ויצמן בראיון סוער: "חילולי השבת התרבו, ניסו לדחוק את הציבור החרדי מירושלים"

יוחנן ויצמן, נציג הסיעה המרכזית של חסידות גור ברשימת אגודת ישראל למועצת העיר ירושלים, מוכר בציבור בעיקר כנציג החרדי הכי לוחמני, העומד על המשמר למען קדושת העיר ירושלים ומניעת חילולי השבת ההולכים ומתרבים.

גם בשיחה איתנו, מרבית הזמן הוקדש לנושא שהכי בוער בעצמותיו של ויצמן, שלא מצליח להבין כיצד חברי מועצה חרדים ממפלגות אחרות, לא רק שלא נלחמו איתו למען צביון העיר, אלא לפעמים גם היו אלה שהצביעו ביודעין בעד הפגיעה האנושה בחומת הדת בעיר הקודש והמקדש.

אבל דווקא משום כך, בניסיון להציג לכם פן נוסף בעשייה הציבורית הברוכה שלו, אנחנו בוחרים לפתוח את ראיון הבחירות איתו דווקא מהנושאים האחרים בהם עסק במהלך הקדנציה. גם כאן, ויצמן, עם הישירות המאפיינת אותו, מניח את הדברים על השולחן, לא מסתיר ולא מסתתר מהעובדות, גם מהחלקים שאולי פחות נעימים.

בוא נתחיל עם הסבר לציבור: מה עשית בשנים האחרונות בעיריית ירושלים?

כדרכו, יוחנן ויצמן מתחיל עם העובדות הפשוטות. "במערכת הבחירות הקודמת איבדנו כוח, ולכן קיבלנו לידינו, נציגי אגודת ישראל, תיקים פחות משמעותיים כאשר כל התיקים המרכזיים ניתנו לסיעות אחרות, ולא קיבלנו את התפקידים שרצינו כדי שנוכל לדאוג לצרכי הציבור שלנו. אבל מתברר כי בכל תפקיד אפשר לעשות הכל כדי לעזור לציבור".

וייצמן מונה את תיקי התכנון והבנייה, משאבי החינוך החרדי, נכסים, מבני ציבור, מבני דת, משאבי אנוש, פיקוח עירוני, קידום נוער חרדי, תרבות תורנית, שרותי הנדסה ותשתיות, אגן העיר העתיקה, ראשות וועדת המכרזים, חברות בוועדה המחוזית ובוועדה למינוי בכירים, ראשות חלק מהתאגידים העירוניים כמו גם תחום התחבורה וזכות החתימה להקצאות שקיבלה דגל התורה – כאשר סיעת ש"ס קיבלה את תיקי הכספים, מינהל החינוך החרדי, ספורט חרדי, ארנונה, העליה והקליטה, המינהלים הקהילתיים החרדים, חברה ונוער חרדי, מורשת מן המזרח, קידום נוער תורני, וראשות וועדות הנחות בארנונה, הקצאות, הקליטה, פשרות בחובות וחברות בוועדה המחוזית.

אגודת ישראל קיבלה את שפ"ע ורווחה לחצי הקדנציה, תעסוקת חרדים, מ"מ מקום בוועדה המחוזית, ומילוי מקום לראש העיר בוועדת השימור.

"אני לדוגמה, לאור התוצאות המאכזבות בבחירות האחרונות קיבלתי את תיק שימור אתרים בלבד. במסגרת זו, הצלחתי לסייע משמעותית לציבור החרדי שרצה להוציא התרי בנייה. בוא נתפוס לדוגמה את השכונות הוותיקות בירושלים. לפי החוק היבש, בן אדם לא יכול להגדיל את חלון ביתו, בלי האישור של מחלקת השימור. בחלק מהמבנים, אי אפשר לעשות גם לא שינויי פנים בלי היתר".

"הצלחנו לצמצם דרמטית את הבירוקרטיה בנושא זה. אם בתחילת הקדנציה זמן ההמתנה הממוצע לתיק במחלקת השימור היה 200 ימים, הרי שאני הצלחתי ב"ה לצמצם זאת ל-45 ימי המתנה בלבד".

