שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מפרסם היום (שישי) פוסט ארוך ומנומק בו הוא מגיב לטענות והתדרוכים של הבכירים הביטחוניים נגדו, בטענה שהוא מעכב תקציבים חיוניים לצה"ל. סמוטריץ' מסביר כי הם לא הפיקו לקחים, ורק רוצים יותר כסף.
הפוסט המלא:
"לא אהיה שותף לבניית הקונספציה הבאה!
הכלכלה הישראלית חזקה ותצלח בעזרת השם גם המלחמה הזו. אבל המלחמה הזו עולה הרבה מאוד כסף. סדר גודל של 250 מילארד ש"ח לפחות. והכסף הזה, שהילדים והנכדים והנינים שלנו ישלמו אותו עם ריבית, בא על חשבון דברים אחרים של אזרחי ישראל. על חשבון החינוך והבריאות והרווחה והקליטה והתרבות והתחבורה ועוד. והחובה שלי כשר אוצר היא לוודא שהכסף הזה גם מנוהל ביעילות ובחסכנות ולא בבזבזנות וגם מושקע נכון כדי לקנות בו מקסימום ביטחון לאזרחי ישראל.
למרבה הצער, צה"ל ומשרד הביטחון מסרבים בתוקף כבר שבעה חודשים להפיק לקחים מאירועי ה -7 לאוקטובר ומהמלחמה שאנחנו מנהלים מאז, ומתעקשים להפטיר כדאשתקד. מתעקשים להמשיך לעשות עוד מאותו הדבר ורק דורשים הרבה יותר כסף כדי לעשות את זה. בלי לנתח מחדש את האיומים, בלי להבין איפה היו הכשלונות, בלי לערוך סיעור מוחות לגבי המענה הנדרש ולגבי סדרי עדיפויות ועוד.
המערכת מתעקשת להמשיך להתנהל כמו מדינה בתוך מדינה, בלי שקיפות, בלי בקרה ובלי פיקוח, ובלי תהליכי התייעלות מנימאליים שקיימים בכל משרד ממשלתי אחר. קחו לדוגמא את דו"ח מבקר המדינה שפורסם השבוע על חוסר היעילות וחוסר המקצועיות של הליכי הרכש בצה"ל, או את התחקיר המקומם שהתפרסם היום בכלכליסט על הבזבוז האדיר סביב ימי המילואים.
עכשיו תבינו, בתקציב של 160 מילארד ש"ח שיש לצה"ל השנה, בזבוזים "בשוליים" זה מילארדים רבים. השבוע קיימנו דיון בממשלה על תכנית סיוע לתושבי הצפון. הקצנו לזה מילארד ש"ח במזומן לשנה הזו והתחייבנו לעוד שלושה מהשנה הבאה, וזה לכאורה הרבה, אבל זה רחוק מלהספיק. עכשיו תחשבו כמה יכולנו לעשות למען תושבי הצפון ושיקום הצפון אם רק צה"ל היה עובד נכון ושקוף יותר ומתייעל השנה "רק" בשניים או שלושה אחוזים. כלומר 3-4 מילארד ש"ח.
ושיהיה ברור, לא הגבלתי את צה"ל לכל אורך המלחמה בשום דבר שקשור אליה. להיפך, הודעתי בתחילת המלחמה ש הכלכלה הישראלית חזקה והיא תתמוך את מאמצי המלחמה, בחזית ובעורף, כמה שידרש עד הניצחון . יזמתי מעטפת מילואימניקים נדיבה מתוך הבנה שהם אלה שיביאו לנו בעזרת השם את הניצחון. אבל בין זה לבין בזבזנות יש מרחק גדול, בין זה לבין חוסר נכונות לחשוב מחדש, לדון, לשאול שאלות קשות ולוודא שמשקיעים נכון את תקציבי העתק האלה, יש מרחק גדול.
וכן, צריך לומר את האמת, אחרי ה -7 באוקטובר הדרישה של ראשי מערכת הביטחון שנסמוך עליהם בעיניים עצומות וניתן להם שיק פתוח היא לא לגיטימית. העמדה הזו שהם הכי חכמים והיחידים שיודעים ותמיד צודקים ואנחנו לא מבינים כלום והם רק צריכים "להסביר" לנו למה אנחנו לא מבינים, הגישה היהירה הזו היא בלתי מתקבלת על הדעת. לא כל השכל נמצא במקום אחד, ובטח לא במערכת שכשלה בצורה קריטית וקשה כל כך בשמחת תורה. תזכורת קטנה, מטלטלת וכואבת עד עמקי הנפש קיבלנו כולנו שלשום בסרטון חטיפת התצפיתניות.
