תופעת אנשי הביטחון שחצו את הקווים ועברו למערכת הפוליטית, היא לא חדשה. אבל תמיד מפעים לגלות שהם לא למדו לקח. בשמאל הפוליטי בישראל, אוהבים גנרלים. אפילו במפלגת השמאל הקיצוני, מרצ ע"ה, מצא את מקומו סגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן.
בבחירות 2019, נכנס לזירה הפוליטית הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ. מאז הוא הספיק לעבור תהפוכות לא מעטות. עמד בראש מפלגה של 35 חברי כנסת, התפצל מהשותף הטבעי יאיר לפיד ואיתו עוד 15 חברי כנסת, התמנה ליו"ר הכנסת הזמני, מונה לראש ממשלה חליפי, פירק את ממשלת האחדות עם נתניהו, עמד בסכנת הכחדה פוליטית, הכה את התחזיות כשזכה בשמונה מנדטים ובמערכת הבחירות החולפת, סיפח לעצמו את תקווה חדשה ז"ל.
למרות הרזומה העשיר, ההילה סביב שמו של גנץ כבר לא הייתה איתנה, ומי שרצה להפוך לשובר שוויון בפוליטיקה הישראלית, עשה הכל כדי להפוך את מפלגתו לאלטרנטיבה. אחרי כמה מערכות בחירות ששמו הסתובב באוויר, כסוג של גואל מושיע הג'וקר שנמצא היה הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט.
בשונה מגנץ שעוד זכה לתהילה זמן מה, המציאות אצל אייזנקוט טפחה על הפנים. האיש שוויתר על מספר 2 ברשימת יש עתיד הגדולה, כדי להתמקם כמספר 3 ברשימת 'המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ' הוכח כלא ג'וקר ואפילו לא נסיך. שובר השוויון התברר כעוד מיזם פוליטי מפוקפק, אחרי שמלבד קולותיו וקולות בני משפחתו, הוא ככל הנראה לא שווה הרבה.
אבל גם התוצאה המביכה הזו, לא גרמה לחבר הכנסת אייזנקוט, לעכל את התוצאות ולהבין שהוא לא שווה מעבר לקולות שיכולים להיספר ביד אחת, גם אם נחשב את נכדיו שעדיין ללא זכות הצבעה. גם התוצאות הברורות של הבחירות לא מנעו ממנו להתריע ב'עיתון של המדינה' כי "אם נתניהו יפגע באינטרס הלאומי, צריך להוציא מיליון איש לרחובות. אני אהיה ביניהם".
כן, האיש שלא הצליח להוציא יותר מבני משפחה בודדים אל הקלפי, מדבר כבר על מחאה של מיליון איש. טוב נו, 999,999 מלבדו ליתר דיוק, והכל בכסות של "נתניהו יפגע באינטרס הלאומי".
אייזנקוט, שבתקופתו הפך צה"ל לסניף של שלום עכשיו, שארגוני השמאל הפכו לבני בית במהלך כהונתו, שפרשת אלאור אזריה היא רק סממן להתנהלות הביזיונית והתבוסתנית שלו, לא מפנים שהציבור אמר את דברו ושלח אותו לארץ גזרה באופוזיציה. מבחינתו של הרמטכ"ל לשעבר, כמו אנשי שמאל אחרים, הם זו המדינה והמדינה זו הם, וכל השאר יכולים ללכת למקום אחר. או כמו שאמר רק יממה קודם, יאיר גולן מי שהיה סגן הרמטכ"ל: "אני יודע שהעם בחר, אבל העם עשה טעות ואנחנו נלחם לתקן את הטעות הזאת".
דבר אחד אי אפשר לקחת מהשמאל: את עזות המצח. בבחירות החולפות, 64 מנדטים מהמצביעים בישראל, בחרו בשלטון הימין. זה שהבטיח לבצע רפורמות בחינוך, הבטיח לבצע רפורמות במשילות, הבטיח לבצע רפורמות במערכת המשפט, והבטיח לבצע רפורמות בתחבורה, כלכלה, שירותי דת ומה לא.
בניגוד למפלגות השמאל, שהמסר שלהן היה זהה ועסק בשאלת רק לא ביבי, וההבדל היחיד עסק בשאלה אם לגרש את נתניהו מהמדינה, לחתום על הסדר טיעון, או לתלות אותו על עמוד הקלון, בבחירות החולפות לימין היה מה להציע, כשבראש ובראשונה הם מדברים על משילות. העם כמובן אמר את דברו ובחר במשילות על פני מסע השחרה והפחדה. 64 מנדטים אמרו להם כן, ובעיקר שישים וארבעה מנדטים שאמרו לשמאל שהם נגד דרך החיים שלהם.
אבל כל זה לא מונע מהשמאל להמשיך במסע ההשחרה וההפחדה, מסע שנועד לקעקע את הלגיטימציה של שלטון הימין. השמאל שהפסיד פה רק לא מכבר, התנער עוד בטרם הקמת הממשלה ומנסה לקבוע את סדר היום הציבורי, בעידוד התקשורת החופשית.
למען האמת, אין סיבה שבשמאל לא יעשו זאת, אחרי שבעבר זה הצליח להם יופי. כל אמירה של ח"כ מימין מוקצנת, הופכת אותו להיטלר היומי, ובסופו של דבר גוררת גינוי נחרץ של הממשלה והמיועד לעמוד בראשה. תשאלו את יו"ר נעם אבי מעוז, איך הוא מרגיש, אחרי שבסך הכל הצהיר שהוא מתכוון לממש את מה שהבטיח במהלך קמפיין הבחירות.
שלא תבינו לא נכון, מותר לצאת ולהפגין, זו זכות דמוקרטית שעוד קיימת במדינה, למעט בהפגנות החרדים כמובן, הבעיה היא במסגור של נתניהו כמי שמאיים לפגוע באינטרס הלאומי. ההתבטאות של הרמטכ"ל לשעבר, היא לא מעידה בלשון, גם לא תקלה, אלא משנה סדורה של אנשי צבא, שמנסים להשליט את אימתם על המדינה, עם מערך משומן של תקשורת מעודדת, שבצפון קוריאה מקנאים בה והגיע הזמן לומר בפה מלא: עד כאן.
עד כאן לאלו שחושבים להפסיד ועדיין להישאר בעלי הבית במדינה, עד כאן לאלו שחושבים שהם יודעים טוב יותר מהציבור, מה הציבור צריך. עד כאן גם לכל התנצלות אחרי אמירה כזו או אחרת של חבר כנסת בכיר ככל שיהיה. 64 מנדטים בחרו בימין, בין היתר כדי שיביעו את עמדתם מבלי לחשוש.
כן, אין שום בעיה עם ההפגנות, אבל היחס אליהם צריך להיות כפי שבממשלה הקודמת התייחסו למפגינים. כאילו הם לא קיימים. בזו להם, דיברו עליהם כעל תמהונים שבאו להפר את הסדר הציבורי, והאשימו את הימין בארגון ההפגנות. כאילו רק לשמאל מותר לארגן הפגנות כאלו.
ועוד עצה קטנה לחבר הכנסת אייזנקוט: האחרון שהבטיח לצאת להפגין עם מיליון אזרחים נגד נתניהו, הוא הזקן וכסיל ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, שעשה זאת בהשקת המיזם הפוליטי הכושל שכונה בשם המחנה הדמוקרטי. אם אייזנקוט רוצה לסיים כפאנליסט בכלי התקשורת, כזה שאפילו במחנהו הפוליטי לא ממש מקובל, ההצהרות שלו בהחלט מקרבות אותו לשם.