אם כל האחראים בעיריית ירושלים על תחום הבנייה היו מנגישים את השירות כמוך, היינו חוסכים פרק משמעותי בקמפיין…

ויצמן מחייך, ומעיר מצידו כי הוא היה מסתפק בכך שהם לא היו מחמירים את שלבי הבירוקרטיה ואת זמן ההמתנה…

במענה לשאלתנו, הוא מסביר כיצד עשה זאת, ומתברר כי לא צריכים להיות קוסם בשביל להפחית בצורה כה דרסטית את זמן ההמתנה לקבלת אישור. צריכים פשוט לבוא מתוך מטרה לעמוד לעזרת הציבור. "החלטתי לשנות את סדר העדיפויות. יש כמובן מבנים חשובים שצריכים לשמר, אבל יש מקומות שאפשר להקל בהם".

ויצמן מציין חד-משמעית כי "כל פנייה שקיבלנו, והגיעו אלינו למעלה מאלף אנשים עם פניות לעזרה בנושא התכנון והבניה, סייענו, במסגרת האפשר מבחינה משפטית וחוקית". מדובר בכמעט חמש מאות ישיבות של וועדות השימור, התכנון, הרישוי, השימור והוועדה המחוזית בקדנציה הנוכחית בהם נכח מתוקף תפקידו.

וכאשר הוא מצהיר כי הוא סייע לכל פנייה אפשרית מבחינה חוקית, הוא לא מגזים, שכן ויצמן הוא לא יהודי שעושה לעצמו הנחות, וממשיך באותו משפט לציין את הכישלונות שלו: "בנושא הארנונה, לצערי, לא הצלחתי לעזור לכולם. רוב עצום מקרב הפונים אלי ולצוות לשכתי (למעלה מחמשת אלפים בקשות) נענו, אבל היו מקרים בהם לא הצלחתי לסייע".

גם בנושא שיפור התשתיות והתחבורה עקב העבודות, מציין ויצמן כי רובם המכריע של הפניות, טופלו בהצלחה.

"עם זאת, חשוב לדעת כי לפי הנתונים, עדיין הצלחנו לעזור יותר מכפי שהצליחו אחרים מסיעות אחרות, להם היה כוח פוליטי גדול יותר".

ויצמן מוסיף כי קיבל גם הרבה פניות בנוגע לתחום הרווחה, הפנה אותם אל יעקב הלפרין, חבר המועצה האגודאי שהחזיק בתיק הרלוונטי, "והוא טיפל בכל הפניות", מחמיא ויצמן לעמיתו החב"די. "אין אדם בעולם שיודע לטפל בנושאי הרווחה העדינים והדיסקרטיים כמותו".

נושא נוסף בו מספר ויצמן כי קיבל פניות רבות מהציבור במהלך הקדנציה החולפת, היה בנושא ההשמה לגנים העירוניים. הורים שלא היו מרוצים משיבוץ ילדיהם לגן, פנו אליו – והוא הצליח ברוב המקרים, להעביר את הילדים לגנים בהם ההורים היו מרוצים יותר.

ויצמן מוסיף כי זה המקום להודות למנהל לשכתו לשעבר יוסף שטרן, ולמנהל בהווה פינחס רוטנברג: "בחלק גדול מהפניות הם טיפלו במקצועיות וביעילות ולפעמים אפילו לפני שקראתי את המייל, בלעדיהם הייתי קורס מזמן".

הצוות הציג בפנינו את הקהילות שנעזרו בפעילות הלשכה בקדנציה האחרונה: אונגוואר, אלכסנדר, אמשינוב, באיאן , ביאלא, בעלזא ברסלב לקהילותיה, גור, דושינסקיא, ויזניץ, ויזניץ מרכז, טשעכנוב, לעלוב ,משכנות הרועים, נדבורנה, סאטמר (ר"א), סאטמר (רז"ל), סלאנים, סערט ויזניץ, ערלוי ראחמסטריווקא ושומרי אמונים, בין אם בהקצאות או בתכניות ואישורי בניה.

"מדובר בעזרה עבור הקהילות עצמם, מלבד פניות הציבור הסטנדרטיות שהגיעו גם משאר החוגים והקהילות בירושלים", מציינים בלשכה.

מלבד זאת, סייע הצוות לקהילת הרב זילברמן ולקהילות אברכים בשכונות רמו , רמת אשכול, נווה יעקב, פסגת זאב, קריית יובל, גילה ועוד.