לא אסכים לכך. לא אסכים שבמשמרת שלי תימשך הקונספציה, לא אסכים שבמשמרת שלי לא יהיה פיקוח ולא תהיה בקרה תקציבית על צה"ל ומערכת הביטחון, ובעיקר לא אסכים למניפולציות זולות.
וזה בדיוק מה שעשו אתמול הרמטכ"ל ושר הביטחון בקבינט, תוך ניצול העובדה שתקציב הביטחון הוא אירוע מורכב מאוד שהשרים לא בקיאים בנבכיו ותוך שימוש ציני בקודש הקודשים של ביטחון ישראל.
הניסיון לטעון שמשרד האוצר מונע חתימה על הזמנות רכש של ציוד קריטי ומידי הנדרש למלחמה ופוגע בביטחון הוא מניפולציה זולה. צה"ל מתעקש במשך חודשים לא לשתף פעולה ולעשות כל העולה על רוחו, מוציא התקשרויות בניגוד לחוק ובסכומי עתק על דברים שיכולים וצריכים לחכות, ממשיך להתנהל בחוסר יעילות, מערבב בין תקציבי מזומן והרשאות, משאיר בכוונה לסוף את ההזמנות של הדברים הדחופים, ומנצל את העובדה שהשרים לא מכירים את הפרטים, ואז חושב שהוא יצליח לכופף אותנו ולהוציא את התקציבים בכח כי הרי מי יקח על עצמו עיכוב ברכש של תחמושת קריטית.
אני לא נבהל מהמניפולציות האלה. הסברתי לשרים את ההתנהלות השערורייתית של מערכת הביטחון, שבאה בסופו של יום על חשבון המשרדים שלהם, הבהרתי שאין שום עיכוב בהזמנת רכש דחוף לצורך המלחמה (כמה אפשר לזלזל באנטילגנציה של הציבור ולטעון שרכש טייסות שיגיעו לכאן עוד עשור זה משהו שדרוש למלחמה הנוכחית כאן ועכשיו ואי אפשר לעכב כמה חודשים?!) וש הגיע העת שצה"ל יתחיל להתנהל בשקיפות וביעילות, ישתף פעולה עם הקמת וועדה ציבורית שתבחן את צרכי תקציב הביטחון בהיבטי תרחישי היחוס, המענה, וסדרי עדיפויות לבנין הכח והתעצמות, כפי שסוכם בין ראש הממשלה, שר הביטחון ואני בליל אישור תקציב המלחמה לשנת 2024 , ואז לא תהיה שום בעיה.
הצעתי לראש הממשלה ולשרים להגיע לדיון הקבינט הבא עם הנהלת משרד האוצר, עם אגף התקציבים והחשב הכללי והכלכלן הראשי, להציג לשרים את מבנה תקציב הביטחון ואת הכשלים הרבים בניהולו, להסביר מה הדילמות ומה עומד על הפרק, איפה הקיבעונות של צה"ל וההיערכויות למלחמות של האתמול, ומה בא על חשבון מה. אני משוכנע שהשרים ישתכנעו ויתמכו בדרישתי להקמת הוועדה הציבורית ולניהול נכון והדוק יותר של תקציב הביטחון.
יש לנו עם גיבור. יש לנו לוחמים נמרים ומפקדים אריות. יש לנו כלכלה חזקה שיכולה בעזרת השם לתמוך את צרכי הביטחון. אבל כדי שכל אלה יקנו לנו ביטחון חייבים הפקת לקחים רצינית, חשיבה מחודשת ובעיקר סיעור מוחות וליבון דעות שונות. וזה דורש ענווה ופתיחות ויכולת שיח והקשבה, ואלה מצרכים שלמרבה הצער אין לראשי המערכת. וזה אחד הגורמים העיקריים למחדל הנורא של ה -7 לאוקטובר. עצוב שהלקח לא נלמד.
אין לי שום כוונה לוותר!".
צודק