אפליה לציבור החרדי: מבקר המדינה מפרסם היום (שלישי) כי הוא בדק ב-2022 את הנגישות של השירותים הדיגיטליים של גופי הממשל לאנשים עם מוגבלויות, שמהווים 17% מן האוכלוסייה בישראל – וכן את המענה הממשלתי לציבור שממעט להשתמש במדיה הדיגיטלית או אינו משתמש בה כלל.
ציבור זה מונה שלוש קבוצות עיקריות הכוללות בני 60 ומעלה וכן בני 20 ומעלה מן החברה החרדית ומן החברה הערבית. מדובר ביותר משלושה מיליון אזרחים, כשליש מאוכלוסיית ישראל וכמחצית מהאוכלוסייה הבוגרת במדינה.
לגבי ההנגשה לאנשים עם מוגבלות, נמצא כי 57% מ-23 גופי ממשל שהשתתפו בסקר שערך משרד מבקר המדינה (13 גופים) דיווחו כי לא הנגישו את כל התכנים והשירותים שנדרש להנגיש באתר המרשתת הראשי שלהם, המספק מידע ושירות לציבור.
בין הגופים שלא הנגישו את אתריהם: רשות הטבע והגנים, משרד הפנים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, רכבת ישראל, רשות האכיפה והגבייה, משרד הבריאות, משרד החינוך, הנהלת בתי המשפט, ועדת הבחירות המרכזית, רשות מקרקעי ישראל, המשרד לשירותי דת, משרד החוץ ומשרד התיירות.
כ-50% מהגופים שהשתתפו בסקר הנגישו לכל היותר רק חלק מהמסמכים שנדרש להנגיש על פי הוראות הדין באתרי המרשתת הציבוריים שלהם. הסקר העלה עוד כי 43% מהגופים הממשלתיים עדיין לא עשו בדיקת נגישות של אתר המרשתת שלהם – בדיקה שנדרש לבצע אחת לחמש שנים.
במהלך הביקורת בנושא המענה הממשלתי לציבור שאינו משתמש במדיה הדיגיטלית, ערך משרד מבקר המדינה הליך שיתוף ציבור בקרב 300 בני אדם הנמנים עם שלוש הקבוצות שממעטות להשתמש במרשתת ככלל ולצריכת שירותים ממשלתיים בפרט: בני 60 ומעלה, ובני 20 ומעלה מהחברה החרדית ומהחברה הערבית.
המשתתפים הצביעו על חסמים המקשים עליהם להשתמש בערוצים הדיגיטליים של הגופים הממשלתיים, ובראשם אוריינטציה דיגיטלית נמוכה ואי-החזקת אמצעי חיבור למרשתת. חסמים נוספים שעלו קשורים גם להימנעות מהחזקת טלפון חכם או מחשב המחובר למרשתת (50% מהחרדים ציינו את החסם הזה) ושימוש מועט יחסית בכרטיס אשראי בקרב החברה הערבית (10% מהמשתתפים הערבים ציינו את החסם הזה).
המבקר אנגלמן המליץ לכלל גופי הממשל לפעול על מנת לבצע בדיקות נגישות בשירותיהם הדיגיטליים ולתקן ליקויים שימצאו בהם. כמו כן, מומלץ לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים ולמערך הדיגיטל הלאומי לפעול לקדם את ההנגשה הדיגיטלית של שירותי הממשל.
המבקר ממליץ עוד לגופי הממשל לטפל גם בחסמים שמונעים מקבוצות מסוימות באוכלוסייה לצמצם את הפער לעידן הדיגיטלי. למשל, הצבת עמדות שירות דיגיטליות בלשכות לקבלת קהל של גופים ממשלתיים, ובהן דיילים שיסייעו למשתמשים בהן, יכולות לסייע לאנשים עם אוריינטציה דיגיטלית נמוכה לצורך בכל זאת שירותי ממשל בדרך זו.
