאון השקדן רבי יעיש דבדה

במהלך עריכת הפרוייקט עלה שם שפחות ידוע אך הוא נלחש בין ‘המבינים’ היושבים ראשונה בקרב עמלי התורה – ‘רבי יעיש’ כמו שהוא מכונה בפשטות אצל תלמידיו ושומעי לקחו, הוא אומנם אינו מחזיק בתפקיד רבני רשמי, אלא יותר כפוסק, השוקד בתורה יומם ולילה ומזכה את הרבים בדרשותיו המלהיבות את השומעים לאביהם שבשמים. אבל לא רבים יודעים שהוא שזכה לסיים את הש”ס עשרות פעמים בעיון.

הגר”י דבדה נולד בשנת תשי"ט במרוקו לאביו הצדיק והתמים רבי אליהו זצ”ל, נצא למשפחת גאונים וצדיקים, בהיותו בגיל חמש, עלה עם הוריו ומשפחתו לארץ, והם התיישבו בירוחם.

את לימודיו החל בתלמוד התורה המקומי בעיירה ירוחם, בראשות רב העיר רבי דוד מלול. לאחר מכן למד בישיבה לצעירים באר שבע ובישיבה הגדולה פורת יוסף שם נודע כעילוי והיה תלמידו הקרוב של ראש הישיבה הגאון רבי שלום כהן זצ”ל

לאחר נישואיו, במשך עשרות שנים התגורר בשכונת בית ישראל בירושלים, שם שימש רבי יעיש כר”מ ומרביץ תורה בישיבה לבעלי תשובה מחנה ישראל. במרוצת השנים נשלח על ידי רבותיו שזכה לצקת תורה על ידם, מרן הגאון רבי בן ציון אבא שאול והגאון רבי שלום משאש זצוק”ל לעיר בית שמש כדי להפריח את השממה הרוחנית שהיתה שם באותם ימים. ומאז הוא שם משמש הלכתית בכל שכונות העיר הוותיקה.

כבר בהיותו בהיכלא של ישיבת ‘פורת יוסף’ יצא שמו בקרב כל בני הישיבה ורבניה כגאון ושקדן שהכל יראים לכבודו. ידענותו האדירה בכל מסכתות הש”ס היא ממש להפליא, לא אחת בהיותו בחור בישיבת פורת יוסף ואחר כך כאברך צעיר אמרו עליו רבותיו בכל מקום שמדברים איתו הוא מונח, מסורת הש"ס חי, והכל בענווה כשכוונתם לחיבור של רבי יהושע בועז המופיע על דפי הש”ס, ותוכנו מראי מקומות למקורות מקבילים בספרות חז”ל (משנה, תוספתא ומקבילות בתלמוד הבבלי עצמו).

זקני החסידים בבית המדרש 'סטמאר' ברחוב יואל בירושלים ובניהם הרה”צ רבי יחיאל לייפער אדמו”ר מטעמשוואר ירושלים זצ”ל שהיה במשך שנים ממתפללי ולומדי בית המדרש הנ”ל, היו מספרים בהתלהבות על זיכרונם שהיו רואים אברך ספרדי שקדן שהיה רכון על הגמרא הגדולה בעת שהיו באים להתפלל תפילת ערבית בצאת הכוכבים וגם לאחר שעות רבות לאחר שכולם היו נמים את שנתם והיו חוזרים לתפילת שחרית בנץ החמה, היו רואים את אותו אברך ספרדי רכון על הגמרא כאילו ועברו רק כמה דקות ולא כמעט עשר שעות. גם בבית הכנסת העתיק צופיוף בשכונת הבוכרים יצא שמו כשקדן נדיר שקול תורתו נשמע ביום ובלילה.

הגר”י דבדה נוקט בשיטה לפיה הוא כמעט ולא לומד בספרי האחרונים, לימודו מתמקד בספרי היסוד בלבד – חומש עם רש”י, נ”ך, משניות, ש”ס בבלי וירושלמי, ספרי, ספרא, מכילתא, מדרש רבה, מדרש תנחומא, רמב”ם טור בית יוסף, שולחן ערוך ובספרי האחרונים משנה ברורה, בן איש חי וכף החיים, לא אחת הביע את התנגדותו לריבוי הספרים. פעם התבטא עליו הגה”צ רבי שבתאי יודלביץ זצ”ל שלא תחשבו שרבי יעיש הוא רק גאון, הוא גם צדיק – יעי”ש ר”ת י’הודי ע’ניו י’רא ש’מים.

כמובן שהפרוייקט לא מתיימר לסקור ולהצליח לכלול את כל הגאונים הש"ס המיוחדים, ובראשם מרן גאון ישראל הגר"ד לנדו, וכן גדולי תורה המופלגים שיצא שמם כמו: הגאון הגדול רבי חיים פרץ ברמן מר"י פוניבז', הגאון הגדול רבי איתמר גרבוז ר"י ארחות תורה, הגאון רבי אברהם יקותיאל אוהב ציון ‘החברותא’ של מרן הגר”ד קוק מטבריה שידוע כגאון מיוחד, הפוסק הגאון רבי עמרם פריד, ר"י פורת יוסף הגאון הגדול רבי שמואל בצלאל, ר"י נתיב הדעת הגרי"ב שרייבר – שבעזרת השם נכתוב עליהם בפרוייקט חלק ב’.

כמובן שהפרוייקט לא מתיימר לסקור ולהצליח לכלול את כל הגאונים המיוחדים, וישנם עוד גדולי תורה מופלגים שיצא שמם כמו הגאון הגדול רבי חיים פרץ ברמן, הגאון הגדול רבי איתמר גרבוז הגאון רבי אברהם יקותיאל אוהב ציון 'החברותא' של מרן הגר"ד קוק מטבריה שידוע כגאון מיוחד, הגאון רבי עמרם פריד, ראש ישיבת פורת יוסף הגאון הגדול רבי שמואל בצלאל, וכמובן רבן של ישראל מרן גאון ישראל רבי דוב לנדו ועוד שאר מגדולי ישראל – שבעזרת השם נכתוב עליהם בפרוייקט חלק ב'.