הסיפור של נועם וישי סלוטקי הי"ד, מתחיל בבית בו גדלו יחד, חבורת אחים ואחות עם זיקה למדינה – ומסתיים ב-7.10, כשנפלו בגבורה כשהם נלחמים אחד לצד השני. זה סיפור הגבורה של אחים שלא נפרדו.
את יום השבת בילו ישי ונועם עם משפחותיהם בבאר שבע, הם התעוררו עם כל ישראל לשמע האזעקות המוקדמות בבוקר והחליטו תוך דקות אחדות – הם לא עומדים להישאר בבית, הם יוצאים להילחם.
"כל הילדים שלנו בקשר מאוד קרוב", משתף אביהם, רב סרן (במיל'), הרב שמואל סלוטקי, "נועם וישי גרו סמוך אחד לשני בבאר שבע, מאז הקשר שלהם התהדק – הם בילו ביחד, בסעודות שבת, בחדר הכושר ובעזרה עם הילדים. הם תמיד היו בלתי נפרדים".
שניהם לוחמי גולני בסדיר, שמאז המשיכו גם לשירות מילואים. בשבת השחורה הם הבינו את גודל המאורע ויצאו להילחם, לטפל בפצועים ולחלץ תושבים. האחים עלו על מדים, לקחו את האקדחים האישיים שלהם ותיקי עזרה ראשונה ונסעו ללב הקרבות. ישי הי"ד רצה לצאת לבדו, אבל נועם הי"ד שכנע אותו שיחד יצליחו להילחם טוב יותר, למרות הסיכון הכפול.
הלוחמים הגיעו לעוטף עזה בשעת בוקר מוקדמת, כשמחבלי חמאס כבר היו באזור. הם פרקו מהרכב בקיבוץ עלומים וניגשו לבדוק את מצבם של שני פצועים. משם – הם ממשיכים לעבר הקרב.
"אנחנו יודעים שהם ראו מארב של מחבלים, עם עשרות פעילים חמושים בנשקים וב-RPG", משחזר האב, "רואים אותם במצלמות האבטחה, מסתערים אליהם עם אקדחים שלופים, הם היו ממוקדים במטרה".
את סוף הסיפור של נועם וישי הי"ד, אף אחד לא יודע בוודאות. כשפינו את גופותיהם במוצאי שבת, מצאו מחבלים הרוגים סביבם. אך מה שברור הוא שגם את דרכם האחרונה – הם עשו יחד, כשהם משאירים מאחוריהם מסר חד וברור. "ערבות הדדית וחיבור השסע", מצהיר בהתרגשות האב, "נועם היה חילוני וישי היה דתי, הסיפור של לחימה יחד, הגנה על כל האזרחים בלי הבדלי דת ודעה, מעיד על אחווה מעבר לחילוקי דעות, וסיפורם של אחים שלא נפרדו".
רב סרן (במיל') הרב שמואל סלוטקי הוא מפקד פלוגה בגדוד היס"ר המטכ"לי – יחידת מילואים קרבית המשמשת כחוד החנית של חיל הרבנות הצבאית. היחידה מטפלת בחללי המלחמה מעבר לקווי האויב, במקרים רבים הטיפול נעשה תחת אש ותוך כדי קרב. יחידת היס"ר המטכ״לית גויסה במהלך 7 באוקטובר לסייע בחילוץ ובאיתור חללים, ואף המשיכה במשימתה במהלך הלחימה בתוך רצועת עזה.
"אני הייתי מפקד פלוגת סריקה בימים הראשונים של המלחמה", מספר רס"ן (במיל') הרב סלוטקי, "כולנו, גם כל ילדיי התגייסנו למילואים. אחרי שגופותיהם זוהו, חזרנו הביתה, ישבנו שבעה וליווינו אותם, אחרי שקמנו – חזרנו מיד להמשך המילואים. ידענו שאנחנו מתייצבים למען קיומה של מדינת ישראל. בכך, אנחנו מרגישים שאנחנו ממשיכים את הדרך שלהם – שהיו ראשונים לפעול, בשביל העם שלנו, יחד – זאת האחריות שלנו להמשיך את המעשה שלהם".
גיבורים. יהי זכרם ברוך.
השם יקום דמם, ויחד עם זאת כתבה מגמתית שמזריעה בתת מודע בנושא הגיוס
כל כך נכון
יש פה כמה כתבות כאלו
באמת חבל שאתרים חרדים לא יודעים להנגיש את הנושאים האלה בצורה שמתאימה לציבור שלהם.. ואני לא מזלזל ח"ו בשום חייל.. אבל הכתבות האלה צורמות קצת..