יחסים הפכפכים: מאנטישמי וולגרי למנהיג של פיוס • מזג האוויר של ארדואן

נשיא טורקיה רג’יפ טאיפ ארדואן שוחח בטלפון עם נשיא המדינה יצחק הרצוג – הנוסח הנ”ל הפך לאחרונה לריטואל די קבוע בדיווחי החדשות, עד שכשזה קרה השבוע די התרגלנו. בהודעה הלקונית שנמסרה מבית הנשיא נכתב כי “בפתח השיחה ביקש נשיא המדינה לברך את נשיא טורקיה ואזרחי מדינתו לרגל חג העיד אל פיטר והודה לו על איגרת הברכה ששלח לרגל יום העצמאות ה-74 של מדינת ישראל”.

עוד כתב דוברו של הנשיא כי “נשיא טורקיה הביע תקוותו כי החג יביא עמו שמחה, שלום וקירוב לבבות אזורי. השניים דנו בחשיבות הדיאלוג הפתוח והשוטף לשמירה על השקט והיציבות באזור כולו, בייחוד בימים אלו. נשיא המדינה הודה לנשיא טורקיה על האיחולים וציין שעליהם להמשיך ולעבוד בשיתוף פעולה לטובת שני העמים”.

אבל זה לא הכל, נשיא טורקיה גם שלח לעמיתו הישראלי אגרת ברכה לרגל יום העצמאות, ושקוראים את הטקסט הזה כבר באמת צריך לוודא שאנחנו לא הוזים.  “לרגל יום העצמאות של מדינת ישראל, אני שולח את ברכותיי לנשיא המדינה ולאזרחי ישראל בשמי ובשם עמי”.

“בתקופה החדשה ביחסים בינינו, שהחלה בביקורו של כבוד הנשיא בארצנו במרץ האחרון, אני מאמין באמת ובתמים ששיתוף הפעולה בין מדינותינו יתפתח בצורה שתשרת את האינטרסים הלאומיים ההדדיים שלנו, כמו גם את השלום והיציבות האזורית. בהזדמנות זו, אני מאחל את איחוליי לבריאותך כבוד הנשיא ולרווחת ושגשוג עם ישראל”, לשון האיגרת.

עשור הפכפכף

למי ששכח, מאז ארדואן נבחר חלה התדרדרות משמעותית ביחסים בין ישראל לטורקיה, בעקבות הרטוריקה האנטי-ישראלית החריפה,, לעיתים אף אנטישמית, שנקט ארדואן. זכורה ביותר היא כמובן השפלה שהעביר סגן שר החוץ דאז דני אילון את שגריר טורקיה בישראל, כשהושיב אותו על כסף נמוך לעיני המצלמות. המשט לעזה כמובן הוביל את היחסים לדרג נוסף של שפל, וטורקיה החזירה את שגרירה מתל אביב לאנקרה.

מי שניסה לנרמל את היחסים היה נשיא ארצות הברית ברק חוסיין אובמה, שבתום ביקורו בישראל אילץ את ראש הממשלה בנימין נתניהו להתקשר לארדואן ולהתנצל על המרמרה. בשיחה זו, החליטו השניים על נירמול היחסים והחזרת השגרירים לפעילות. אחרי שארדואן טען שישראל עומדת מאחורי ההיפכה במצרים, אביגדור ליברמן, אז יו”ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אמר שהוא “ממשיך דרכו של גבלס”.

השימוש החוזר במונחים נאציים, משני הצדדים, לא היה חד פעמי (לידיעת לברוב וזלנסקי). במהלך מבצע צוק איתן כינה ארדואן את איילת שקד בטענה שהיא מזכירה את היטלר. בהזדמנות אחרת האשים את ישראל ב”רצח עם” נגד הפלסטינים.

חלפו שנתיים, ורשמית הוכרז על פיוס. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וראש הממשלה הטורקי בינאלי ילדרים כינסו מסיבות עיתונאים, בנפרד, והכריזו כי הושג הסכם פיוס בין המדינות לאחר נתק של 6 שנים. על פי הסכם הכניעה עליו חתמה ישראל בלחץ ארצות הברית, ישראל תשלם פיצויים בסך 21 מיליון דולרים למשפחות מחבלי משט המרמרה, בתמורה השגרירים של המדינות יחזרו לתל אביב ולאנקרה, ישראל תסייע למשטר הטרור בעזה על ידי העברת סחורות טורקיות דרך נמל אשדוד, תוקם תחנת כוח ומתקן התפלה בעזה, תיפתח משא ומתן לרכישת גז טבעי מישראל, וטורקיה התחייב לפעול מניעת פעילות טרור של חמאס במשינה (הבטיחה, אבל לא הבטיחה לקיים…)

