בלילה אחד, הכל נגמר.
170 משפחות מערד – כ-700 נפשות, מצאו את עצמן בלי קורת גג, בלי בגדים, בלי חפצים בסיסיים. פשוט יצאו מהבית בניסי ניסים ולא חזרו אליו.
הסיפורים שמגיעים מהשטח בלתי נתפסים.
אחד מהם הוא סיפורו של ילד קטן, בן שלוש, שנעלם בין ההריסות:
"הבית רעד בעוצמה שלא הכרנו. רצתי לחדר הילדים קורת בטון ענקית על המיטה. הילדה ניצלה בנס. ילד נוסף מצאתי בפינה אחרת. ואז הגעתי למיטה של הקטן… והיא ריקה. המיטה מרוסקת. הילד איננו.
רצתי כמו מטורף בין ההריסות, צועק את שמו שוב ושוב. ואז הנס: מצאו אותו למטה, בין הבניינים. הוא עף מהקומה השלישית ונשאר עטוף בשמיכת הפוך. חי. שלם".
הניסים רבים אבל המציאות קשה.
משפחות שלמות נותרו בלי כלום. בלי בגדים לחג, בלי נעליים, בלי טלית, בלי פאה, בלי צעצוע לילד.
המדינה אמנם דאגה לפינוי למלונות – אבל החיים עצמם צריכים להתחיל מחדש.
ומיד. לפני פסח.
הערכת הנזק לכל משפחה מגיעה למאות אלפי שקלים – הרבה מעבר למה שיוכלו לקבל.
ובינתיים, ילדים ישנים בלי המיטה שלהם. הורים בלי כלים בסיסיים. משפחות בלי התחלה.
כאן נכנסת קרן החירום לערד שמנסה לאסוף את השברים, ולתת מענה ראשוני: בגדים, ציוד, מזון, צרכים בסיסיים – ובעיקר תקווה.
