סנקציה אחת יותר מידי? חרב הפיפיות של הגז הרוסי והשוק האירופי

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הכריז על חרם אמריקאי נגד תעשיית האנרגיה של רוסיה, במסגרתו ייאסר על חברות בארה"ב לייבא ממנה נפט, גז או פחם. בריטניה הודיעה כי תאסור יבוא נפט רוסי, והוא ייפסק לחלוטין עד סוף השנה; יבוא הגז לעומת זאת – יימשך. האיחוד האירופי הציג תוכנית לצמצום יבוא הגז הרוסי בהיקף של שני שלישים בתוך שנה, זאת בניסיון לצמצם את התלות באנרגיה הרוסית בעקבות הפלישה לאוקראינה.

למעשה, 3 הידיעות המבואות כאן, מספרות את סיפורה האמיתי של אירופה בדיון לגבי סנקציות המוטלות על רוסיה. בזמן שמנהיגי אירופה מתחרים ביניהם מי יכנה את פוטין בכינוי גנאי חריפים יותר, הם מתחממים בנעימים בלשכותיהם, המחוממים היטב בשיא החורף הקריר של אירופה, מאנרגיה המגיעה היישר מרוסיה, מחברות בבעלות השלטון, שכובש במקביל את אוקראינה.

רוסיה היא יצואנית הנפט השנייה בגודלה בעולם, 10% מהנפט העולמי מגיע משם. במדינות אירופה התלות שלהן ברוסיה גדולה יותר בתור מי שרוכשות ממנה גז טבעי – כמעט 40% מהגז שבו משתמשים באיחוד האירופי מגיע מרוסיה. בחלק מהמדינות כל הגז מגיע משם – כלומר התלות של אירופה ברוסיה בייצור חשמל, חימום, תעשייה, היא אדירה. בנוסף, רוסיה מספקת 25% מהנפט הגולמי לצריכת היבשת. בסך הכול, בשנה שעברה רוסיה העבירה לאירופה 128 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, כשליש מהכמות הזו בצינורות שעוברים דרך אוקראינה. צינורות נוספים עוברים, בין היתר, דרך פולין ובלארוס.

בצד השני, כ-40% מהכנסותיה של הממשלה במוסקבה מגיעים מתעשיית ייצוא הגז. "אם רוסיה תחליט להפוך את אספקת הגז שלה או את הנפט הגולמי שלה לנשק, זה יבוא גם עם השלכות על הכלכלה הרוסית", אמר גורם האמריקאי בכיר ששוחח עם ה'ניו יורק טיימס'. "יש לזכור: מדובר בכלכלה חד-ממדית – ומשמעות הדבר היא שרוסיה צריכה את ההכנסות מהגז לפחות כמו שאירופה צריכה את אספקת האנרגיה".

ובעוד המערב מגביר לחץ על רוסיה, מכליות רוסיות עמוסות בנפט ובגז ממשיכות לשייט בעולם, בתקווה כי יוכלו לפרוק את סחורתן. ה"פייננשל טיימס" מדווח, כי ברקע התרחבות מהלכי הענישה, לא ברור האם הלקוחות של הסחורות הללו יוכלו לקבלן. לחברת הספנות הגדולה ברוסיה, סובקומפלוט, 77 ספינות המשייטות כעת בימים, זאת מתוך צי פעיל של 172 — כך עולה מנתונים של חברת Windward.

מי שעלולה לספוג את הנזק הקשה ביותר במקרה של "נקמה רוסית", היא גרמניה – שתלויה עוד יותר משכנותיה בגז הרוסי, ומהווה את הלקוחה הגדולה ביותר ביבשת של הגז הזה. בשנים האחרונות גברה התלות שלה בגז, ככל שסגרה עוד ועוד כורים גרעיניים ופעלה לצמצם את השימוש בפחם. זו אחת הסיבות לכך שבגרמניה נשמעים קולות זהירים הרבה יותר בכל הנוגע למשבר באוקראינה.

מה שכן קרה בינתיים, זה הודעה של הקנצלר אולף שולץ כי ארצו עוצרת את הליכי אישור צינור הגז "נורד סטרים 2", פרויקט שאמור להעביר גז מרוסיה לעומק אירופה ולהניב למוסקבה הכנסות גדולות. הפרויקט אמור להכפיל את כמות הגז המוזרם מרוסיה לגרמניה, על-ידי עקיפת נתיב הייצוא המסורתי – אוקראינה. בניית הצינור, שעובר דרך הים הבלטי ואורכו 1,234 ק"מ, הושלמה כבר בספטמבר אשתקד, אולם הפעלתו ממתינה כעת לאישור של הרשויות בברלין. ברת הגז הממשלתית של רוסיה, "גז-פרום", השקיעה בבנייתו 11 מיליארד דולר.

