לפי חוק הגיוס הנוכחי, שר הביטחון נדרש להעביר לממשלה ולוועדת חוץ וביטחון של הכנסת דיווח שנתי על כמות תלמידי ובוגרי הישיבות שהלכו להתגייס לצה”ל, על כמות תלמידי הישיבות שקיבלו פטור מגיוס – ועל כמות תלמידי הישיבות שגיוסם נדחה בשל לימודים בישיבה.
אלא שבמכתב שהעביר בשבועות האחרונים שר הביטחון בני גנץ, לחברי הממשלה דרך מזכיר הממשלה שלום שלמה, והגיע לידי ‘חדשות JDN’ ו’שחרית’, הוא טוען כי לצה”ל אין דרך מעשית לדעת את כמות המתגייסים מקרב תלמידי הישיבות, מאחר והמידע מגיע לצה”ל דרך משרדי ממשלה (החינוך והכלכלה), ואין להם דרך לאמת האם המידע נכון.
עם זאת, גנץ כן העביר מספרים ונתונים על כמות תלמידי הישיבות שהתגייסו – אך ציין “לא ניתן לערוב או להבטיח את דיוקו”. גנץ מוסיף וכותב שכבר בשנה שעברה קבע צוות בדיקה פנימי בצה”ל בראשות האלוף במיל’ רוני נומה, מי שכיהן בעבר כפרויקטור הקורונה למגזר החרדי, כי הנתונים שבידי צה”ל אינם מדויקים.
לפני הנתונים שהציג גנץ, לפני שנתיים (בשנה האזרחית) התגייסו 1,193 מתגייסים שהוגדרו כ’חרדים’. 130 מתוכם הם תלמידים שעשו לפחות פעם אחת דיחוי של הגיוס מאחר וישבו ולמדו בישיבות, אך אחר כך החליטו להתגייס לצה”ל. עוד עולה מהנתונים, כי 517 מתגייסים נוספים הגיעו או מישיבות חדשות שעדיין לא הספיקו בשנה החולפת להירשם כמוסד לימוד חרדי, או שהם הגיעו מישיבה שנחשבת “בפיקוח חרדי”.
בחוק הגיוס הנוכחי נקבע שבשביל להיקרא תלמיד ישיבה שהתגייס – צריך ללמוד לפחות שנתיים בישיבה חרדית. אלא שבצה”ל מודים כי לתוך הרשימה של כ-1,700 חרדים שהתגייסו ייתכן והשתרבבו שמות שלא השלימו אף פעם שנתיים של לימוד בישיבה, דבר שייתכן ואומר כי אינם נמנים כבר על המגזר החרדי. בצה”ל מאשימים כי זה בעקבות החוסר במידע שמגיע אליהם.
נתון מעניין שעולה מהדו”ח הוא שכמות המתגייסים בשנת 2020 בהשוואה לשנת 2017 עלתה בכמה מאות – אך בפועל כמות המתגייסים הגברים פחתה, בזמן שדווקא כמות הנשים שהתגייסו עלה. הדו”ח מתייחס גם לגיוס בישיבות הדתיות, בהם התגייסו לצה”ל בשנה החולפת 1,579 בוגרים בהשוואה ל-1,306 בוגרים שהתגייסו בשנת 2017.
עם זאת – הנתונים המעניינים נמצאים כמובן בעניין המגזר החרדי, בה שוב חוזר צה”ל וטוען כי אין לו מושג כמה בוגרי ישיבות חרדיות התגייסו בשנת 2017, אך בשנת 2018 התגייסו כ-1,788 ובשנת 2019 המספר דווקא צנח לכ-1,222. בשנת 2020 קיבלו 52,741 בחורי ישיבות דיחוי מגיוס בשל לימוד התורה בישיבות.
בשנת 2020 חל זינוק ביחס לשנים קודמות בכמות הבחורים שקיבלו דיחוי מגיוס, ובצה”ל טוענים כי זה נובע משני דברים – העובדה שהגיל לקבלת פטור סופי מגיוס עלה כך שיותר בחורים העדיפו לפנות למסלול של קבלת דיחוי, והצטברות של בקשות לדיחוי שלא נכנסו לפעול בשנת 2019 בעקבות משבר הקורונה. במקביל לצמיחת כמות הבקשות לקבלת דיחוי מגיוס ניתן לראות צניחה במספר הבקשות לקבלת פטור מ-6,342 בשנת 2019 ל-2,614 בלבד שנה אח”כ.
