שלמה פילבר, הסוקר ממכון הסקרים ‘דיירקט פולס’, עונה לטענות על נתוני הסקרים שהם עורכים וחושף כי ישראלים רבים יעברו בין מפלגות, ולא יצביעו שוב למפלגות שהצביעו בבחירות הקודמות – אך רק מעטים יעברו בין הגושים.
הפוסט המלא:
ישראל נכנסת להפוגה שבין הקרבות בעזה למלחמה אפשרית בצפון, ומי אם לא היהודים ינסו להרוג את הזמן בוויכוחים פוליטיים?
לא בטוח ש- 90% מהציבור בכלל בעניין, המילואימניקים עייפים (ומאוד מרוצים), המפונים עסוקים בהישרדות, אבל אצל התקשורת והפוליטיקאים נדמה שעסקים כרגיל. גם בסקרים.
מכוני הסקרים הם מכון רטנגן. יש להם מכונה שאליה מכניסים את הציבור, והיא מוציאה צילום מצב של עמדות וכוונות בנושאים השונים. ככל שהמכונה משוכללת יותר, הצילום יוצא מדויק יותר ומציג את הפרטים הקטנים שלפעמים נעלמים בצילום רגיל. אבל גם אם יש לכם טכנאי רנטגן מומחה עם המערכת הטובה ביותר, בסוף מי שמפענח את הצילום הוא הפרופסור, ובסוף כולנו מעדיפים אותו.
בשנה האחרונה, ובמיוחד בשלושת החודשים האחרונים, נוצרו פערים משמעותיים בפיענוח תמונת המצב של החברה הישראלית, בעיקר בין הסקרים שאנחנו עורכים לבין כל השאר. רבים מכם שואלים ובצדק: למה? ומי מדייק יותר?
מאז ה-7 באוקטובר ערכה החברה יותר מעשרה סקרי עמדות וכוונות הצבעה, חלקם עם אלפי משתתפים, בשיטות ניתוח שהוכיחו את יכולות הדיוק שלהן בחמש מערכות הבחירות האחרונות. כמו אז גם היום, אנחנו עומדים מאחורי הנתונים שפרסמנו בשבועות האחרונים, עם כל האחריות והמוניטין שלנו.
אז מה אנחנו רואים בעצם? בקצרה: כ-35% בגוש המרכז שמאל וכ-25% בגוש הימין יצביעו למפלגות אחרות מאלו שהצביעו אליהן, קיימות או חדשות שיקומו, אך רק 4% (!) בכל גוש אומרים כי יעברו להצביע למפלגה בגוש הנגדי. הדרמות מתרחשות בתוך הגושים: התפרקות מרץ והעבודה, ההתכווצות של לפיד, 7 מנדטים בימין שיצביעו למפלגה חדשה בגוש, ובעיקר 20% בכל אחד מהגושים שעדיין מתלבטים. אנחנו נוכחים במציאות דינמית והציבור בוחן את ההתרחשויות, ומשנה ומגבש את העמדות שלו לפיהן.
יש גורמים רבים בעלי עניין והשפעה, כמו גם סתם ערב רב של צייצנים ברשת, שהנתונים שאנחנו מפרסמים “לא באים להם טוב בעין”. ומה עושים כשקשה להתעמת עם המציאות? פשוט: מנסים להרוג את השליח. חידוש של ממש. “הליכוד עובד איתכם גם במוניציפאלי?! שוחד פוליטי!” “אפי נווה מוסר לכם ד”ש” ועוד שטויות שרחוקות כל כך מהמציאות, ובעיקר בורחות מדיון ענייני על מספרים ותהליכים. אבל למי אכפת כשהמקלדת סובלת הכל.
אם אנחנו כל כך חובבנים, למה כל סקר שלנו זוכה לנפח אדיר של שיח ברשת? מה כל כך מפריע לגורמים בתקשורת ובעולמות הפרסום שהם מנסים לפגוע במוניטין שלנו, להקטין ולהגחיך אותנו?
אל תלכו רחוק כי התשובה פשוטה מאוד: אנחנו “האינטגרל החופשי במערכת”. זה שמשבש להם את הסדר הישן, שבו הם שלטו באמצעות סקרי דעת קהל בסדר היום הפוליטי ובכסף הגדול של הפרסום. אנחנו מציגים נתונים אמיתיים על מה מתרחש במפה הפוליטית ובמפת הרגלי הצפייה, וגורמים לפוליטיקאים ולחברות מסחריות לחשב מסלול מחדש.
כן, מונח כאן הרבה מהכוח, הכסף והכבוד של אותם גורמים, אבל אנחנו לא נרתעים מאף אחד ונצמדים לאתיקה, ליושרה, למוניטין וליכולות הדיוק שלנו
ישר כח פילבר אל תיכנע לערב רב!