ועדת החוקה התכנסה היום (שלישי) לדיון חסוי, במהלכו שמעה שורת גורמים משפטיים בכירים בהווה ובעבר, מגופים מדיניים וביטחוניים. הגורמים הציגו את ניסיונם בהתמודדות עם המערכה המדינית משפטית בשנים האחרונות, ואת ההשלכות האפשריות שהם רואים לרפורמה על התמודדות זו. מוקדם יותר המשיכה הוועדה להכין לקריאה ראשונה את המשך הרפורמה המשפטית, ההצעה שתאסור על בג"צ להתערב בחוקי יסוד.
יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן אמר בדיון החסוי, כי "במסמך ההכנה של הייעוץ המשפטי לוועדה הוצעו 3 אפשרויות – שבימ"ש יוכל לפסול חקיקה הסותרת כל חוק יסוד, גם אלו שלא שוריינו כלל וגם אלו שאושרו ברוב מקרי. אפשרות שניה- שבימ"ש יוכל לפסול חקיקה רק אם היא סותרת חוק ששוריין ב-61 ומעלה ח"כים, ואפשרות שלישית שבימ"ש יוכל לפסול חוק גם אם החוק כולל בתוכו פסקת הגבלה (שיריון מהותי). בעולם תיאורטי הייתי רוצה לקבוע שרק שריון ב-61".
"אבל בגלל שאני לא רוצה לבטל את האפשרות מביהמ"ש לפסול חוקים העומדים בסתירה לחו"י כבוד האדם וחירותו, אני מבקש שהמילה "ששוריינה" תתייחס גם לשריון פורמאלי וגם לפסקת הגבלה (שיריון מהותי), שנכתבה במפורש בחוק היסוד. אני מבקש לדחות את מה שנקבע בפס"ד חירות שייצר מעין "פסקת הגבלה שיפוטית" ומאפשר לבימ"ש לפסול כל חוק גם על בסיס חוקי יסוד לא משוריינים", הוסיף.
לדבריו: "אם תבוא הצעה שנעבור למודל "אי התאמה", ייתכן בכך נגביר את מעורבות בימ"ש במבנה החוקתי של ישראל אך ללא השוט של ביטול חוקים, שהוא נשק בלתי קונבנציונאלי. זה יותר בריא לדיאלוג בין הרשויות".
יועמ"ש הוועדה עו"ד ד"ר גור בליי, ציין כי "אם תאומץ הגישה לפיה יש ביקורת שיפוטית על הוראות בחוקי היסוד שנהנים משריון פורמאלי או מהותי אתה משאיר מחוץ למעגל הביקורת החוקתית את כל חוקי היסוד המשטריים שלא כוללים שריון פורמאלי או מהותי, כי אין בהם פסקת הגבלה. האפשרות הנוספת- שכל מה שבחוקי היסוד ישוריין, תואמת בעינינו יותר את התפיסה המשתקפת מהוראה אחרת ברפורמה, לפיה חוקי יסוד חסינים מביקורת שיפוטית, הוראה שמעניקה להם מעמד עליון".
