החתונה כבר ממש בפתח, ימים ספורים בלבד מפרידים בין החתן לרגע כניסתו תחת החופה – אך מאחורי ההכנות שאמורות להיות מלאות שמחה, מסתתרת מציאות קשה ומטלטלת. אם בוכייה, אלמנה ושבורה, עומדת חסרת אונים אל מול הוצאות החתונה הבסיסיות ביותר. אין לה כל דרך לממנן. "הדבר היחיד שאני יכולה לתת לבני לכבוד החתונה שלו, זה הדמעות שלי, דמעות של אלמנה שבורה ורצוצה", היא אומרת בשפל קול.
תחושת חוסר אונים מוחלטת מלווה את ביתו של החתן היתום, בימים האחרונים שלפני החופה, ולרש אין כל.
מדובר בחתן צעיר, שכל ימיו עברו עליו בייסורים ובסבל מתמשך. דווקא כעת, בשעה שהשמחה אמורה למלא את הבית, מתברר כי חסרים האמצעים המינימליים ביותר: נדוניה בסיסית, צרכים הכרחיים לחתונה פשוטה, כבוד יהודי מינימלי. בני המשפחה מתארים מצב חירום של ממש, שבו כל יום שעובר מגביר את הלחץ והכאב.
על הרקע הזה באה הקריאה החריגה של מרן הגאון האדיר רבי שמחה רבינוביץ שליט"א, בעל ה'פסקי תשובות', שכמעט ואינו נוהג לצאת בפניות ציבוריות. במקרה זה, העיד בעצמו כי הוא יוצא מגדרו נוכח חומרת המצב, וביקש להשמיע זעקה ברורה.
בדבריו אמר מרן שליט"א:
"מדובר בחתן שעומד להתחתן שכל ימיו סבל מרורים. האמא צריכה עכשיו להכניס את הבן מתחת החופה, ואין לה אפילו את השקל הראשון – דברים מינימליים לחתונה, המינימלי בשביל נדוניה לחתן. לתמוך בתמיכה הגונה באמא הבוכייה שרוצה להכניס את הבן שלה תחת החופה, בצורה של כבוד מינימלי, כבוד יהודי מינימלי".
לתורמים היקרים שיסייעו לממן את החתונה ולהעמיד את האלמנה על רגליה, מבטיח מרן ברכה כפולה ומכופלת: "הקב"ה ישפוך עליכם ויריק עליכם כל מילי דמיטב, שתוושעו בבני ברוכי, בני צדיקי, חיי אריכי, מזוני רוויחי וסייעתא דשמיא".
אנשי הצדקה המכירים את המקרה מקרוב מדגישים כי מדובר בשעות קריטיות. החתונה קרובה מאוד, והפערים הכספיים נוגעים להוצאות הבסיסיות ביותר. הציבור נקרא להיענות, ברגישות ובכבוד, ולהיות שותף בהצלת שמחת חתן וכלה, רגע לפני החופה.
