בעת הנוכחית המרחב הדיגיטלי מהווה זירת לחימה מרכזית. תקשורת בין כוחות, מערכות מתקדמות, וזרימת מידע ממוקד, הובילו בשנים האחרונות למהפכה שלמה בשדה הקרב, שנראה כיום שונה לחלוטין מהמלחמות שהכרנו לאורך ההיסטוריה.
לעומת היבשה, האוויר והים, מדובר במימד מלאכותי, מעשה ידי אדם. וכדי שלחימת צה"ל בעזה תהיה אפקטיבית – נדרש לכונן גם שם (ובדרך לשם), מרחב דיגיטלי אפקטיבי.
"היום, כל תהליך משמעותי בצה"ל מבוסס רשת", מספר אל"ם (מיל') דודו, מפקד מרכז התקשוב המטכ"לי, "וכדי שכלל התהליכים המבצעיים יקרו כנדרש בשדה הקרב, זרימת המידע המהירה בין כלל הכוחות בשטח היא קריטית. כלומר, כדי שמטוס הקרב, הטנק וספינת הטילים ילחמו יחד ויסייעו אחד לשני – התקשורת ביניהם חייבת להיות איכותית ורציפה".
דודו מזכיר כי בחלוף השנים, עבר צה"ל מפעולות תמרון חד-חיליות לרב-חיליות. משם המשיך לרב-זרועיות, ומאלה נסללה הדרך לרב-מימדיות. "ההתפתחות הזו לא הייתה יכולה לקרות אם לא היה מרחב דיגיטלי שמאפשר אותה", הוא מדגיש, ומסביר כי המרחב הרשתי המשותף מגשר על הפער בין חילות שונים ויחידות שונות, ובכך מגביר את אפקטיביות הלחימה.
אז איפה נכנס מרכז התקשוב המטכ"לי לכל זה? אפשר להגיד שהוא מתפקד בתור ה'ראש' של כל התהליך, כאשר מרכזי התקשוב בפיקודים ובאוגדות, מכלולי התקשוב בחטיבות, ותאי תקשוב במפקדות הצק"גים (צוותי קרב גדודיים) – הם הגוף. בזמן שהראש מתכנן ובונה אסטרטגיה, הידיים והרגליים מרשתות את השטח.
הסד"כ הכלל צה"לי שהופעל מתחילת המלחמה הוא חסר תקדים, ומדובר על מאות אלפי כוחות שפרוסים במרחבים השונים. "זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של ישראל שזה קורה", מציין אל"ם (מיל') דודו, "וכתוצאה מכך, עלינו לכונן רשת שתחזיק את כל הכוחות ש'רוכבים' עליה. גם תחת עומס משתמשים המהווה אתגר, על הרשת לעמוד בצורך המבצעי, ובשינוע המידע בקטעי זמן קבועים ומהירים מספיק".
אבל גם תחת העומס הזה וריבוי האתגרים – משרתות ומשרתי אגף התקשוב במטכ"ל, בפיקודים, באוגדות ובחטיבות, פועלים ללא הרף על מנת לממש את המאמץ התקשובי. הם מקימים סביבות רשת, מתחזקים ומתפעלים אותן, ונלחמים 24/7, הפעם – במרחב הדיגיטלי: "תקשורת טובה היא הבסיס ללחימה עוצמתית. אנחנו מביאים את המימד הנוסף והחדש לשדה הקרב הרב-מימדי, ואת התוצאות כבר רואים בשטח".
