שלמה (מומו) פילבר, סוקר בעל שם, הבעלים של חברת 'דיירקט פולס', הציג בוועידת צירי 'שלומי אמונים' ניתוח מקיף של מגמות בסקרי דעת קהל בישראל ובארצות הברית. בהרצאה המרתקת, שכללה חשיפות רבות, פילבר טען כי קיימת הטיה שיטתית ומשמעותית בסקרים פוליטיים בשתי המדינות, המטה את התוצאות לטובת מחנה השמאל.
בהתייחסו למפה הפוליטית בישראל, פילבר מציג תמונה שונה מזו המוכרת מרוב כלי התקשורת המרכזיים. לדבריו, "בשנה וחצי האחרונות, אנחנו מציגים גם בציבור וגם בפני מקבלי ההחלטות, סקרים המלמדים כי 'גוש הימין' הכולל את המפלגות החרדיות אשר הוקם בסבבי הבחירות האחרונות לא התפרק והוא נשאר יציב על 55-57 מנדטים ברזל", זאת למרות הטלטלות הפוליטיות הקשות שפקדו את המדינה.
נקודה מרכזית בניתוח של פילבר נגעה לעלייה הצפויה בכוחו של הציבור החרדי. הוא הדגיש: "החברה החרדית מוסיפה לפוליטיקה הישראלית בכל שנתיים, מנדט עודף, וזאת הודות לגידול הטבעי בלעה"ר, כך שעל פי הגידול האקספוננציאלי המבוסס על אומדן השנתונים הבאים שעומדים להיכנס, הרי שבעוד שני מערכות בחירות, קרי בעוד שמונה שנים לערך, בכנסת ישראל יכהנו 25 חברי כנסת חרדים מש"ס ויהדות התורה, וזה כבר לא קטלא קניא, אלו כבר לא דברים של מה בכך".
פילבר הסביר את הפער בין הסקרים שלו לבין אלה של מכונים אחרים: "באופן יוצא דופן ונדיר שני הדברים מתחברים יחד כשאנו נמצאים בערבם של 'ימים נוראים' שבהם מבלי כל מליצה, דברים גדולים בעולם יוכרעו על פי מה שקורה בישראל ובארצות הברית." הוא ציין כי על 10 מתוך 12 המפלגות בכנסת אין ויכוח בין מכוני הסקרים, וההבדלים העיקריים נוגעים לליכוד ולמחנה הממלכתי.
הוא מסביר פער זה בכמה גורמים: ראשית, הוא טוען כי מצביעי ימין נוטים להימנע מהשתתפות בסקרים, מה שמוביל לתת-ייצוג שיטתי של עמדותיהם. שנית, פילבר מצביע על תופעה מעניינת שהתרחשה מאז תחילת המלחמה – רבים מתומכי הימין נטשו את הפאנלים הקבועים של חברות הסקרים, יוצרים מה שהוא מכנה "חור שחור" בנתונים.
פילבר גם התייחס לתנודות בתמיכה במפלגות השונות, במיוחד לגבי יאיר לפיד: "אחד הדברים המדהימים זה שיאיר לפיד שרק לפני שנה וחצי היה כאן רוה"מ ובבחירות האחרונות קיבל 23 מנדטים, נחתך במחצית מהכוח שלו, ומקבל 12-13 מנדטים בלבד בסקרים".
שלמה פילבר ציין בדבריו את התוכנית של בני גנץ – להפוך לראש הממשלה, ברקע הסקרים שהאירו לו פנים. לדבריו, הניסיון היה לטלטל את יציבות הממשלה באמצעות שימוש בחוק הגיוס, ואז לנסות לנצח בתמיכת ממשל ביידן בארה"ב.
"המחקרים מראים שהנושא היחיד שמפלג את גוש הימין – הוא חוק הגיוס, ולכן ניסו בני גנץ וגדי איזנקוט ליצור מצב של הפלת הממשלה סביב הנושא הזה, שיביא לבחירתו של גנץ לראשות הממשלה. זה היה התכנית של ממשל ביידן בארה"ב, וזה השתבש בגלל החוסן והעוצמה שיש בגוש הימין". פילבר הוסיף וטען כי אחרי הניצחון של גנץ בישראל ושל ביידן בארה"ב, הם היו אמורים לסיים את המלחמה, ולהביא להסכם שלום עם סעודיה.
פילבר לא מסתפק בניתוח המצב בישראל, אלא מרחיב את טענותיו גם לזירה האמריקאית. הוא מצביע על דמיון מפתיע בין הדינמיקה הפוליטית בישראל לבין זו בארצות הברית. לדבריו, הסקרים בארה"ב סובלים מבעיה דומה – קושי לייצג נאמנה את תומכי טראמפ, בדומה לקושי בישראל עם מצביעי הימין. פילבר טוען כי מרבית הסקרים בארה"ב מבוצעים על ידי אוניברסיטאות, שלטענתו אינן מצליחות לדגום כראוי את מה שהוא מכנה "אנשי הצווארון האדום" – בסיס התמיכה המסורתי של טראמפ.