לפי החוק כיום, ישנם מכסות שכמות מסוימת של תלמידי ישיבות צריכים להתגייס בכל שנה לשירות בצבא ולשירות לאומי-אזרחי. את הספירה האם עמדו ביעדים, עושים כאשר מחברים את מכסות הצבא והשירות לאומי-אזרחי יחדיו. אך כך יכול להיווצר מצב בו רשום שהמגזר החרדי עמד השנה במכסות כביכול, אך בפועל מספר המשרתים בשירות לאומי היה גבוה וכמות המתגייסים היה נמוך מהמכסה המקורית.
אזהרת היועמ”שית
במסגרת חוק השירות הלאומי, נקבע כי בשל הצורך להגיע לשוויון בנטל יוכלו תלמידי הישיבות לפנות למסלול של שירות לאומי-אזרחי, על חשבון הגיוס לשירות סדיר בצבא. אלא שלטענת היועמ”שית של ועדת חו”ב, בחוות דעת שהפיצה ליברי הוועדה והגיע לידינו, ההפניה לשירות לאומי של תלמידי ישיבות לא משמשת כחלופה ראויה לשירות סדיר – ולא פועלת לצמצום הפער מאחר ולמגזר החילוני אין את האפשרות לבחור עצמאית האם לפנות למסלול של שירות לאומי ולא סדיר.
בעקבות הטענות הללו דורשת היועמ”שית של ועדת חו”ב להפנות כמה שיותר תלמידי ישיבות למסלול של שירות לאומי-ביטחוני ולא לאומי-אזרחי, מה שיביא לקצת יותר צמצום בפער בשוויון בנטל. מנגד, היא מביעה הסתייגות מכך שהצעת חוק הגיוס החדש מבקש להוריד את הגיל בו יכול תלמיד ישיבה/כולל ללכת לשירות לאומי-אזרחי במקום בגיל 21 – בגיל 20 (או 19 לנשואים).
היועמ”שית מסבירה כי ההצעה, שגם מבקשת לקבוע שבשלוש השנים הקרובות גיל הכניסה לשירות לאומי-אזרחי יהיה 19 לכולם, היא קצת בעייתית מפני שהיא עלולה לפגוע בכמות המתגייסים מהמגזר החרדי לשירות סדיר בצבא. היועמ”שית מעלה נושא נוסף אליו היא מתנגדת – ההצעה לפיה יוכל כל הרוצה לפנות לשירות לאומי מהמגזר החרדי לעשות זאת ישירות, במקום שהצבא יחליט בשבילו לאן הוא ילך.
הטענות לא מסתיימות כאן. בהצעת חוק השירות הלאומי החדש מוצע כי תלמיד ישיבה שירצה לצאת מהישיבה אך לא להתגייס לצבא, יוכל לקבל הכשרה במשך שלושה שבועות לתפקיד חירום והצלה, וכך יקבל פטור מגיוס. עד היום האפשרות הזאת הייתה בזכות החלטה ממשלתית, וכעת כאמור הוא מיועד להיות מעוגן בחוק. היועמ”שית מצטטת דברים מעתירה לבג”ץ בו נכתב כי “השירות הצבאי המקוצר, שספק אם ניתן לראות בו שירות בכלל, מעוררת קשיים לא מבוטלים”.
את מכתבה חותמת היועמ”שית בנקודה אחרונה, כי לפי החוק כיום, ישנם מכסות שכמות מסוימת של תלמידי ישיבות צריכים להתגייס בכל שנה לשירות בצבא ולשירות לאומי-אזרחי. את הספירה האם עמדו ביעדים עושים כאשר מחברים את מכסות הצבא והשירות לאומי-אזרחי יחדיו. אך כך יכול להיווצר מצב בו רשום שהמגזר החרדי עמד השנה במכסות כביכול, אך בפועל מספר המשרתים בשירות לאומי היה גבוה וכמות המתגייסים היה נמוך מהמכסה המקורית.
היועצת המשפטית של ועדת חוץ וביטחון: שילוב המגזר החרדי בשירות לאומי-אזרחי לא מספיק מצמצם את אי השוויון
היועמ”שית של ועדת חוץ וביטחון בכנסת: קיצור מסלולי שירות צבאי למגזר החרדי – “ספק אם ניתן לראות בו שירות”
עוד מהיועמ”שית על הבעייה בשירות לאומי-אזרחי
ראש אכ”א מודה במכתב לשר גנץ: אין לצה”ל אפשרות לדעת את הכמות המדויקת של תלמידי הישיבה שמתגייסים
