הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי הודיע היום למפקדי צה"ל כי החליט על פתיחה בתחקיר מבצעי על אירועי תחילת המלחמה. בתחקיר ייבדקו הגורמים לכשל של צה"ל בהגנה על יישובי העוטף ועל בסיס הצבא.
תחילת התחקיר בארבעה מוקדים עיקריים:
א. התפתחות התפיסה מול עזה בדגש על הגבול החל מ-2018: חלק זה יכלול תחקור של התפתחות המודיעין והתפיסה מול חמאס, בחינת מרכיבי תפיסת ההגנה ומנעד התכניות האופרטיביות כנגד האיום ברצועת עזה.
ב. המודיעין ותפיסת האויב מ-2018 ועד לפרוץ המלחמה: חלק זה יכלול מספר נושאים, הערכת המצב לרבות האסטרטגית והמודיעינית, תרחישי הייחוס, התפתחות יכולות האיסוף, מנגנון הבקרה המודיעיני וצוותי ה"איפכא מסתברא" בכל הדרגים.
ג. המודיעין והליך קבלת ההחלטות בליל שמחת תורה ובימים שקדמו לו בעקבות הסימנים המעידים שהתקבלו, בחלק זה יבדקו כלל ההחלטות שהתקבלו בכלל הדרגים באותו היום, וכן אופן בירור ושיקוף תמונת המצב.
ד. החלק האחרון שייבדק הוא פרק הזמן של שלושת הימים הראשונים במלחמה. חלק זה יכלול תחקור של הפעלת הכוח בכלל הגופים בצה"ל, ניתוח קרבות ההגנה בעוטף ובחינה של כוננויות, סד"כ, פקודות ופו"ש.
באגרת ששיגר למפקדי צה"ל כתב הלוי: "לתחקיר יש מקום של כבוד בעולם הערכים הצבאיים שלנו. הוא המנוף המאפשר להשתפר בעקבות כישלון, הוא הדרך להיות טובים יותר לאחר הצלחה, זה הכלי באמצעותו יחידה יכולה לבנות לעצמה מסלול טיפוס שכל הזמן ייקח אותה מעלה. כשם שהסתערות מול אש אויב דורשת כוחות ותעצומות נפש, כך גם ההתייצבות מול עצמנו לתחקירים דורשת אומץ לב ומנהיגות".
הרמטכ"ל הדגיש כי "מטרת התחקיר היא אחת: למידה! חווינו אירועים קשים בתחילת הלחימה, כשלנו בהגנה על אזרחים – משימה עליונה. אם לא ננתח באומץ את שעשינו, נתקשה ללמוד ולהשתפר, נתקשה להתייצב מול אזרחי ישראל ולומר שבדקנו ולמדנו ונדע להגן עליהם טוב יותר".
התחקיר יתמקד בתפקודו של צה"ל בשלב ההגנה בפתיחת הלחימה ובנסיבות שקדמו לו. את התחקירים על שלב ההתקפה והתמרון תערוך כל יחידה שתצא מהלחימה, מוקדם ככל האפשר. תחקירים מטכ"ליים בתחום זה נקיים בשלב מאוחר יותר, לאחר שנסיים את תחקירי ההגנה.
במכתבו למפקדים כותב הלוי: "תחקיר איכותי חייב להתחיל מבסיס עובדתי יציב ומוסכם ומאיסוף חומרים ובירורם בשיתוף הגורמים המעורבים. הבסיס העובדתי המשותף יאפשר דיון על המסקנות, על הלקחים ועל התובנות להמשך. יש להתאמץ ככל האפשר להגיע לבסיס עובדתי מוסכם, פערים של נקודת מבט תמיד יכולים להיות, ואין לחשוש ממסקנות ומלקחים שבמחלוקת, באלה נדון לעומק במעלה שרשרת הפיקוד, מהדעות ומהמחלוקות נלמד".
עוד אמר הלוי כי "האירועים רבים ובכל אחד מהם פרטים רבים, לא נוכל לבחון לעומק כל מהלך, כל כדור שנורה. לצערנו חלק מהאנשים לא איתנו ולא נוכל לקבל את נקודת מבטם. לכן על כל מפקד לקבוע בכל תחקיר – מה יהיו הסוגיות החשובות להעמקה, בין אם בגלל פוטנציאל הלמידה, חומרת התוצאה או כל מורכבות אחרת. בסוגיות מורכבות חשוב שנתחקר ונגיע לבחירות שיאפשרו אבחון ולמידה. כל מסגרת תערוך את תחקיריה ותעלה לרמה מעליה, עד שנסכם את כלל התחקירים במטה הכללי".
את דבריו חתם: "זה תהליך מורכב, קשה ונוקב, ואני מחויב להוביל אותו לאור חמישה ערכים:
- אמת – כי בין שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד.
- שקיפות – כי בצלילות לומדים טוב יותר.
- ענייניות – המיקוד בעניין הכרחי ורעשי הרקע רבים.
- אחריות – כי אנו נושאים בה תמיד.
- רעות – גם היכן שקרו דברים קשים וגם בתהליך המורכב הזה, נעמוד ביחד ונחזק זה את זה.
כפי שאני בוטח ביכולתו של צה"ל להילחם היטב, אני בוטח ביכולת של כל אחד ואחת מאיתנו לתחקר בצורה נוקבת, אך בונה. כך נדע, כך נלמד, כך נגן על אזרחי ישראל טוב יותר בעתיד".
לא צריך לתחקר צריך לשים כול הפיקוד העליון את המפתח חוות ללכת הביתה