ציינת קודם את הירידה בכוחה של אגודת ישראל. עד כמה זה רלוונטי לציבור הרחב?

"אני חושב שהדוגמה שאמורה להסביר לכל חסיד כמה חשוב להצביע עבור אגודת ישראל, נמצאת בסיפור של בית הכנסת של חסידי סערט ויז'ניץ ברחוב גרוסברג. הציבור הליטאי בשכונה גדל, והיו צריכים בית כנסת נוסף. למרות שיש שטחים רבים בהמשך הרחוב, עשו מעשה שלא ייעשה וניסו לקחת לסערט ויז'ניץ את בית הכנסת שלהם".

"אני מבין את הצורך בהקצאה בשכונה לציבור הליטאי, אבל כאן עשו מעשה חמור מאוד. מדובר בבית כנסת אזורי, שמשמש את כל הציבור החסידי בשכונה, עם מקווה שפתוח לקהל הרחב, ומנייני תפילה רבים. עשו שימוש בשינוי מינהלי שעשה נציג שלא מחבב את החרדים בלשון המעטה, יוסי חביליו, שרצה לקחת שטח מהציבור החרדי בשכונת רמות וחייב הקצאה מחודשת, כדי לקחת שטח לציבור החסידי, ולהותיר אותם ללא פתרון, בזמן שיש שטחים פנויים אחרים בסמיכות מקום!".

ויצמן משתמש במילים חריפות נגד המהלך הדורסני, ומציין כי הוא התגייס לעזור לסערט ויז'ניץ, והתהליך המשפטי עדיין מתנהל, בתקווה כי אחרי הבחירות, הכוח של אגודת ישראל בירושלים יגדל, מה שיאפשר למנוע את גזילת בית הכנסת – וניסיונות נוספים שאולי ייעשו באזורים אחרים.

למרות שלל הפעולות שלך למען הכלל והפרט, אתה עדיין הכי מזוהה עם המלחמה על צביון העיר וקדושת השבת.

אני לא צריך לסיים את השאלה ולבקש ממנו להתחיל לפרט, ויוחנן ויצמן, כמו המתין מתחילת השיחה ביננו להגיע לנקודה זו, מתחיל לפרט בארוכה, כאשר לפני הכל הוא מדגיש: "אני לא מדבר באופן גורף על חילולי השבת בירושלים, אלא רק על ההידרדרות שחלה בקדנציה האחרונה. לא מדבר על מוזיאון ישראל או על מגדל דוד, ולא על שלל הבעיות האחרות. בחמשת השנים האחרונות, התרבו חילולי השבת בירושלים, כמעט בלי מפריע".

מדובר כמובן באבסורד לנוכח העובדה שבעיריית ירושלים היה רוב של מועמדים שומרי תורה ומצוות, אך כנראה שיש צורך באגודת ישראל חזקה כדי לשמור על צביונה של עיר הקודש והמקדש, ועל קדושת השבת.

ויצמן מתחיל לפרט: "עד השנים האחרונות, העירייה הפעילה שירותי ניקיון בשבת קודש רק בשכונות הערביות במזרח העיר. כעת זה התחיל לזלוג גם לעבר השכונות היהודיות ברחבי ירושלים. בנוסף, העירייה מפעילה אירועים הכוללים חילולי שבת בפרהסיא בגינות ובפארקים בשבת קודש, מה שלא היה בעבר".

"את חילולי השבת במתחם התחנה אישרו בתקופת ברקת בראשות העיר. הלכתי לבית משפט ונפסק כי העירייה יכולה לדון בכך מחדש בוועדה המקומית לתכנון ובנייה ולמנוע חילול שבת, אך יו"ר הוועדה בחר שלא לעלות את הנושא לסדר היום. פניתי לכל חברי הכנסת ורוב רבני ירושלים ממפלגתו, אך ללא הועיל".

בנוסף אישרה וועדת הכספים מימון לאירועים והצגות מחללי שבת במתחם.

"לפני שנמשיך עם נושא חילולי השבת, אספר לכם עוד על המתרחש בוועדת התכנון ובנייה. רוב מוחלט של דירות המגורים שאישרה וועדת התכנון במהלך השנים האחרונות, אושרו ללא מרפסות סוכה. גם במקרה של יזם שבנה ללא מרפסות סוכה, בניגוד לאישור שקיבל – החליטה הוועדה לאשר לו תכנית מתוקנת".

