ועדת החוקה המשיכה היום (שלישי), להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירת רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג-2023, שיזמו ח"כ ארז מלול והיו"ר ח"כ שמחה רוטמן. הצעת החוק קובעת לראשונה הסדר מקיף וכולל הנוגע לרבני עיר, רבני יישובים, רבנים אזוריים ורבני שכונות. ההצעה כוללת הסדרים הנוגעים לאופן בחירתו של הרב, תנאי הכשירות הנדרשים, משך הכהונה, גיל הפרישה, היקף המשרה ועוד.
למעשה, ההצעה לוקחת את התקנות לגבי רבני עיר מ-2007 ומ-2022 ואת חוזר המנכ"ל החל על רבני ההתיישבות, בכל הנוגע למינויים של רבני עיר, רבני יישובים, רבנים אזוריים ורבני שכונות ומבקשת לחוקק אותם בחקיקה ראשית תוך הכנסת שינויים שונים בהסדרים הקיימים. כמו כן, ההצעה מבקשת להקים גוף של נציבות תלונות ציבור על רבנים, נוסף על הדין המשמעתי החל על רבנים אלה כבר היום.
לפי הנוסח המעודכן, שהניח על שולחן הוועדה היו"ר ח"כ רוטמן – מועצת הרבנות הראשית תבחר מספר נציגים לגוף הבוחר, בשונה מהצעת החוק המקורית שביקשה שכל חברי המועצה יהיו חברים בה. בנוסף, הטמיע היו"ר רוטמן בתוך החוק הצעת חוק שאותה הגיש השר בצלאל סמוטריץ’ בעת שהיה חבר כנסת, הכוללת מנגנון שמחייב את השר להודיע על הצורך בבחירת רב עיר, מה שמונע את היכולת לעצור את מינוי הרבנים באופן מלאכותי. בנוסף, הצעת החוק המעודכנת מבטיחה הגדלה של ייצוג נשים בגוף הבוחר.
סגן יועמ"ש ועדת החוקה עו"ד אלעזר שטרן, הציע לקבוע שמועצת הרבנות הראשית תקבע נהלים שקופים הכוללים אמות מידה שוויוניות, בכל הנוגע למתן פטור מהבחינות הנדרשות לקבלת תעודת כשירות לכהן כרב עיר. רוטמן הגיב: "אני לא מכתיב למועצת הרבנות הראשית מי כשיר להיות רב בישראל. תשב מועצת הרבנות הראשית ותחליט מי כשיר להיות רב כי היא הגוף הרבני העליון. לא אקבע לה נהלים בחקיקה".
"שיקול דעת הלכתי של מועצת הרבנות הראשית לא יהיה בחוק. אתה לא תגיד לה איזה אמות מידה, היא תדון לגופו של אדם כי היא נותנת הסמכה לאדם ספציפי אם הוא ראוי להיות רב בישראל. אם כבר, כדי שחס ושלום לא יהיה ספק למישהו שיש לבג"ץ שיקול דעת בשאלה הזו נבהיר בחוק שזה שיקול דעתה הבלעדי", הוסיף רוטמן.
עו"ד שטרן: "לא אמרתי שזה לא צריך להיות בשיקול דעתה, אלא שמועצת הרבנות הראשית תקבע, לפי שיקול דעתה, אמות מידה שוויוניות, הרי היו הליכים משפטיים בדיוק בנקודה זו, ושם גם מועצת הרבנות הראשית הסכימה לקביעת אמות מידה כאלה".
היו"ר ח"כ רוטמן: "ההליכים המשפטיים הללו הם בדיוק הסיבה שצריך להיות ברור, ואולי נעשה סעיף סל שיבהיר שבכל מקום בו ניתנת סמכות לרבנות הראשית, מדובר בשיקול דעתה הבלעדי לפי שיקולים דתיים בלבד, הם רבנים גדולים נבחרי ציבור, שיפעילו את שיקול דעתם ההלכתי כי בגלל זה אנחנו סומכים עליהם, אחרת ניתן לבג"ץ להחליט מי רב בישראל".
עו"ד שטרן: "זה עלול לאפשר בסופו של דבר מתן פטור באופן לא שוויוני תוך הפלייה בין מועמדים שונים". היו"ר ח"כ רוטמן: "זה מאפשר דיון לגופו של אדם האם הוא כשיר להיות רב בישראל לפי שיקול בלעדי של מועצת הרבנות הראשית". עו"ד איגי פז, מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, התערב: "מועצת הרבנות הראשית יש לה את שיקול הדעת וכגוף מנהלי חלים עליה כללי המשפט המנהלי, והחלטותיה צריכות להיות שוויוניות על פי אמות מידה, כמו שהיום ההחלטה אם לתת לאדם ספציפי זה ואדם אחר לא, כפופה לכללים שוויוניים, כך ימשיך להיות גם היום".
ברוך ה' שיש לנו את רוטמן!
האם בג"ץ מתערב במינוי של קאדים ????