כצפוי, זה לא החזיק הרבה זמן, והאנטישמי קפץ לו. “העולם מתעלם ממעשי הטבח והאכזריות”, תקף את ישראל. הוא האשים את ישראל באפליה ובגזענות כלפי הפלסטינים, והצהיר שלסגר הישראלי על עזה “אין מקום באנושות”. גורמי משרד החוץ הישראלי פרסמו תגובה חריפה: “מי שמפר זכויות אדם באופן שיטתי בארצו, שלא יטיף מוסר לדמוקרטיה האמיתית היחידה במרחב”. לאחר מכן הנשיא ראובן ריבלין ניהל שיחה עם נשיא טורקיה ארדואן על נרמול היחסים, שיחה אשר תרמה לשיפור היחסים בין המדינות.

על רקע המהומות בגבול עזה, גירשה טורקיה את שגריר ישראל, והשפילה אותו בבדיקות ביטחוניות קפדניות בנמל התעופה באנקרה. בתגובה לגירוש השגריר, גירשה ישראל את הקונסול הטורקי מירושלים. עם זאת היחסים הדיפלומטיים בין המדינות לא נותקו לחלוטין. משרד החוץ הטורקי תקף את הסכמי אברהם והוציא מסר בו נאמר כי “ההיסטוריה לא תסלח לאיחוד האמירויות על ההסכם”

המהפך

כשבנימין נתניהו, שזכה לאורח הדנים לשלל “מחמאות” אנטישמיות מצידו של הסולטן הטורקי, הודח מראש הממשלה, נזרעו הניצנים הראשונים לעידן החדש ביחסים. “המדיניות הישראלית לא מתקבלת על הדעת, אך מעוניינים בהידוק היחסים”, אמר ארדואן.

המהפך אמיתי קרה כשיצחק הרצוג נכנס לבית הנשיא, אז ביקש ארדואן לשוחח איתו טלפונית ולברך. בישראל לא ידעו איך לאכול את זה, אך לאחר ההתייעצויות בין בית הנשיא, לשכת ראש הממשלה, משרד החוץ, וגורמים מדיניים וביטחוניים נוספים, הוחלט לקבל את ההצעה לשיחה, שהייתה ארוכה ומשמעותית הרבה יותר מסתם טלפון ברכה.

מה שהיה נראה לרגע כמשבר הפך להזדמנות, כשזוג תיירים ישראלים נעצרו באשמה שצילמו את מעונו של ארדואן, לאחר כמה ימים של מגעים חשאיים ופומבטיים, הזוג שוחרר ושב לישראל, באותו יום שוחח ראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט, עם נשיא טורקיה. זו הייתה השיחה הראשונה בין מנהיגי ישראל וטורקיה, מאז שנת 2013.

השיא היה עם הפשרת היחסים בין המדינות הרשמית בין המדינות, כשנשיא המדינה יצחק הרצוג ביקר באנקרה והתקבל בכבוד מלכים, למה שהיה הביקור הרשמי הראשון של נשיא מדינת ישראל בטורקיה מזה 15 שנים.

שגריר טורקיה בארה”ב, ד”ר חסן מוראט מרג’ן, אף קורא לחזק את היחסים עוד יותר. “טורקיה וישראל צריכות לטפח דיאלוג בר קיימא שיבוסס על המשותף ביניהן, ולשמור את דעותיהן השונות בצד”, כתב מאמר שפרסם בירחון הישראלי “טורקיסקופ” של מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. ד”ר מרג’ן, שנחשב לאחר הדיפלומטים הטורקים הבכירים ביותר בעולם, קרא לשיתוף פעולה ביטחוני הדוק יותר בין ישראל לטורקיה, עם “התמקדות ספציפית בטרור” והתמודדות עם “שחקנים אזוריים מרושעים”.

ארדואן הבהיר לאחרונה את חשיבות חיזוק היחסים עם ישראל וטען כי “העובדה שיצחק הרצוג עומד בראש מדינת ישראל, בעלת תפקיד משמעותי בשלום בין המדינות”. ארדואן עמד על כך שיש לחזק את הקשרים עם ישראל וטען כי “ניתוק הקשרים בין המדינות – לא בא בחשבון”. הנשיא הטורקי אף הדגיש כי ברצונו להעמיק את קשריו גם עם ראש הממשלה ובכך “למנף את היחסים”.