יעקב לאפין, כתב, פרשן, וחוקר לענייני צבא וביטחון, מפרסם סקירה מרתקת במסגרת מאמר היוצא לאור על ידי מרכז עלמא, בו הוא בוחן כיצד פריסת מערכת הלייזר של מגן אור תשפיע על ההגנה האווירית הישראלית.
משרד הביטחון ומערך ההגנה האווירית של חיל האוויר מקווים לפרוס את מערכת הגנת הלייזר הראשונה בעולם, מגן אור של חברת רפאל, בגבולות ישראל בתוך כשנה. אזורי הגבולות מול עזה, לבנון וסוריה מהווים יעדים אידיאליים עבור מערכת הלייזר, שנמצאת בפיתוח כמעט 20 שנה.
מערכת הלייזר תשולב לצד סוללות כיפת ברזל, כאשר אלגוריתמים במערכת הבקרה והשליטה של כיפת ברזל יקבעו מתי להפעיל את הלייזרים ומתי לשגר את המיירטים הקינטיים של כיפת ברזל, הידועים כטילים מסוג תמיר, וכן איזה סוג של טיל תמיר לשגר.
חלק מהמיירטים מצוידים במצלמות מיוחדות, בעוד שאחרים מונחים על ידי מכ"ם בראש הביות. כמו כיפת ברזל, מערכת הלייזר יכולה ליירט רקטות, פצצות מרגמה, כלי טיס בלתי מאוישים וטילים. עם זאת, מערכת הלייזר מיועדת להיות מערכת משלימה לכיפת ברזל ולא חלופית.
יעקב לאפין כותב במאמרו במרכז 'עלמא' כי כיפת ברזל מצליחה בדרך כלל ליירט מעל 90 אחוזים מהאיומים האוויריים שנורים מעזה והיו בדרך לישובים בישראל.
עם זאת, למערכת הלייזר מספר יתרונות יחסיים:
ראשית, עלות הפעלת הלייזר היא רק כמה דולרים ("חשבון החשמל"), בהשוואה לעלות ממוצעת של $50,000 לכל מיירט תמיר. ארגוני הטרור בעזה, חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, מוציאים בין $500 ל$1,000- (כספים איראנים) על כל רקטה שהם בונים, בהתאם לטווח ולגודל שלה, מה שהעניק להם יתרון כלכלי. בעוד ארסנל חיזבאללה יקר יותר משמעותית, עדיין חיזבאללה יאבד חלק ניכר מהיתרון הכלכלי מבחינת עלות היירוטים.
בנוסף להיותו זול בהרבה מההגנות האוויריות המסורתיות, מערכת הלייזר לא זקוקה למילוי מחדש. יתרה מכך, הלייזר פוגע במטרה תוך שניות, מהר בהרבה ממיירטים קינטיים.
עם זאת, ללייזר בעוצמה של 100 קילוואט כמו זה של המערכת הנוכחית, יש טווח של כ8- עד 10 קילומטרים, שהוא קצר בהרבה מטווח היירוט של כיפת ברזל, שמגיע לעשרות קילומטרים. בנוסף כל קרן לייזר יכולה להתמודד עם איום יחיד בזמן נתון, בניגוד לכיפת ברזל, שיכולה ליירט איומים אוויריים מרובים בו זמנית.
משרד הביטחון הודיע על שלוש תוכניות לייזר שונות: לייזר קרקעי להשלמת כיפת ברזל, מערכת לייזר ניידת להגנה על יחידות צבאיות במהלך תמרונים, ומערכת לייזר שמופעלת על גבי כטבמי"ם המסוגלת להפיל איומים מהאוויר. הגרסה האווירית, שמפותחת על ידי חברת אלביט, תאפשר לישראל להשתמש בלייזרים נגד רקטות מעל לכיסוי העננים – ובשטח אויב .
הפרויקט לפיתוח מיירטי לייזר מוטסים רשם פריצת דרך לפני שלוש שנים, כאשר משרד הביטחון ואלביט הודיעו שלייזר בעוצמה של 100 קילוואט שהוצב על מטוס ססנה בגובה 3,000 רגל הפיל 100 אחוז מהכטבמי"ם שהשתתפו בניסוי. טווח יירוט הלייזר האווירי הוא כ-20 קילומטרים. אך נראה כי המערכת המוטסת נמצאת כנראה שנים מיכולת מבצעית.
פריצת הדרך המשמעותית בפיתוח נשק הלייזר התרחשה כאשר מהנדסים הצליחו ליצור מערכות מבוססות חשמל במקום להשתמש בטכנולוגיית לייזר הכימי הישנה. בעתיד, ניתן לדמיין לייזרים קרקעיים ואוויריים המיירטים מספר רב של איומים אוויריים, בעלות נמוכה. מערכת הלייזר מגן אור, יכולה לשמש גם להגנה על אתרים אסטרטגיים כגון תחנות כוח ונמלים.
לסיום כותב לאפין כי אין ספק כי הגעת מערכת הלייזר מגן אור תשנה באופן דרמטי לטובה את יכולות היירוט של ישראל, אך נראה כי הפוטנציאל הגדול ביותר נמצא בפיתוח תותחי לייזר מוטסים, אשר יכולים עקרונית אף לבטל את הצורך באזעקות בעורף, אם יוכח כי הן מצליחות באופן יעיל ליירט איומים בשלב מוקדם בשטח אויב, במקום ליירט אותם מעל שמי ישראל.
יעקב לאפין ממרכז עלמא עם כל הכבוד למומחיות שלו אינו מבין כלום במערכות לייזר, וגם אינו מכיר את הטילים של כיפת ברזל דרך אגב שמם טמיר ולא תמיר. כל אשר כתב זה חומר לעוס וזהה לחלוטין לפרשנות של אלי בר- און. 100 קילוואט לא יכול ליירט רקיטות או טילים ובטח לא ממרחק של 10 ק"מ. כשלאפין כותב על כטב"מ שמפעיל מערכת לייזר זה מגוחך. טובי המומחים בארה"ב הודו שמערכות יירוט בלייזר אינן יעילות ובטח לא כנגד טילים, מר לאפין לא כתב כמה זמן קרן לייזר צריכה להתמקד במטרה אחת מעניין לקרוא את תגובתו, ואיך מערכת מגן אור לפי הבנתו יכולה להתמודד מול 100 כטב"מים, או 400 רקיטות שמשוגרות בבת אחת.
מוכרים לנו לוקשים.