הפתרון הישראלי

כאילו שישראל לא מסובכת מספיק במלחמה הזאת, שיחות בנוגע להקמה של צינור גז טבעי המחבר בין ישראל לאיחוד האירופאי ניצתו מחדש בימים האחרונים וזאת על מנת לספק ליבשת חלופה אפשרית ליצוא הגז הטבעי מצד רוסיה. מנכ"ל ענקית הנפט CVX, מייקל וירט, אמר כי הדבר אפשרי, זאת לאחר שארצות הברית הפסיקה את התמיכה לצינורות האנרגיה הדרום מזרח תיכוניים מוקדם יותר בשנה הקודמת וזאת על רקע חששות כלכליות וסביבתיות של המדינה בנוגע לפעילות הצינור.

על פי דיווחים, ממשל ארצות הברית פנה לישראל בתחילת חודש פברואר בנוגע להפעלה מחודשת של ייצוא הגז הטבעי וזאת מתוך חשש שרוסיה אכן תפלוש לבסוף לתוך אוקראינה, כפי שאכן קרה. ארה"ב פתחה גם במגעים אל מול ממשלת ונצואלה לצורך הגעה להסכמים על ייצוא הנפט מהמדינה. לפי דיווח באתר אקסיוס, בוושינגטון מקדמים ביקור של הנשיא ביידן בסעודיה, במטרה לשכנע את הנהגתה להגביר את שאיבת הנפט. מועמדות נוספות הן נורבגיה – שכבר עתה מספקת גז לשכנותיה באירופה, גם קטאר כלולה במגעים הללו, והאמיר תמים בן חמד אל ת'אני, יבקר בוושינגטון ביום שני הקרוב.

מנכ"ל משרד האנרגיה ליאור שילת אמר בריאיון ל'כאן 11', כי נציבת האנרגיה של האיחוד האירופי דיברה עם שרת האנרגיה קארין אלהרר בבקשה שישראל תייצא גז לאירופה בעקבות המלחמה באוקראינה והסנקציות על רוסיה. לדבריו, הבקשה מהאיחוד האירופי נמצאת בבחינה.

שילת הוסיף כי העולם כבר היה במשבר אנרגיה חמור עוד טרם המלחמה, שרק גורמת להחמרתו. בנוגע לשאלת ההשפעה של המשבר על הכיס שלנו בישראל אמר כי המחיר של הדלק מחושב לפי הימים האחרונים של כל חודש ואם בימים האחרונים של מרץ יראו במנהל הדלק שבאחריות משרד האנרגיה עליות במחירים – זה ישפיע על המחיר שייכנס לתוקף ב-1 באפריל.

במערב כאמור עובדים על חלופות, אבל מנגד, מדובר בחרב פיפיות. הרי לאירופה אין ברגע זה תחליף שתאפשר לא להיגמל אחת מהאנרגיה הרוסית. במקרה ופוטין יבין שזה עניין של זמן ויחליט לנתן בין לילה את כל אירופה משירותי האנרגיה שלו, ואז הן יחזרו ויחתמו על הסכם כניעה לתווך ארוך. ברוסיה כבר איימה בימים האחרונים שחרם נפט יוביל לסגירת צנרת הגז הראשית לגרמניה והזהירה שמחירי הנפט יגיעו ל-300 דולר לחבית אם אכן יוכרז אמברגו על יבוא נפט רוסי.

כל זאת בעיצומו של החורף הקפוא, שבו מיליונים זקוקים לגז הזה על מנת לחמם את בתיהם. למעשה, כך לפי דיווח ב'ניו יורק טיימס', גורמים רבים ביבשת סבורים שפוטין חולל את המשבר סביב אוקראינה דווקא בעיתוי הנוכחי, בחורף, על מנת לחזק את קלף המיקוח שלו אל מול המערב.

כלכלני d&b סבורים כי במקרה של הפרעה או עצירה באספקת גז טבעי מרוסיה, המקורות החלופיים יוכלו להיות ארה"ב, קטאר, ערב הסעודית או האמירויות. אולם האספקה מהן לא תוכל להתממש במהירות. דווח שעתודות הגז הנמצאות כעת במערב אירופה עומדות רק על 33% מהקיבולת האפשרית.

השווקים העולמיים כבר עתה מתוחים עד הקצה, מה שיקשה על מציאת פתרונות הולמים בטווח הקצר והבינוני. עם זאת, יש לזכור שאספקת האנרגיה מרוסיה למערב לא נעצרה גם בימים הקשים ביותר של המלחמה הקרה במאה הקודמת.