ויצמן מסביר כי מדובר במהלך רשמי של דחיקת רגלי הציבור החרדי מהעיר ירושלים – ויש נציגים חרדים הנותנים לכך הסכמה שבשתיקה, ולעיתים הסכמה מפורשת.

ובחזרה לנושא חילולי השבת, ושוב עם הקשר לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. ויצמן מספר על מקום בילוי חילוני המחלל שבת, שהשטח עליו עמד נקנה על ידי יזם שרצה לבנות במקום. בשל דרישת הצעירים שהגיעו להפגין , אישרה הוועדה המקומית כי היזם יקצה לעירייה שטח של מאות מטרים לצרכי תרבות – מתוך מטרה להקים בו מחדש את מקום הבילוי.

ויצמן אומר כי מדובר בצעד בלתי נתפס, שכן אפילו ניר ברקת, כאשר היה ראש עיר, נלחם נגד פתיחת אותו מקום בילוי בשבת, אך בית המשפט הכריח אותו. כעת בתמיכת נציגים חרדים, הם מקבלים הקצאה.

"יש את הנושא של השירותים הציבוריים שהעירייה התקינה בשנים האחרונות. אני אישית נתקעתי שם שעות ארוכות בשבת חמה בקיץ, כי רק אחרי שנכנסתי הבנתי שאני לא יכול לצאת ולא לעשות שום פעולה בלי לחלל שבת. מדובר במכשול חמור שגורם ליהודים שומרי תורה ומצוות לחלל שבת בשוגג, וליהודים רבים לחלל שבת שלא לצורך, בחסות עירונית".

ויצמן שיבח את ראש העיר משה ליאון על כך שעל פי הוראתו עברו בגן החיות לעבוד במתכונת התואמת להוראת מרן הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל לחברי וועדת הרבנים לעניין השבת שע"י גדולי ישראל, בהפסקת מכירת כרטיסים ובאי הפעלת מתקנים מחללי שבת ברחבי הגן, מה שגרם להחלטת הוועדה להוצאת הגן מרשימת האתרים מחללי השבת בפרהסיא ואיפשר לרבבות היהודים אשר כבוד השבת יקר לליבם לבקר בגן החיות. "דרישה זו שהועלתה בהסכם הקואליציוני על ידי אגודת ישראל מלפני חמש שנים, כובדה על ידי ראש העיר".

הוא עובר לדבר על המתרחש בשכונת רמות, שם דחקו את הציבור החסידי מהמינהל הקהילתי, מה שמוביל לאפליית החסידים המתגוררים בשכונה, באמצעות דיל שנחתם מעל ראשי התושבים, ובעצם מנע ניצחון חרדי מוחלט במינהלים הקהילתיים המקומיים, המחולקים בצורה תמוהה ולא לפי חלוקה אזורית.

עדיין בשכונת רמות, מספר ויצמן על המאבק שניהל ביחד עם רבני השכונה והתושבים נגד היוזמה, שזכתה לתמיכה שקטה של כמה חברי מועצה ממפלגות אחרות, לפתיחת הבריכה החדשה תוך חילול קדושת השבת.

ויצמן מסכם: "המציאות הוכיחה כי רק נציגי אגודת ישראל במועצת העיר ירושלים נלחמו למען שמירת צביון העיר, התנגדו לכל המהלכים שנעשו כדי לדחוק את רגלי הציבור החרדי מירושלים ופעלו למניעת חילולי השבת. לא הצלחנו בכל המאבקים, ולכן אנחנו חייבים להגדיל את הכוח שלנו ולמצות את פוטנציאל ההצבעה של אגודת ישראל".

הוא מזכיר בנוסף, בחזרה לחלקו הראשון של הראיון, כי "הנציגים הכי מסורים למען הציבור, שנלחמו כדי להפחית את הבירוקרטיה ולסייע לכלל ולפרט, היו נציגי אגודת ישראל יוסי דייטש ומיכל הלברשטאם ובמחצית הקדנציה יעקב הלפרין. אם נצליח להגדיל את הכוח שלנו, ונשכיל לעבוד באחדות במהלך הקדנציה, המציאות בעז"ה, אכן תשתנה לטובה".