מילות השיר לקוחות מתוך שורות הסיום של אחד הפיוטים האהובים והעמוקים במסורת היהודית – “ידיד נפש” מאת המקובל רבי אלעזר אזכרי, שנכתב בצפת לפני כ־500 שנה. מילים עתיקות שמקבלות עוצמה מחודשת בימים מורכבים אלה:
“מהר אהוב, כי בא מועד – וחוננו כימי עולם” תחינה לבורא עולם – שיגאל, שירפא, שיראה את כאבנו ,שיחזיר את חטופינו.
במשך שנים שרתי את הלחן החסידי המסורתי, שמיוחס לתלמידי הרבי הרש”ב מחסידות חב”ד, בלחן איטי ונוגע בלב, במסגרת קבלת שבת בבית הכנסת. אבל הפעם – בחרתי ללכת עם הדמיון.
ביצוע חדש, קצבי ,ומלא חיים, שמבקש להכניס אור דווקא מתוך החושך, תקווה מתוך כאב. יחד עם העיבוד המוזיקלי של גילי מאיר ובליווי קולו העוצמתי של החזן משה בן פז, נולד שיר שמחבר בין ישן לחדש – בין תפילה עתיקה לפעימה של ההווה.