בהתייחסו לבחירות הקרבות בארה"ב, פילבר מעריך כי למרות שהסקרים הנוכחיים מציגים יתרון להאריס, המצב בפועל עשוי להיות שונה לחלוטין. הוא מזכיר את הבחירות הקודמות ב-2020, שם הפער בין הסקרים לתוצאות בפועל היה משמעותי, וטוען כי טראמפ נמצא כעת במצב טוב יותר מאשר בתקופה המקבילה לפני ארבע שנים.
פילבר מתייחס גם לתופעת "הפתעת אוקטובר" בפוליטיקה האמריקאית, ומציין כי אירועים בלתי צפויים בחודשים הקרובים עשויים לשנות את התמונה באופן דרמטי. הוא מזכיר את האירוע המפתיע של הידבקות טראמפ בקורונה לפני הבחירות הקודמות, והשפעתו על הקמפיין – כאשר לטענתו, אם טראמפ היה מקבל עוד 48 שעות בשביל להמשיך במסע הבחירות שלו בערים המתנדנדות, הוא היה מנצח את הבחירות.
למרות הביקורת הנוקבת שהוא סופג מעמיתים למקצוע ומפרשנים פוליטיים, פילבר עומד איתן מאחורי הניתוח שלו. הוא צופה כי גוש הימין ירכיב את הממשלה הבאה בישראל, ומביע זהירות אופטימית לגבי סיכוייו של טראמפ בבחירות הקרובות בארה"ב.
פילבר מסכם את ניתוחו באמירה מעוררת מחשבה: "מה שקורה בישראל קורה גם בארה"ב", בהתייחסו למאבק העמוק בין הליברלים והשמרנים בשתי המדינות. הוא קורא להעריך מחדש את התהליכים הפוליטיים בשתי המדינות לאור הניתוח שהציג, ומזהיר מפני הסתמכות יתר על סקרים מסורתיים, שלא מצליחים לחזות את נתוני האמת.
הוא סיים באמירה: "עיני העולם נשואות לתחילת חודש כסליו תשפ"ה כשתוצאות הבחירות בארה"ב תתבהרנה כאשר במקביל כאן בישראל, הכנסת תחזור מפגרת החגים כשיציבות הקואליציה אצלנו תתבהר גם היא".
פילבר קרא להעריך מחדש את התהליכים הפוליטיים בשתי המדינות לאור הניתוח שהציג, ומזהיר מפני הסתמכות יתר על סקרים מסורתיים, שלטענתו אינם מצליחים לשקף את המציאות הפוליטית המורכבת בשתי המדינות.
להזכירכם, בבחירות המקומיות בבי"ש הוא טעה בגדול… ולכן אם כל הרצון א"א להסתמך על סקרים
בקצב הזה אפילו ח"כ חרדי אחד כנראה לא יישב עוד מעט.
אין לנו צורך להצביע להם מתנהגים כמו חיות כל אחד דואג למשכורת שלו וכבר אין דתות כבר הרבה זמן…
הרבה אנשים אומרים לא מעניין מה יהיה להצביע למפלגות חרדיות כבר לא עוד. מה כן צריך לפתוח משהו נורמלי. ואני אומר את זה בתור אחד שהצביע למפלגות חרדיות שלהם ומאוכזב מהפעילות שלהם קשות. הרבה חרדים ככה אומרים ויעשו הפתעות בהשך הדרך לכל אלו שחושבים שהציבור החרדי מטומטם. החכים שלהם שבזכות הפתק מקבלים משכורת ונושאים ופוסעים על ראשי עם קודש. אלו האברכים.
לא יקרה. ולא רק בגלל שיבוא משיח. אלא בגלל שהציבור החרדי אמנם גודל בילודה (וגם זה במגמה מואטת כיום) אבל הם מחזיקים תקשורת פתוחה לדעות שונות (מדיה, אינטרנט) שמשפיעה על הלכי מחשבתם. ולא כולם ממושמעים להנהגה הרוחנית.
צודק.
יהדוה"ת לא גדלה כבר המון שנים. אפילו מצטמקת מדי פעם.
שס גם די מדשדשת באותו מקום ומצביעים רבים שלה מאוכזבים עד הגג.
אבל לא קשור דווקא לתקשורת פתוחה. קשור לקבעון של המפלגות הללו. לכך שהבוחרים לא מרגישים שהן מייצגות אותם. לכך שהן חושבות שתעשינה מי שתרצנה והבוחרים הטפשים בכיס שלהם.
לאלעד
אמרת מספר טיעונים שאכן כנראה מאפיינים קבוצה שולית בציבור החרדי
אך הרוב הגדול :
אינו ממעט ילודה וגודל ב"ה
אינו חשוף למדיה ואינטרנט לפחות לא פרוץ והוא יותר מבוקר השקפתית
ורובם הכמעט מוחלט ממושמע להנהגה רוחנית .
לעיתים הוא כועס על ההנהגה הפוליטית אך ביום חשבון בד"כ מתיישרים ומצביעים לפי הוראת גוד"י
מה עשו מפלגות חרדיות למען הדת???